הרב יעקב אריאל: לחזק את מעמד הדיינים בבתי הדין לממונות

הקליניקה למשפט עברי באוניברסיטת בר אילן ערכה כנס שעסק במשפט העברי בקהילה. הרבנים שהשתתפו דיברו בין היתר גם על חוסר המודעות של הציבור הדתי לכך שעניינים ממוניים בהכרח קשורים לעולם ההלכתי

חדשות כיפה עו"ד ד"ר שפרה מישלוב 29/08/13 13:34 כג באלול התשעג

הרב יעקב אריאל: לחזק את מעמד הדיינים בבתי הדין לממונות
יחצ, צילום: יחצ

הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, קורא לחיזוק מעמדם של בתי הדין לממונות - כך בכנס שנערך אתמול (ד‘) באוניברסיטת בר אילן ואשר עסק במידת המודעות של הציבור לזכות ולצורך להתדיין בבתי דין לדיני ממונות, נכחו עשרות רבנים, משפטנים וחוקרים אשר דנו בנושא.

החוק בישראל מתיר לצדדים המעוניינים בכך לנהל את הסכסוך הכספי שהתגלע ביניהם בבתי דין דתיים פרטיים, המשמשים כבוררים, במקום לפנות לבתי משפט אזרחיים. בהתאם לכך פועלים ברחבי הארץ בתי דין לממונות על פי ההלכה היהודית לפתרון מחייב בסכסוכים ממוניים בין הצדדים הפונים אליהם. בתי דין אלה ואופן הנגשתם לציבור הרחב, עמדו במרכז הדיונים אתמול בבר אילן.

בכנס אשר אורגן על ידי הקליניקה למשפט עברי, נשאו דברים הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן; הרב ד"ר רצון ערוסי, רבה של קרית אונו, הרב יוסף כרמל, ראש כולל ואב"ד לממונות 'ארץ חמדה - גזית' ורבנים, דיינים וחוקרים נוספים.

סגן שר הדתות, הרב אלי בן דהן שיגר את ברכתו למשתתפי הכנס וציין כי המשפט העברי קרוב מאד ללבו. הוא הצהיר לכן על כוונתו להתקין תקנה תקציבית מיוחדת במסגרת התקציב לשירותי דת, שעניינה הוא קידום המשפט העברי בישראל. הוא הדגיש כי רבני הקהילות הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הקהל הרחב בתחום זה ולכן משרדו עמל על מציאת מתווה לתמיכה ברבני הקהילות.

כאמור, הרב אריאל קרא במהלך הכנס לחזק את מעמדם של הדיינים בבתי הדין לממונות, וקבל על הנחייה שקיבל לאחרונה ממשרד הדתות על פיה בתי הדין לממונות לא ישתמשו במתקני המועצות הדתיות. הרב בן דהן התייחס לנושא זה במכתבו וציין כי משרדו דווקא יפעל לעידוד התדיינויות בבתי דין לממונות בנושאים אזרחיים בהסכמת הצדדים, וכי בתי דין אלה יוכלו גם יכולו להשתמש במתקני המועצות הדתיות בתנאי שיובהר למתדיינים כי הם אינם חלק ממערכת המשפט בישראל.

למה נשללה סמכותם של בתי הדין הרבניים?

הרב ערוסי קבל על כך שהסמכות לדון בדיני ממונות נלקחה מבתי הדין הרבניים הממלכתיים במדינה, וקרא לעגן במסגרת החקיקה את סמכויות בתי הדין לממונות, מעבר לחוק הבוררות האמור. הוא ציין שאפילו בגלות היו מקומות בהם משפט המדינה אפשר לאכוף הגעת בעלי הדין להתדיינות בבתי הדין הדתיים, ויש לפעול לשינוי המצב המשפטי בישראל בעניין זה.

הרב כרמל טען, לעומתו, כי אין לצפות שמדינת ישראל תאכוף על בעלי דין להגיע להתדיינות אזרחית בפני בתי דין לממונות, שכן המדינה עדיין רחוקה מכך. במקום זאת הוא הבהיר כי יש לעבוד על יצירת מערכת בתי דין טובה ויעילה שתוכיח את עצמה עד שהציבור ירצה בה מצד עצמו. הוא ציין כי מערכת בתי הדין של ארץ חמדה גזית מטפלת בפניות רבות מצד ציבורים מגוונים - כולל קהל חילוני וחרדי, אשר פונה אליהם כאשר נוכח לדעת ניתן לקבל פתרון מהיר וצודק במקום להיגרר להתדיינות משפטית ארוכה ומייגעת בבתי המשפט האזרחיים.

