לראשונה בתולדות מדינת ישראל, מבצע צבאי קיבל שם מבלי להתרחש בפועל. איש לא הכריז על מבצע נרחב ברצועת עזה, אבל השבוע נשמע כבר כמה פעמים שמו של המבצע - "עופרת יצוקה 2". מיטב הכתבים והפרשנים ניסו במהלך השבוע להסביר מדוע צה"ל לא יצא למבצע כזה, אבל הסיבה האמיתית פשוטה מאוד: אי אפשר לעשות מבצע לפני פסח ולקרוא לו "עופרת יצוקה 2", זה אפשרי רק בחנוכה. הפיתרון הצבאי, שמשום מה לא עלה עד כה, גם הוא פשוט מאוד: למצוא שם אופייני למבצע מבין מילות השירים של פסח, וכך הפעולה הצבאית המיוחלת תוכל לצאת אל הפועל. זו משימה לא פשוטה - אי אפשר להכות בחמאס תחת כותרת כמו "מלאו כיסי באגוזים", אבל עם קצת מאמץ, אפשר למצוא שמות כמו "עומדים עלינו לכלותנו", "ואתא השוחט", "שפוך חמתך" או פשוט "דיינו".
אפשרות אחרת היא לצאת למבצע צבאי שיסתיים תוך שבועיים, הרבה לפני שפסח יגיע, ואז לא יהיה עד כדי כך נורא לקרוא לו בשם שלקוח לחג אחר. ואם צה"ל לא יספיק למגר סופית את ירי הקסאמים בזמן כל כך קצר? שאלה טובה, אבל זה ממילא מה שקרה גם בפעם שעברה, פחות או יותר.
 |
|
בית כנסת. המקום בו הסודות נחשפים(צילום: DGtal-cc-by-sa)
|
שומר שב"כ
אחרי סגן הרמטכ"ל, ואחרי ראש המועצה לביטחון לאומי, תפקיד נוסף בצמרת הבטחונית נכבש על ידי חובש כיפה. השבוע הודיע נתניהו (המנהיג היציב ביותר במזרח התיכון, נכון לעכשיו) על מינויו של יורם כהן, אדם שומר תורה ומצוות, למשרת ראש השב"כ. הואיל וכל מינוי של דתי לתפקיד בכיר שכזה חייב לגרור אחריו תגובות נזעמות, כמו העתירות של ארגוני השמאל נגד יאיר נווה או ההשתלחות של "הארץ" בעמידרור, מן הראוי למחות גם נגד המינוי של כהן; הבעיה היחידה שאין שום סיבה רצינית למחאה. אך אל דאגה, המדור נחלץ לעזרתם של כל אלה שרע להם לראות אדם דתי בעמדת מפתח, ומספק סיבות להתנגד למינוי:
ראש שב"כ דתי לא יצליח לשמור על סודות שמורים ביותר, הם ידלפו לכל מי שיושב בספסל שלו בבית הכנסת, יעברו לעזרת הנשים ועד מהרה כל הציבור הדתי-לאומי ישמע על זה; ראש שב"כ דתי עלול לפגוע בחשאיות של הסוכנים החשאיים, הרי בתפילה הוא יקרא להם בשמותיהם ולא "יעמוד ג בן ש"; לא יכול להיות שגם לדתי מהשב"כ וגם לדתי מ"האח הגדול" יהיה אותו שם; כשמדובר בבוגר מדרשיית נעם, כל פעולה סודית תיחשף כשעל הקיר תישאר כתובת - "ל מנפ"ח".
