ברירת המחדל של הדתי לאומי: להיות אשכנזי

פרויקט מיוחד לפסח: הציונות הדתית אשכנזית מדי, קטנונית מדי, מגזרית מדי, מקצינה או מחפפת. ליקטנו עשרה כותבים שבמהלך החג יפרטו לנו את עשרת המכות של המגזר. שגית פרץ דרעי על יוקר כרטיס הכניסה לציבור הדתי לאומי

חדשות כיפה שגית פרץ דרעי 27/04/16 09:22 יט בניסן התשעו

ברירת המחדל של הדתי לאומי: להיות אשכנזי

מספר ימים לפני חג הפסח נסתלק לבית עולמו בגיל 94 הרב יוסף שרביט זצ"ל, רב העיר אשקלון. הרב, מונה לרבנות העיר בשנת 1960 על ידי הרב גורן, למד שנים ארוכות עם הרב מרדכי אליהו והרב חיים דוד הלוי, החזיק את כל ספרי הרב קוק והיה בקיא בהם ועמד בקשרי מכתבים עם הרב צבי יהודה.

תלמידיו מספרים שבין רבותיו מנה תמיד את הרב שלמה גורן, הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף ורבי שלום משאש עליהם השלום. תמך בגיוס בני ישיבות כי "זוהי מצווה גדולה" וכשנשאל על ציונות השיב תמיד "אנחנו ציונים! ללא כחל וסרק, אנחנו ציונים!". בשנת 1973 שכל את בנו מיכאל בקרבות בתעלת סואץ.

באחד האתרים המגזריים הופיעה הידיעה על הסתלקותו במדור החרדי. שרביט, מרוקאי, אשקלון - חרדי כמובן! לאחר הערה מצד אחד הגולשים תוקנה הטעות.

הטעות הזו לא נעשתה בזדון אבל היא מבוססת על דמותו "הנכונה" של הדתי הלאומי. היא מלמדת אותנו שברירת המחדל כדי להיות דתי לאומי היא להיות אשכנזי. ואם אינך אשכנזי מוטלת עלייך חובת ההוכחה שאתה ראוי לבוא בשערינו.

המכשול הזה לא פשוט. הוא הדיר במשך עשרות שנים את המזרחים מהציונות הדתית והוא עדיין מדיר. המזרחים שהתחנכו ברובם בחינוך הממלכתי דתי לא מוצאים בנו בית ופונים למקומות אחרים, מגזרית ופוליטית. מי שמתעקש להשתלב בציבור הדתי לאומי נדרש לשלם מחירים זהותיים וחברתיים וכרטיס הכניסה עולה לו ביוקר.

בשנים האחרונות צפה סוגיית אפליית המזרחים בציבור הדתי לאומי במלוא עוזה. פרשת אלי אוחנה, הסרטון של חברת באמונה, ה"ויתור" על מועמד דתי לאומי ספרדי לרבנות ירושלים תמורת הרב האשכנזי, גרעינים תורניים משתלטים על בתי ספר ממלכתיים דתיים בפריפריה ומונעים כניסה מבני המקום, מכירת דירות הדיור הציבורי לעמותות מקורבות במקום לנזקקי הפריפריה, העברת כספים שנועדו לפריפריה לגרעינים ועמותות מקורבות במרכז הארץ ועוד.

ניתוח מקרי הגזענות נגד מזרחים בשנים האחרונות מביא למסקנה עגומה - המזרחים נחשבים ככלי שרת, אמצעי להשגת מטרות בעבור הציונות הדתית האשכנזית ואין להם מקום סביב השולחן, כראויים לקחת חלק בעוגה.

בפרשת אוחנה למדנו שהמזרחים הם מאגר מצביעים שצריך לפתות אותם להצביע לנו בלי לתת תמורה פוליטית, בלי שלמזרחים יהיה חלק בהישגים ובמשאבים. בפרשות הגרעינים התורניים למדנו שבשם "העשייה בפריפריה" מותר לקחת לעצמנו משאבים שנועדו לבני המקום, בפרשת הרבנות ירושלים למדנו שאם צריך לוותר על רב אחד אז ברור שנוותר על הספרדי בשביל האשכנזי.

יצוין לטובה השר נפתלי בנט שלמד מפרשת אוחנה והקים את ועדת ארז ביטון להעמקת הזהות של קהילות המזרח וספרד במערכת החינוך. בינתיים, התגובות לפוסטים של השר בנט בנושא מעוררות זעזוע. מיטב בניה של הציונות הדתית, ידועים בחלקם ואשכנזים כולם, נבהלים עמוקות ומתנגדים למהלך של לימוד מעמיק של יהדות מזרחית.

זכיתי לפני זמן מה לשבת במחיצתו של הגאון הרב עדין שטיינזלץ שסיפר לי כך "אני הייתי פעם פיסיקאי. את יודעת שכדי ליצר אור לבן צריך לערבב יחד במהירות את כל צבעי הקשת. אם אחד מצבעי הקשת אינו מדויק ונקי מספיק אזי יתקבל צבע לבן מלוכלך. כך הוא עם ישראל. כדי שעם ישראל יהיה באחדות אמיתית, אור לבן ובהיר, צריך שכל אחד מהצבעים שלו יהיה בריא, חזק, עומד על דעתו ובמקום של כבוד הראוי לו. כשמשפילים מישהו לא יכולה להיות אחדות, אבל כשהערבוב נעשה כשכל אחד בטוח במקומו, בריא וחזק אז מתקבל אור בהיר, זו אחדות ישראל"

שנזכה לאחדות ישראל ולגאולה השלימה במהירה בימינו.