לא מודעים לעיסוק ההלכתי בתחומי ממוניים

במסגרת הכנס נערך פאנל בהשתתפות הרב מאיר נהוראי, יו"ר בית הלל, רבה של משואות יצחק, הרב בניהו ברונר, ראש בית מדרש במכללה האקדמית - צפת ואב"ד לממונות 'ארץ חמדה גזית' בצפת-עכו, והרב ד"ר יעקב חבה, סגן דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. את הפאנל הנחה הרב עדו רכניץ, דיין בבתי דין 'ארץ חמדה - גזית'. במסגרת הפאנל דנו משתתפיו בשאלה כיצד ניתן לקדם את מודעות הציבור לחלק דיני הממונות של המשפט העברי.

הרב נהוראי השיב כי מניסיונו בקרב חברי קהילתו, אין מספיק מודעות לכך שתחומים ממוניים כלולים גם כן במסגרת ההלכתית. הוא ציין כי השינוי צריך להיות קודם כל באופן שבו לומדים בישיבות. צריך להביא לכך שגם הסוגיות הממוניות במסכת בבא קמא וכו', ילמדו לא רק כדיונים מופשטים, אלא אליבא דהילכתא - הלכה למעשה. ”בתוך הקהילה ניתן להגביר את המודעות לכך באמצעות שיעורים בנושאים אלה, ובאמצעות פרויקטים קהילתיים“, אמר.

משתתפי הפאנל דנו גם בשאלה האם רצוי שרב הקהילה יהיה זה שידון בדיני ממונות. בעניין זה הבהיר הרב ברונר כי בעבר אמנם רב קהילה שימש גם כדיין, אך היום אנשים מודעים יותר לבחירתם החופשית, ואם יכעסו על פסיקתו של רב הקהילה, הם לא יגיעו אליו בהמשך. גם הנגישות הגאוגרפית השתנתה לעומת העבר, ויש לנצל זאת ולהוציא את הסכסוכים הממוניים מחוץ לקהילה, על מנת שלא לסכסך את הרב עם בני קהילתו ולא לפגוע בסמכותו. הוא הדגיש כי תפקידו של רב הקהילה בהקשר זה צריך להתמקד בעידוד בני קהילתו לפנות לבתי הדין, בליווי הצדדים לבית הדין ובלימוד משותף עם בעלי הדין את פסק הדין שניתן על מנת שיקבלו אותו בהבנה.

גם הרב נהוראי הצטרף לדבריו וטען כי על רב קהילה להימנע מלדון בסכסוכי ממון בקהילה גם מהטעם שהוא אינו יכול להיות אובייקטיבי. הוא ציין כי אם בגלל שהרב דן דין תורה הוא 'איבד' את הצד שהפסיד בסכסוך, שכבר לא יקשיב לו ולא יושפע ממנו בתחומים אחרים, יצא שכרנו בהפסדנו. הוא גם עמד על כך שלרב קהילה לא יכול להיות ניסיון ברמה כזו שיש לבתי הדין שמתמקצעים בתחומים אלה.

ד"ר חבה הצטרף להערכתם וטען כי מתן סמכות לרב קהילה לדון בדיני ממונות, משולה למינוי אדם שסיים ללמוד תואר ראשון במשפטים לשופט מחוזי, ללא שעבר תהליך ארוך של התמחות והתמקצעות הנמשכת על פני שנים רבות של פרקטיקה. הוא גם ציין כי פוסק בעניינים אלה צריך להיות בקי בעולם העסקים, במטריה המשפטית הרחבה ובתחומים נוספים. לכן כיום, כאשר ישנם בתי דין מקצועיים הדנים בדיני ממונות אין סיבה שרב קהילה יעסוק בכך. הרב אברהם שילר, רב היישוב עלי, אשר השתתף בכנס, ציין כי ניסיונו בתחום זה שונה. הוא סיפר כי הוא מקבל מידי שנה מאות שאלות בענייני חושן משפט בקהילתו והוא דן בהם, ועל אף שישנם כאלה אשר מחמיצים פנים כאשר הם מפסידים בדיון, הם מתגברים על כך בסופו של דבר.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן