פרשת פנחס. ושוב עסוקים בדמותו של פנחס ומבררים מחדש את ערך הקנאות. לומדים שאליהו הוא פנחס. שניהם – מבשרים לנו את בשורת השלום.
דווקא הם? מדוע לא דמוית מופתיות אחרות שכולן רוך ועדינות?!
אכן, יש מי שרצה לבאר שברכת השלום באה להשלים את קנאותו של פנחס אך בעומק ה
הימים האחרונים, מדגישים עד כמה דווקא אנו רוצים בשלום. נחישותנו אינה אלא עוד ביטוי לאמונה בלמות, בצדקת הדרך. זה לא שאנו מחרחרי מלחמה ומאבקים. חלילה. אבל יש לנו עמדות אידיאולוגיות, מוצקות.
אלה ימים בהם לקנאות משמעות אחרת: קנאות לעמדה, לאמ
יש לנו שותפים רבים שמחפשים אמת גדולה.
אתמול פגשתי יהודי, מתוק ונחמד. בעל עסק בצפון הארץ. התיישב לידי והתחלנו ל
אין לו סרט כתום ל האוטו, הוא לא היה באף הפגנה, אבל הוא איתנו. אנו צריכים לקרב אותו, ואת שאיתו. הם רבים!
איך עושים זאת?
להת' ביום א'.
שבת שלום,