פרשיות השבוע

אחרי שנים של פילוג בין הישיבות השונות בציבור הדתי-לאומי, מתיחויות בין זרמים שונים, מחלוקות נוקבות וכאלה - לכבוד חג הפסח, התאחדו כל בני הישיבות, מכל הסוגים ומכל הקווים למיניהם, ובימים אלה הם יוצאים בקריאה אחת, אחידה וברורה לכלל הציבור:

"בחורי ישיבה זריזים וחרוצים ישמחו לנקות את ביתכם לפסח, תמורת סכום סמלי. התקשרו: ***-******"

לא מאוחר

ברכת ברוכים הבאים לכל הקוראים החדשים של המדור, שעד השבוע לא היה להם זמן לזוטות מעין אלו בימי שישי הקצרים, אבל עכשיו - במסגרת המעבר לשעון הקיץ - יש להם פתאום שעה שלמה פנויה באמצע היום, שאפשר למלא אותה בשטויות, ואחר כך שוב להילחץ כרגיל לפני שבת.

ולמי שרק עכשיו הבין למה הוא מאחר בשעה לכל מקום: כן, החלפנו שעון הלילה. לא כל-כך קשה לזכור את זה, באמת, השעון מתחלף באופן קבוע בכל שנה ביום שישי שלפני 2 באפריל. הצעת החוק המקורית, אגב, היתה קצת יותר נוחה לזיכרון, וגם היתה הרבה יותר הגיונית באופן כללי - להכניס את שעון הקיץ לתוקפו במוצאי היום הראשון של פסח, ולהוציא אותו משם במוצ"ש שלפני יום כיפור. אבל הח"כים החילונים רצו להאריך טיפה את שעון הקיץ, אז הוסיפו עוד כמה ימים על חשבון חג הפסח (ברוב השנים), העיקר שיום כיפור יהיה בשעון חורף. כלומר, העיקר שנשלה את עצמנו כאילו הצום יותר קצר, וזה יותר חשוב מלהתחיל את ליל הסדר בשעה נורמלית, כשאפשר לקיים את מצות "והגדת לבנך" כשהבן באמת ערני. היה הרבה יותר יעיל לעשות ההפך.

אם כבר הכנסת עסקה השבוע במחלוקות על רקע דתי (אגב, אף אחד שם לא הרגיש מגוחך לדבר על מיגון בבית החולים באשקלון? מי היה מאמין, רק לפני כמה שנים, שנצטרך למגן את אשקלון?), אפשר לנסות לשנות עוד כמה דברים, אולי טיפה יותר משמעותיים.

בבני ברק לא שותים מהכנרת (צילום: Grandmaster-cc-by)

השתא עבדי

לפני חודשים מספר, המדור הביע את תמיכתו בכל מקום בו מחליפים את צופרי השבת - אלה שמכריזים על זמן הדלקת הנרות - מאזעקה מבהילה לשירי שבת (המדור התייחס לתופעה כשהיא הגיעה לבני ברק. למרבה הצער, זמן קצר אחר כך הם חזרו לצפירות הרגילות. כנראה זה עניין של טעם מוזיקלי). ברוך השם, יש בעולם אנשים בעלי אמצעים, שיכולים להביע תמיכה באופן קצת יותר יעיל - כמו למשל הרב רפאל הלפרין, שתומך גם הוא בהשמעת שירים בכריזה עם כניסת השבת, והוא מימן מערכות כריזה בכמה ערים ברחבי הארץ לצורך העניין.

אלא שלא כולם מרוצים מהסיפור: בכפר סבא, למשל, תושבים מתלוננים על הרעיון החדש. לטענתם, הרעש מפריע להם (את זה המדור עוד מוכן לקבל), ובכלל רמקולים וצלצולים שייכים למסגדים ולכנסיות, לא ליהודים. או במילים אחרות: הנוצרים יכולים להרעיש בקול רם בפעמונים שלהם, והמוסלמים יכולים להרים את קולו של המואזין בגאון, אבל היהודים היו מאז ומעולם נעבעכים, וכך הם צריכים להישאר.

מים שלנו

אם כבר הזכרנו את בני ברק: כל מי שנמאס לו ממים מהמוביל הארצי, ולא בא לו גם על מי תהום, מוזמן לחוות במו פיו את התגשמות חזון כל הדורות: מי ים מותפלים. נכון, יקח עוד הרבה זמן עד שמים מותפלים יגיעו לכל ברז בארץ, אבל בפסח הקרוב הם הולכים להגיע לבני ברק. כל המחמירים שלא להשתמש בפסח במים מהכנרת, שמא יתערבו בהם גם פירורי חמץ, זוכים בדרך כלל למי בארות ומעיינות במקומם;

אלא שהשנה הפיתרון הזה קצת בעייתי עקב המחסור במים, ולכן יזכו הבני-ברקים למים מותפלים. על גבי מודעות ענק ברחבי בני ברק, הרב לנדא כבר מבהיר לציבור שמי הים מסוננים היטב ואין בם כל חשש חמץ. אז אם גם לכם בא לטעום מים מהים, אתם מוזמנים להיות מסובים בבני ברק.

מגיע להם מזל טוב (צילום: צביקה קליין)

מזל טוב

תנועת "עזרא" חוגגת בימים אלה 90 שנה (!) להיווסדה. לרגל המאורע, גם חבריו החגדומטים של המדור מבני עקיבא יסכימו, שלפחות פעם בתשעים שנה ראוי לתת להם את שכוייח השבוע.

ושכוייח גם ל-nrg יהדות, שהתחילו להעלות לאתרם את שיחתם השבועית של אראל סג"ל והרב אורי שרקי, המשודרת ב"ערוץ מאיר", כמעט כמו שהמדור המליץ לא מזמן.

ותהייה קטנה לסיום

כשח"כים דתיים נאבקים כדי להעביר את "כוכב נולד" מליל שבת לאמצע השבוע, זה מגוחך. גם כשדורשים להזיז את "ארץ נהדרת" מליל שבת לאמצע השבוע, זה לא מוסיף כבוד לשומרי השבת. אבל אולי את מצעד שירי דיסני מכל הזמנים, שעומד להתקיים בגלי צה"ל בדיוק בשביעי פסח, יש מצב להעביר בכל זאת ליום אחר?

בברכת שבת שלום, ובגדול.