ביום חמישי האחרון עלו לקרקע עשר משפחות באדמות המיועדות להקמת היישוב רמת ארבל בגליל, אחרי שלוש שנות היאחזות במיקום אחר תחת אותו השם. המשפחות קיבלו כבר צווי פינוי, ובשיחה עם "חדשות כיפה" מספרת בלהה ארליך, מובילת הגרעין מטעם תנועת "נחלה", על המאבק ליהוד הגליל והכתף הקרה מטעם הממשלה ומפלגת הציונות הדתית. "אנחנו יודעים שרוצים לפנות אותנו השבוע. אנחנו לא נוותר ונעלה שוב", אומרת ארליך.
-
עוד באותו נושא"מדיניות אפליה במדינת ישראל": המשטרה נערכת לפינוי היישוב היהודי בגליל
16/04/23 11:29
"במרחב הגלילי אין מושג 'כפר ערבי', הכל ערים. רק היהודים נשארו בכפר, מושב, ישוב, קיבוץ"
ארליך, מורה במקצועה, היא ילידת הגליל ותושבת הזורעים עד לפני שלוש שנים, אז ארזה המשפחה את חפציה ועלתה לאדמות רמת ארבל. הסיפור של רמת ארבל מתחיל באישור הקמת היישוב על ידי ממשלת שרון ביולי 2002, אישור שניתן אך לא יצא לפועל. ביולי 2022 החליטה קבוצת תושבים לעלות על הקרקע באדמות המקוריות שיועדו ליישוב, וביום חמישי הגרעין עלה מחדש לאדמות החדשות עליו מיועד לקום היישוב.
"הגענו למצב של 80% ערבים ו-20% יהודים בגליל. אצלנו במועצת גליל תחתון המצב גרוע יותר", אומרת ארליך. "לא מקימים ישובים יהודים חדשים, ההרחבות מאוד איטיות, המגרשים יקרים. במרחב הגלילי אין מושג 'כפר ערבי', הכל ערים. רק היהודים נשארו בכפר, מושב, ישוב, קיבוץ, מקומות קטנים. כשבמושב הזורעים עשו הרחבה של 40 יחידות דיור, בטורעאן עשו הרחבה של 1,000 יחידות דיור".
אולי שווה למקד את המאבק בהרחבת יישובים קיימים ולא בהקמת יישובים חדשים?
"בתוכנית חירום אתה חייב הכל. מדינת ישראל אפשרה להקים 80 חוות בשומרון, גם הגליל צריך חוות. הפתרון הכי מהיר הוא להרחיב את היישובים, אבל אתה חייב גם להקים עוד ישובים כדי לתפוס עוד שטח ולמנוע השתלטות. פעם אמרו 'היכן שתעבור המחרשה האחרונה שם יקבע הגבול', בגליל זה איפה שלא יהיה יהודי יהיה ערבי. יותר גרוע, יש כבר ערבי".
בלהה ארליך צילום: נחלה
"חבר'ה שמאלנים מהצפון כל הזמן אומרים לנו, 'איפה החבר'ה שלכם? למה הם לא עושים פה את מה שהם עושים בשומרון?"
הזכרת את השומרון. נראה ששם מפלגת הציונות הדתית עושה עבודה, בעיקר דרך סמוטריץ' שמתפקד גם כשר במשרד הביטחון. הוא מבין גם את המצב שלכם? מסייע לכם?
"הפוליטיקאים שלנו יודעים להסכים איתנו ולעשות הצהרות, פחות לדחוף ולעשות שינוי. הם יכולים הרבה יותר והם מועלים בתפקידם. בתור בוחרת אני לא מרגישה שהיחס שלהם דומה ליחס שלהם לשומרון. האויבים שלנו רואים בכולנו מתנחלים, אז למה מאשרים 22 יישובים חדשים רק בשומרון? למה אחרי פיגועים לא משחררים יחידות דיור גם לנגב והגליל?", שואלת ארליך בכאב.
גולדקנופף ברמת ארבל צילום: דוברות משרד הבינוי והשיכון
"יש לי ציפייה ודרישה מנבחרי הציבור להצליח להיות יותר עם מבט על, כרגע הם לא קולטים את האירוע. חבר'ה שמאלנים מהצפון כל הזמן אומרים לנו, 'איפה החבר'ה שלכם? למה הם לא עושים פה את מה שהם עושים בשומרון? איפה סמוטריץ'? אם הם היו עושים חצי ממה שהם עושים בשומרון גם פה, זה היה נראה אחרת'. והם צודקים. אם סמוטריץ' וסטרוק היו מבינים שזה בדיוק אותו דבר, אם לא יותר, היינו במצב הרבה יותר טוב".
"בלילה עלינו, בבוקר כבר הגיעו אלינו שלוש פניות לאכיפה"
"הגליל נמצא בתחתית התודעה הציבורית", אומרת ארליך. "אפילו הנגב כבר הצליח לפרוץ. פה המצב הכי גרוע. יש תודעה שצריכה להיפרץ. 23 שנים לא מצליחים להקים יישוב אחד, אבל אכיפה נגד יהודים? בלילה עלינו, בבוקר כבר הגיעו אלינו שלוש פניות לאכיפה: מרשות מקרקעי ישראל, מהמועצה שאנחנו יושבים בשטחה ומהסיירת הירוקה. אני מרגישה שאנחנו רגע מלאבד את הגליל היהודי".