הערב נפתחת ועידת המזרחי העולמי שמתכנסת פעם בחמש שנים. "150 קהילות ברחבי העולם שולחות מנהיגים ותיקים וצעירים שבאים כדי להשתתף במקביל בקונגרס הציוני ובוועידה כדי לבנות יחד חזון ציוני מקיף ליהדות התפוצות", אומר 'לכיפה' הרב דורון פרץ מנכ"ל תנועת מזרחי העולמי.
לשאלה כיצד חזון ציוני יכול להסתדר עם רעיון של הישארות בגולה, עונה הרב פרץ, כי אכן החזון הציוני במטרתו המלאה זה לעלות לארץ אלא שבפועל מעט מידי עולים מארצות הרווחה ולכן יש צורך ליצור חיבור לערכים של הציונות כדי לשמור עליהם בתוך הקהילה. "אם אתה סוקר את אחוזי העלייה בכל העולם המספרים מעטים מאד. מארה"ב לדוגמא עלו בשנה האחרונה 3500 עולים בלבד מתוך כ-5 מיליון זה 0.1 אחוז. בקצב הזה זה ייקח עוד אלף שנה גם עם אחוזי ההתבוללות המחרידים של 50 אחוז. לכן חייבים לפתח אסטרטגיה של תורה וציון ביהדות התפוצות", מסביר הרב פרץ ומוסיף, "יש לנו ביהדות שני דברים שנקראים 'מורשה', הראשון זאת התורה - "מורשה קהילת יעקב" וארץ ישראל - "מורשה אני השם". לכל יהודי בעולם יש לו חלק בתורה וחלק בארץ ישראל, השאלה היא איך להכניס את הערכים האלה. אם לא יהיה לנו שליחים, אנשים שהנושאים האלו בוערים בהם לא נצליח להעביר את זה לגולה".
הרב פרץ מבקר את הציונות הדתית בכל הקשור לנושא ואומר כי המזרחי לא עסק בזה מספיק. הוא מתייחס לכמות השליחים מקרב הציונות הדתית שמגיעים דרך הארגונים השונים ומביע ביקורת קלה "מכל הארגונים יחד יוצאים לחו"ל 350 אנשים בשנה, זה אמנם מצוין, אך לדעתי אם היו 1000 יכולנו להוציא גם אותם. אין הקומץ משביע את הארי".
לדבריו הפקרת הזירה מצד הציונות הדתית מביאה מצד אחד להתבוללות מחרידה שמכה בקהילות בגולה או מצד שני להתחרדות של רבים מבני הקהילות כי הרבנים והמחנכים שכן מגיעים אליהם ברובם חרדים. הרב פרת ששימש כעשור כרב בדרום אפריקה מספר כי כמעט כל בוגרי בני עקיבא בגיל 23 ומעלה שלא עלו לארץ הפכו או לפחות משויכים לקהילה היהודית או שהתחרדו. "יש השפעות גדולות מהאוניברסיטאות, יש בקמפוסים דברים שמושכים את הצעירים לדברים לא סימפטיים מבחינה תורנית. מנגד אם הבחור רציני ונשאר בחוץ לארץ הרבה פעמים הוא נמשך לחרדים כי הוא פוגש אנשי אור שמח, חב"ד ולייקווד". לדברי הרב פרץ, למעלה מ-80 אחוז מרבני הקהילות בתפוצות הם או חבדניקים או חרדים אפילו בקהילות ציוניות או מודרניות ויש לכך השפעה רבה.
הרב פרץ מבהיר כי למרות הביקורת המצב משתפר בגלל כל הארגונים, "הם עושים עבודה נהדרת, אך הביקוש הוא עצום ויש צורך בשינוי תודעתי בקרב בני הנוער וגם מחנכיהם". הוא מתייחס בביקורת לעובדה שנושא השליחות לחו"ל אינו נמצא בסולם החשיבות של בני הציונות הדתית. "כשאני משוחח עם הנוער ושואל אותם מה השליחות שלהם בחיים הם אומרים התקדמות בצה"ל חינוך, אקדמיה וכו, אך אתה לא שומע את נושא ההתבוללות בגולה אין מי שאומר שהנושא הזה מטריד אותו ואת זה צריך לשנות".
הרב פרץ מתייחס גם לכך שרבים מראשי הישיבות אינם מצדדים ביציאה לשליחות בחו"ל ואף אומרים לתלמידיהם שלא לצאת, "זה בסדר שישנם חילוקי דעות ורבנים יכולים לחשוב אחרת אך אני חושב שמי שאומר כך לא מכיר את נושא הקהילות בחו"ל והאתגרים שעומדים בפניהם. אני חושב שצריך לעשות במזרחי העולמי שינוי תודעתי על ידי דו שיח כדי להבין את עומק המצוקה של הקהילות בגולה וייתכן שהם יתרככו קצת". לדעתו אין מנוס ויש צורך להביא רבנים לביקור בקהילות חו"ל כדי להכיר את הנושא ולהבין את חשיבותו העצומה לעם ישראל.
"גם לפני שהוקמו המכינות הקדם צבאיות היו מתנגדים רבים שאמרו שאנו לא מוכנים לצבא ושצריך קודם לחזק את הישיבות וכו ותראו היכן הם היום. כנ"ל נושא הגרעינים התורניים שגם הם זכו להתנגדות עזה שיש לחזק קודם את הקהילות הקיימות ויצרו בסופו של דבר שינוי תודעה של שליחת החבר'ה לפריפריה", אומר הרב פרץ ומוסיף כי הציונות הדתית צריכה להכריז "הטובים לשליחות ביהדות התפוצות".
לדבריו לשליחות בחו"ל יש אלמנטים נוספים מלבד העיסוק בנושאים החשובים של שמירת מצוות וציונות גם של ראיית עולם, תרבות אחרת ונושאים אחרים. פיתוח קשרים לכל החיים ורכישת ניסיון חיים על ידי האחריות גדולה שאותם צעירים ככל הנראה לא היו מקבלים בארץ כמו גם היכולת בקהילות מסוימות גם להתבסס כלכלית ולחסוך כסף.
הרב פרץ מספר כי לוועידה בשם 'שליחות צו השעה' שנערכה לפני כמה חודשים בשיתוף עם בני עקיבא, אמי"ת, נועם צביה ואור תורה סטון, הגיעו 200 אנשים מתוכם 13 כבר נמצאים בשליחות בחו"ל ויש עוד 60 שהם בתהליך לקראת בדיקת שליחויות לשנה הבאה. "אם היה לנו עכשיו 1000 שליחים יכולנו לשלוח אותם מידית. אנחנו בכוונה לא מפתחים קשרים עם קהילות מסוימות כי אנו יודעים שאין לנו אנשים לשלוח אליהם" הוא אומר בכאב ותקווה לשינוי תודעתי בנושא.