הסודות הגדולים של עולם הכיפות נחשפים

כנראה שאם אתם דתיים כיפה היא בהחלט מוצר בסיסי. בדוכנים, בכנסים, בחנויות יודאיקה ואפילו בשקים גדולים בבתים פרטיים. כיפות, כיפות בכל מקום.

לא יאומן שעוד לא נכתבה כתבה כזו באתר העונה לשם כיפה, אך אין ספק שהגיע הזמן. אנו רואים אותם בשלל דוגמאות, גדלים ועיצובים. קטנים, גדולים, פשוטים ומעוצבים לעילא ולעילא. כיפות שבת, כיפות חג, כיפות יום יום, וכיפות לאירועים מיוחדים. למעשה, כך ניתן להניח באופן רציונלי למדי, כל גבר במדינת ישראל מצא את עצמו עם כיפה לראשו בשלב כזה או אחר בחייו, ועל כן כדאי שתדעו את הסיפור האמיתי מאחורי הקניה הדתית הרווחת בישראל.

מדובר בשוק המגלגל כסף רב, וחלק לא קטן ממנו מתנהל ב'שחור'. מפיצים רבים מוכרים את הכיפות מהבית ולא מוציאים חשבוניות על המכירה. במקרים אחרים הכיפות מגיעות בדרכים לא דרכים אל המשווקים, כשחלקם מוכרים את המוצרים אותם קנו מסוחר שרכש מסוחר וכן הלאה. שוחחנו עם מספר מפיצי כיפות ברחבי הארץ, אשר שיתפו אותנו, חלקם באי רצון מופגן בשל חשש מפגיעה כלכלית ולעיתים ללא ידיעה כי מדובר בכתב 'כיפה' על המתרחש בשוק הכיפות.

אם כך, נתחיל בגילוי הראשון. הכיפות שלכם לא מיוצרות בישראל, או לפחות לא באזורים הנחשבים מבחינה פורמלית במדינת ישראל, אלא מיוצרות בשני מקומות מרכזיים - בכפרים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובסין. כן, המדינה.

את תעשיות הטקסטיל בישראל כבר הספידו ממזמן, ותעשיית הכיפות אינה שונה מתעשיות אלו, כך שהיום רוב הכיפות לא מיוצרות בישראל. אומנם, ישנם משווקים אשר טוענים כי הכיפות שלהם מיוצרות בישראל, אך לרוב, לפחות כאשר אלו כיפות איכותיות, מדובר בכיפות המיוצרות בכפרים הפלסטינים. נשים ערביות יושבות בכפרים אלו וסורגות את הכיפות עבור שכר נמוך יחסית, כאשר את הקופון גוזרים הסוחרים השונים, ולעיתים גם החנויות הגדולות. מדובר לרוב בכיפות איכותיות, אשר סרוגות בצפיפות, וניתן לגבות עליהם מחיר יפה, כאשר הרווח על כיפה כזו יכול להגיע ל-100-200 אחוזים בשקט, כאשר ככל שמדובר על חנות גדולה יותר כך סביר להניח ששולי הרווח גבוהים יותר.

"אני קונה את הכיפות מסוכן ערבי שמביא אותם גם לתוך חלק מהיישובים ביהודה ושומרון", מספר לכתב 'כיפה' אחד מהמשווקים של הכיפות ביו"ש. "הרבה אנשים ביהודה ושומרון לא ישמחו לשמוע שבזמן שהם קוראים לשמור על עבודה עברית ונמנעים משטיפת הרכב שלהם אצל ערבים, הכיפה שהם חובשים על הראש היא מייצור של פאטמה מרמאללה. גם חלק מאלו שאומרים שהכיפות שלהם מיוצרות בישראל בעצם מיוצרות בכפרים הערביים".

(צילום: shutterstock)

באופן אירוני מעט, הכיפות אשר מיוצרות בכפרים הערביים הינן דווקא האיכותיות יותר, זאת לעומת הקלישאה המוכרת 'עבודה ערבית'. "הערביות יודעות לסרוג כיפות, בזה אין ספק. הן יושבות כנראה יום יום וסורגות צפוף צפוף את הכיפות. קרוב לוודאי שאם אתם רואים כיפה איכותית היא מייצור ערבי", אומר אחד הספקים.

מנגד, כאשר מדובר על כיפות פשוטות יותר, כדוגמת הכיפות אשר רואים לעיתים בלוויות, בבתי כנסת בבר המצווה המשפחתית או כשמדובר בכיפות אשר נקנות עבור ילדים שמאבדים אותם על בסיס קבוע, אלו בדרך כלל כיפות המיוצרות בסין. כבר לפני שנים הסינים זיהו את הביקוש בישראל למוצר והכיפות מיובאות באופן סיטונאי ונמכרות בישראל במחירים זולים יחסית. כאן, תוכלו למצוא כיפות הנקנות על ידי הסוחרים בחמישה שקלים או אפילו פחות, והמחיר אשר נגבה עליהם בחנויות יחל במחירים של כ-15-20 ש"ח.