לא נחמ"ד
החינוך הממלכתי דתי, המכונה בקצרה חמ"ד, ידוע בהישגיו החינוכיים הרבים, ובבוגריו המשתלבים בכל תחומי החיים ותורמים באופן משמעותי לחברה הישראלית. חשוב לזכור את זה, וחשוב גם לחזק את המערכת, אבל לשם כך אפשר להקדיש יום אחד; למדור לא ברור למה מינהל החמ"ד היה חייב להכריז על "שבוע החמ"ד", ולערוך שורה של אירועים גדולים במשך שבוע שלם. באמת שהיה אפשר להסתפק גם בפחות מזה.
 |
|
נעל בינלאומית (צילום: slgckgc-cc-by)
|
אורו של עולם
ירושלים כבר ראתה כמעט הכל: בתי מקדש קמים ונופלים, מלחמות מול צבאות אדירים, עלייה לרגל, מסעות צלב ואפילו צנחנים בוכים, רק דבר אחד ירושלים עוד לא זכתה לראות - מרתון. ביום שישי האחרון, בצל הסיסמה המוכרת "לא ניתן לטרור לנצח", התקיים בבירה מרתון ירושלים הבינלאומי הראשון. לראשונה התמלא רחוב יפו באצנים שאינם רצים להספיק אוטובוס מהתחנה המרכזית, הכבישים נחסמו בלי קשר לעבודות בכביש, כל העיר הפכה למסלול מירוצים גדול (אפילו "גאולה" ו"מאה שערים", אבל יש אומרים שהם סתם היו בלחץ ביום שישי לפני שבת). מה שמעניין הוא שעיריית ירושלים לא הסתפקה במרתון עירוני - היא היתה חייבת להפוך אותו ל"בינלאומי". למה? אולי כדי שהאירוע הזה לא יהיה יוצא דופן, שהרי כל פסטיבל קולנוע בירושלים הוא בינלאומי, וכל תערוכת אמנות היא בינלאומית, וכל כנס מדעי הוא בינלאומי וכן הלאה, אז גם המרתון חייב להיות מיועד לספורטאי כל העולם. אין מה לעשות, זה כנראה מוטבע בעיר הזאת. היא נולדה עם החיידק הבינלאומי הזה, שמלווה אותה מאז שלמה המלך ועד שייבנה בית התפילה לכל העמים.
שיפוצו מטאטאינו חוצה
שכוייח השבוע מוענק למשרד להגנת הסביבה, בראשותו של השר גלעד ארדן, על "יום הניקיון הלאומי" שהתקיים ביום שלישי האחרון. אולי לא שמתם לב למבצע הניקיון הארצי על שלל הפעילויות הנלוות אליו, ואולי גם לא הבחנתם בהבדל בין כמויות הלכלוך ברחוב בסוף היום ובין כמויות הלכלוך בתחילתו, אבל זה קרה. בעזרתם האדיבה של 100,000 מתנדבים מכל רחבי הארץ, נאספו במהלך יום הניקיון כ-50 אלף טון של פסולת, כמות שלא היתה מביישת אף מזבלה. המדור רק רוצה להעיר הערה אחת קטנה לשר ארדן: למרות כל הפרסומים, יום הניקיון שצויין השבוע לא היה הראשון במספר. אמנם זאת הפעם הראשונה מאז החלטת הכנסת לקיים יום ניקיון מסוג זה פעם בשנה, אבל העם היהודי מקיים כבר אלפי שנים חודש שלם של ניקיון, בדיוק בימים אלה, לקראת בואו של חג הפסח. אמנם המניעים למבצע ניקיון מסורתי זה אינם מוגדרים כ"ירוקים", אבל מצד שני - גם ביעור החמץ הוא לא בדיוק הסיבה לקירצוף המדף העליון של הארון הישן במרפסת. החידוש הוא רק הרעיון שלא רק את בתינו הפרטיים אנחנו צריכים לנקות - צריך לדאוג גם לרשות הרבים הכללית.
ותהייה קטנה לסיום
האם להוצאת "קורן" המפוארת, שאחראית על רבים מהסידורים ועל אחוז ענק מהתנ"כים שלנו, נגמרו כל הרעיונות לחידושים בתחום הוצאת ספרי הקודש, עד שהיא נאלצת להתהדר עכשיו בתנ"ך עם סימניה בתחילת כל ספר - פטנט שכל תיכוניסט שניגש לבגרות כבר מכיר?
והתחזית לשבוע הקרוב: כל מי שעדיין לא שם לב שעברנו לשעון קיץ יתעדכן עד מהרה, חוץ מהלחץ של יום שישי שכרגיל יישאר אותו דבר.