הרב קרים בתשובה לבג"ץ: מתנצל אם פגעתי,לא חוזר בי מהפסיקות

לבקשת בג"ץ הגישה היום פרקליטות המדינה תצהיר של הרב אייל קרים ובו הוא מסביר לשופטים את עמדותיו בסוגיות: שירות נשים בצה"ל, יחס ללהט"ב, אשת יפת תואר ויחס למי שאינם יהודים: "טעיתי כשהשבתי בתמציתיות על שאלות מורכבות"

חדשות כיפה חדשות כיפה 23/11/16 19:03 כב בחשון התשעז

הרב קרים בתשובה לבג"ץ: מתנצל אם פגעתי,לא חוזר בי מהפסיקות
הרבנות הצבאית, צילום: הרבנות הצבאית

הערב הגישה המדינה לבג"ץ כתב תשובה לצו על-תנאי שהוצא בעתירה נגד מינויו של אל"מ הרב אייל קרים לרב הצבאי הראשי בצה"ל. כתב התשובה שחוזר על עיקרי התצהיר שהגיש לרמטכ"ל בעת הליך המינוי מביע צער אם היו כאלו שנפגעו מהדברים.

הרב קרים מתייחס בתצהיר לאמירותיו שנדונו ועליהן הייתה העתירה ומפרט את עמדתו ההלכתית והערכית. את תצהירו פותח הרב קרים באמירה שטעה כאשר השיב בקצרה ובתמצית על שאלות מורכבות שיש בהן יותר מעמדה הלכתית אחת, וכן שטעה כשלעיתים לא ניסח את דבריו באופן מדויק והיו מי שנפגעו מהם.

"על פגיעה זו כבר כתבתי ואמרתי שהנני מתנצל בפה מלא", נאמר בתצהיר. בנוסף, מציין הרב קרים כי חלק מהדברים נאמרו במסגרת דיון תיאורטי בהבנת פרשייה בתורה, שיישומם במציאות המודרנית בצה"ל מופרך מן היסוד. הוא מצטט מדברי שופט ביהמ"ש העליון בדימוס, מנחם אלון ז"ל, מהם הוא למד כי ככלל חובה לדון בכל מקורות התורה וההלכה, אך בה בעת להסיק לימינו ולשעתנו את המסקנות הנכונות. את תצהירו הוא מסיים בכך שעמדתו והשקפתו היא "שיש לנהוג כלפי כל אדם באשר הוא באופן שוויוני, מכבד ומקרב, ללא קשר לדתו, מוצאו, מינו או נטייתו המינית".

בנושא אשת יפת תואר כותב הרב קרים: עיון בפרשייה בתורה ולא קביעת הלכה למעשה הרב כותב: "כאיש הלכה, המחויב למסורת ישראל מדורי דורות, נקודת המוצא ללימוד הסוגיה היא עיון בפרשייה מפורשת בתורה". תוך הסברת דברי חז"ל בעניין "דיברה תורה כנגד יצר הרע", הוא מדגיש: "מעולם לא אמרתי, לא כתבתי ואפילו לא חשבתי שמותר לחיילי צה"ל לאנוס נשים במלחמה. לטעמי, חל איסור גמור על החיילים לעשות זאת. זו הייתה השקפתי וזוהי השקפתי גם היום. על פי נתונים שפורסמו כבר לפני שנים, צה"ל חריג בנוף של כלל צבאות העולם - לרבות העולם המערבי - בכך שמפקדיו ולוחמיו מעולם לא פגעו בנשים במהלך מלחמה. גם אני כקצין קרבי במשך השנים ידעתי היטב: אמות המידה המוסריות של צה"ל ברורות, ומי שרק יעז להעלות על קצה דעתו לחרוג מהן, יישפט במלוא חומרת הדין".

את דבריו בעניין הקהילה הלהט"בית, מקדים הרב ומבהיר כי הוא מתנצל אם מישהו נפגע מדבריו. כזכור התייחס לנטייה חד מינית כאל 'מחלה' ועל כך כתב הרב: " אכן הזכרתי גם את העמדה שהייתה רווחת מאוד בעולם הרפואי, המשפטי והחברתי בעבר שלפיה נטייה חד מינית היא מחלה. אני מבין שכעת, שעל פי מצב הדברים כיום עמדה זו אינה מקובלת, והרפואה והמשפט גם יחד נוקטים גישה אחרת. על כן הריני חוזר ואומר שוב: אם מישהו מן המשרתים או המשרתות בצה"ל נפגע מדבריי אלה, אני מיצר ומתנצל על כך".

מסכם הרב קרים כך: "בשתי נקודות איני יכול לשנות את דעתי: האחת, התורה אוסרת באופן מוחלט קיום יחסים חד-מיניים; והשנייה, עמדתי החד משמעית היא כי היחס העקרוני לכל אדם באשר הוא, ובכלל זה לבני הקהילה הלהט"בית, נדרש להיות יחס של אהבה, תמיכה והכלה. אסור להפלותם, ועל אחת כמה וכמה שלא לפגוע בהם. כך הדבר בכלל, ובצה"ל בפרט. צה"ל הוא צבא העם, ומשרתים בו כלל החיילים והחיילות, בלי קשר לזהותם המינית או המגדרית. בכולם יש לנהוג מנהג שווה".

