פרשיות השבוע

הם גדלו והתחנכו על ערכי השלום והרעות. אחדות המחנה היתה ערך עליון עבורם. היה ברור להם שהם הולכים לבנות עם אחד, מאוחד, שיש בו מקום לכולם, והוא יתקן את העולם על-פי רוח ישראל סבא. או ליתר דיוק, אבא. הם היו מוכנים למסור את נפשם כשאחת מהם נחטפה בשכם. אבל כשאחד מאותה חבורה פתאום לא מצא חן בעיני כל השאר, הם הצליחו למצוא טיעונים מוצדקים לכך שעם כל הכבוד לאחדות המחנה - עד כאן. חשוב לאחד כוחות, ועם זאת אין ספק שרצון ד הוא לזרוק לבור את מי שחולק על דעתו, ועוד מתיימר למשול בנו. הם עשו זאת לשם שמים, אבל בשורה התחתונה, מכרו את אחיהם לעבד.

הילכו יחדיו?

מעשה אבות סימן לבנים, ואבותינו הקדושים התוו דרך לבניהם אחריהם, שעתידים בעוד אלפי שנים להתכנס בבתי כנסיות לתפילת השבת, לדבר על אחדות המחנה, על הסכנה שבפירוד, וכמובן על הלקח שעלינו ללמוד מפרשת השבוע. חשוב לאחד כוחות, ועם זאת אין ספק שרצון ד הוא לזלזל במי שחולק על דעתנו, ועוד מתיימר לרוץ לכנסת בעשירייה הראשונה. אנחנו נעשה את זה לשם שמים, אבל בשורה התחתונה, נמכור את הקולות שלנו למפלגה שתאכזב אותנו אחרי הבחירות.

כבר מזמן פרשת השבוע ו"פרשיות השבוע" לא היו כל כך קרובות זו לזו.

דרוש אורבך חדש

שוב שלום למפקד גלי צה"ל, יצחק טוניק. אם כבר התחלנו לדבר בשבוע שעבר, אז למה לא להמשיך. עצה קטנה וידידותית: חכה שניה עם הטלפון לקובי אריאלי. אולי זה כבר מאוחר מדי, כי בטח חייגת אליו אוטומטית, אבל בכל זאת. אולי במקרה הוא היה תפוס. כל מנהל תחנת רדיו מתמודד עם אילוצים של מגישים שעוזבים, אבל אתה בפרט נושא על כתפיך את האחריות על "הבית של החיילים", שאמנם לא מי-יודע-מה קשור לחיילים, אבל זה מספיק כדי להפוך את התחנה לגוף ממלכתי שאמור לרצות את כולם. לכן תמיד רובצות לפתחך תלונות של ימנים ודתיים, שרוצים לשמוע קצת יותר מגישים ימנים ודתיים, ואתה כמובן לא תשנה את כל לוח השידורים בשביל זה, אבל מדי פעם אתה מנצל חורים בלוח השידורים כדי להכניס קצת גיוון. עובדה: כשהיה חסר מגיש זמני ל"נכון להבוקר" במקום רפי רשף, הכנסת את עמית סגל (יחד עם נדב פרי). כשהתפנתה משבצת ב"ציפורי לילה" הכנסת את קובי אריאלי (זה היה תחת כהונתך, נכון? תקן אותי אם אני טועה) ולאחרונה כששיניתם את הלוח של יום שישי, הכנסתם את ידידיה וסיון רהב-מאיר.

אבל עכשיו זה אחרת. עכשיו אתה חייב להכניס מגיש ימני דתי לתוכנית "המילה האחרונה" (ואל תגיד שבזמן האחרון, ליד אברי גלעד צריך להכניס שמאלני חילוני), וזה ברור שאינסטינקטיבית תכננת לפנות לקובי אריאלי, המחליף הקבוע. הגיוני שהוא יענה בחיוב, ואולי כבר ענה בחיוב, כי איכשהו יש לו מקום בלו"ז להופעות מעל כל במה אפשרית. אבל גל"צ הרי ידועה בגידול כוכבים. כל כך הרבה "סטארים" הגיעו אליכם אלמוניים לגמרי, גם אורי אורבך היה פחות סלב כשלקחתם אותו לפני כעשור. יש לך הזדמנות לגלות מישהו חדש, ויש כל כך הרבה עיתונאים דתיים מבטיחים בראשית דרכם, רק תבוא ותיקח. לך על זה.

לא מה שחשבת

איזה עיתון נתן את חסותו לפסטיבל קולנוע יהודי בירושלים? "בשבע"? לא, הלך הניחוש הראשון. "מקור ראשון?" לא, הלך השני. "הצופה?" לא. נחשיב את זה כאותו ניחוש כמו הניחוש הקודם. "נקודה"? גם לא, וסביר להניח שגם תוך עשרות ניחושים לא תעלו על זה שמדובר "הארץ".

אל תתכנסו, תיכנסו

בעקבות המצב הכלכלי, המדור פותח פינה חדשה (שתמשך עד לסיום המשבר, או עד שימאס לו ממנה, מה שיבוא קודם) ובה עצות להתמודדות עם המשבר הגדול. והפעם: לא לעשות כנסים כמו הכנס שערכה השבוע תנועת "נאמני תורה ועבודה". הכנס, תחת הכותרת "יד אחים לכם שלוחה - על מקומנו ואתגרינו בבני עקיבא", התקיים במטרה "לדון ולבחון דרך להשפיע על התנועה מתוכה". למדור אין שום דבר נגד כנסים, ואין לו שום דבר נגד "נאמני תורה ועבודה", אבל יש דברים שאין צורך לעשות עליהם כנסים. רוצים להשפיע על בנ"ע? תגיעו לסניפים. תציעו להעביר פעולות לחבריא ב, שיחות, לעזור איפה שצריך, להשתתף בסמינריונים, לתת ייעוץ מקצועי לפרוייקטים השונים. לא צריך לעשות פאנל על "איך משפיעים מבפנים", כאילו שיש ש"ג בכניסה לסניף או למחוז שמונע מכם להיכנס, ואתם צריכים איכשהו להסתנן פנימה.

כמובן, אתם יכולים גם לעשות על זה כנס, אבל במצבנו הכלכלי עדיף לחסוך בהוצאות. יותר זול להמשיך להתכתב ביניכם ב-ynet.

רוצים להשפיע? תגיעו לסניפים (צילום: צביקה קליין)

יש על מה לא לדבר

שכוייח השבוע מוענק לכל מי שהשתתף השבוע בתענית הדיבור לרגל הבצורת. וכל מילה נוספת מיותרת.

תהייה קטנה לסיום

אומרים שהיה איזשהו אירוע במוצאי יום שלישי האחרון, שריתק אליו ישראלים רבים ברחבי הארץ. למדור קצת קשה להאמין - כל כך הרבה אנשים נהרו להתוועדויות י"ט כסלו?!

בברכת "ש"ס - כן, אנחנו יכולים". דף אחד ביום, ותוך שבע שנים וחצי סיימתם.