כך, באתר של מפעל סיני המייצא כיפות לישראל מסבירים הסינים כי הם מתמחים בייצור של כיפות כבר למעלה מ-12 שנים בעלות נמוכה. "אנחנו יכולים ליצור כיפות סרוגות, כיפות סאטן, קטיפה, רקמה, עור, זמש וכן הלאה. בנוסף אנחנו מייצרים כיסויי טלית, שקיות תפילין ועוד". הסוד למחיר הזול מגיע בין היתר ממשכורות הרעב שמקבלים העובדים המייצרים את הכיפות, וכן בכך שהכיפות מיוצרות במכונה ולא ביד.

"המחירים נעים בטווח גדול וזה נורא תלוי בסריגה, באיכות ובגודל", אומר משווק בירושלים אשר מחזיק לטענתו בעיקר כיפות המיוצרות בידי ישראלים. "אנחנו מחזיקים כיפות סיניות בחנות כי יש כאלו שרוצים מחירים זולים. 15 שקל".

את הכיפות המגיעות מסין מייבאות מספר חברות גדולות אשר משווקות בעיקר בסיטונאות. כך, אחת החברות הגדולות בשוק היא חברת 'ארט' שבסיסה ביבנה. "אנחנו מחזיקים בלמעלה מ-1000 סוגים שונים של כיפות", אמר בשיחה ל'כיפה' אחד המשווקים של החברה. "יש לנו כיפות סרוגות עבודת יד ועבודת מכונה. הכל מיוצר בסין".

אחד הטריקים, מסבירים מפיצי כיפות, הוא לצפות את הכיפה בעמילן. העמילן מקשיח את הכיפה, כך שהקונה הלא מיומן יאמין שמדובר בכיפה בסריגה צפופה. בכביסה הראשונה של הכיפה יגלה הקונה המופתע כי הכיפה הקשיחה והישרה מאבדת את הברק ואת צורתה ברגע אחד.

"יש הרבה הסחות דעת אבל זו אחת הגדולות. הסינים משפריצים עמילן על הכיפה ואז היא כביכול קשה והלקוח חושב שהסריגה צפופה. אחרי כביסה אחת הכל הכיפה מדולדלת. זה קורה בעיקר אצל הסינים, הערבים עושים כל כך צפופות שלא צריך את העמילן".

שוק הכיפות היום נע ונד במחירים החל מ-15 ש"ח לכיפות הזולות ועד 100, אפילו 150 ש"ח עבור כיפה טובה. למרות זאת, אומרים המפיצים בגילוי לב, רוב הסכום לא מגיע למייצרי הכיפות אלא לחנויות ולסוחרים, זאת בין היתר בשל הדרך אליה מגיעות הכיפות לסוחרים בפועל. "אנשים קונים את הכיפות מסוחרים שקונים מסוחרים אחרים. הכיפות עוברות המון ידיים ולכן הערביה שייצרה את הכיפה תקבל בערך 30 שקלים בעוד הכיפה עצמה תעלה 70 שקלים או יותר. בהתחשב בעובדה שלוקח לא מעט זמן להכין כיפה, הרי שמדובר בשכר מאוד מאוד נמוך למייצרת של הכיפה ורווח גבוה, לפעמים מאוד גבוה, לסוחרים. אלו שעוקפים את הסוחרים הערביים וסוחרי הביניים הם אלו שמרוויחים את הכסף הגדול, ולכן בדרך כלל הרווחים הם של החנויות הגדולות".

בימים אלו נמכרים בכנסים השונים כיפות במסגרת בסטות שונות, ושם, מספרים מפיצים, מסתתר לא מעט מהכסף הגדול. בכל כנס יש לרוב מוכר כיפות אחד, בסטה אחת בלבד, אשר מרוויח קהל מפולח, אשר מגיע לרוב במטרה לרכוש מוצרים. למרות שחלק לא קטן מהכנסים מופנה לנשות הציונות הדתית, הרי שגם אלו מנצלות את ההזדמנות על מנת לרכוש כיפות לגברים של הבית, אם מדובר בבעל או בילדים. לכן, בכנסים רבים בעלי הבסטות משלמים כסף גדול ומראש על מנת לקבל את הזכות לעמוד ולמכור כיפות במהלך היריד שנמצא בכנס.

ומה באשר לחוקיות מכירת הכיפות? כאן ממלאים המשווקים פיהם מים. אומנם כמובן ישנן החנויות הגדולות והמשווקים המוכרים אשר משלמים את הכספים כדין, ואין כאן שום מטרה להוציא עליהם לעז, אך במקביל אליהם מתגלגל לא מעט כסף חוקי רק למחצה.

אחרי עשרות שיחות טלפון למשווקי כיפות אשר סירבו לשתף פעולה, הגענו לאחד הסוחרים הערבים אשר מספקים את הכיפות לחנויות, אך הוא לא סיפק מידע רב והסכים רק לומר "הכל נעשה על פי החוק". עם זאת, מקורות שונים בשוק מספרים כי יש הרבה כסף שחור אשר מתגלגל בין הסוחרים לבין מפיצי הכיפות, וזאת לפני שמדברים על הכסף אשר מגיע בדרכים שונות אל מייצרי הכיפות. "יש הרבה מכירות ביתיות של כיפות, הרבה מאוד בסטות של כיפות ולא ברור בדיוק מי משלם מיסים בכל הסיפור הזה", אמר אחד המשווקים.