בעניין גיוס בנות לצה"ל מתאר הרב קרים את התמורות שחלו מעת כתיבת התשובה, טרום הקמת מנהלת השילוב הראוי, ועד לימינו כאשר בנות משולבות בכל המערכים בצה"ל ותורמות תרומה משמעותית. בד בבד מדגיש הרב כי:

"צניעות היא ערך חשוב ביותר בסולם הערכים ההלכתי והתורני, ועל כן כתבתי שראוי לקחת אותו בחשבון, כאשר קיימים גם אפיקים נוספים של תרומה לחברה ולמדינה ... אתגר הצניעות הכרוך בשילוב בנות בשירות לצה"ל היה ועודנו סוגיה חברתית מורכבת, אשר דמויות שונות בעולם הרבני ובכללן הרבנים הראשיים לישראל, הביעו בה עמדה נחרצת לשלילה. בשונה מהם, ומתוקף תפקידי, מחויבותי מעת שהתגייסתי לרבנות הצבאית היא למצוא דרכים הלכתיות שמטרתן לסייע בשילוב נשים בצה"ל. על כן, הנחיתי את כלל סגלי הרבנות שתחת אחריותי כי עלינו להעניק לכל חיילת המשרתת בצה"ל המעוניינת בכך, מענה רבנותי מקיף ושלם במסירות ובנאמנות. שוב ושוב הדגשתי: חייל או חיילת לובשי מדים הם חלק מצבא העם, ואנו מחויבים אליהם באופן מלא".

ביחס לחיילים שאינם יהודים, מצטט הרב קרים את דבריו של הרב שאול ישראלי זצ"ל, שקבע עוגנים הלכתיים למתן שוויון זכויות מלא לכלל אזרחי המדינה. הרב קרים מדגיש, שבשונה מן הטענות שיוחסו לו בעתירה, הוא מעולם לא טען שקיים הבדל בין הצלת חיי יהודי להצלת חייו של אינו יהודי. אדרבה, במשך השנים הוא פסק להיפך:

"בכל הנוגע לפיקוח נפש ולהצלת חיים קבעתי בפרסומים הלכתיים רבים שיש לנהוג אך ורק על פי תורת הלחימה (התו"ל) המבצעית, בלא הבדל דת גזע ומין. כך מחייבת מגילת העצמאות, כך מחייב מסמך רוח צה"ל, והמובאה המצוטטת מן הרב ישראלי מבהירה שזו גם עמדת ההלכה"

* התצהיר עצמו שהוגש על ידי הרב אייל קרים בעמודים:20-25

הרב קרים מסיים את תצהירו בציטוט מספרו של הרב גורן שיום השנה לפטירתו חל בימים אלו: "עם בחירתי לתפקיד הרב הראשי לצה"ל, עלתה לנגד עיניי דמותו הייחודית של הרב הראשי הצבאי הראשון, האלוף הרב שלמה גורן זצ"ל. ספר היסוד בהלכות צבא הוא הספר "משיב מלחמה", פרי עטו של הרב גורן. את שלושת הכרכים של "משיב מלחמה" פותח הרב גורן בדברים הבאים: "אין ספק שחיי האדם הם הערך העליון בתורת ישראל בהלכה, ולפי מוסר הנביאים, והמדובר לא רק בחיי ישראל אלא בחיי כל אדם שנברא בצלם א-לוהים ... התכלית הסופית היא האחווה של כלל האנושות". כך כתב הרב גורן, ואף אני הולך בעקבותיו ולרוחו. זוהי עמדתי והשקפתי - יש לנהוג כלפי כל אדם באשר הוא אדם באופן שוויוני, מכבד ומקרב, ללא קשר לדתו, מוצאו, מינו או נטייתו המינית. אני מתפלל לקדוש ברוך הוא שאהיה ראוי לתפקיד הרב הראשי לצה"ל, ואזכה לקיימו בנאמנות מוחלטת למדינת ישראל, לתורת ישראל ולערכי צבא ההגנה לישראל".

המדינה מציינת בכתב התשובה, כי הרמטכ"ל קרא את האמור בתצהירו של הרב קרים, ואף שוחח עימו בעבר לאחר שנודע לו דבר קיומן של אותן אמירות. "הרמטכ"ל השתכנע בשעתו, והוא סבור כך גם כעת, ואף ביתר שאת, כי הרב רואה עימו עין בעין את תפקידה של הרבנות הצבאית וכי עשייתו ופעולתו במהלך העשור האחרון מבטאות גישה ממלכתית ראויה, המבקשת לקרב וללכד בין כלל המשרתים בצה"ל ולהתחשב ברגשותיהם". גם לנוכח האמור בתצהירו של הרב קרים, המדינה חוזרת על עמדתה שלפיה דינה של העתירה להידחות.

המדינה שבה על עמדתה, לפיה שיקול הדעת הנתון לרשות בהחלטתה למנות אדם לתפקיד בשירות הציבורי הוא רחב מאוד, ותחום ההתערבות בו הוא צר ושמור למקרים קיצוניים וחריגים בלבד. דברים אלה נכונים ביתר שאת בכל הנוגע להחלטות הרמטכ"ל בעניין מינויים בצה"ל. אופן הפעלת שיקול דעת הרמטכ"ל בעניין מינוי הרב קרים, כמו גם ההחלטה שלא לחזור בו מהמינוי, ואישורו ע"י שר הביטחון היו ועודם סבירים וראויים, ואינם מקימים עילה להתערבות בית המשפט.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן