שופטי בג"ץ פסקו: היישוב מצפה כרמים יפונה בתוך שלוש שנים. שופטי בג"ץ אישרו את 'תקנת השוק', לפיה ניתן להכשיר למעלה מאלף בתים היושבים על קרקע המוגדרת כפלשתינית ביהודה ושומרון, עם זאת, השופטים קבעו, ברוב של שניים נגד אחד, כי לא ניתן להפעיל את התקנה במקרה של היישוב מצפה כרמים.
"פסיקה ארורה של בג"ץ" | בימין תוקפים את פסק הדין
השופטים אסתר חיות וחנן מלצר דחו את האפשרות להחיל את התקנות על מצפה כרמים, והשופט ניל הנדל נותר בדעת המיעוט. השופטים הטילו את האחריות על המדינה, והקציבו לה שלוש שנים למצוא פתרונות חלופיים למציאת מקום חלופי ליישוב, על אדמות מדינה.
בפסיקת השופטים נכתב כי היישוב "לא צלח את מבחן תום הלב, משום שעצם את עיניו מלראות את סימני האזהרה המרובים שהיו בפניו לאורך שנים רבות". השופטים כתבו כי ''חלק גדול מהאחריות לתוצאה הקשה והכואבת מבחינת תושבי "מצפה כרמים" מוטל על המדינה ועל התנהלות הגורמים הרלוונטיים בה הן בזמן אמת והן במהלך ניהול ההליכים השונים בעניין מצפה כרמים בבית המשפט''.
תושבי "מצפה כרמים": 'נמאס מהקפאה, רוצים פסיקה'
נזכיר, לפני כ-20 שנה, ביום העצמאות תשנ"ט, עלה לקרקע "מצפה כרמים", על אדמות מדינה מדרום ליישוב הוותיק כוכב השחר. כשמונה חודשים לאחר מכן פונה המצפה ממיקומו המקורי בחתימתו של אלוף פיקוד מרכז דאז משה (בוגי) יעלון והועתק מזרחה, במסגרת 'הסכם המאחזים'.
מאז החלה המסכת המשפטית הארוכה, כאשר בבית המשפט המחוזי נפסק לטובת הישוב, על סמך תקנת השוק, שמאפשרת הפקעת קרקעות במקרים מסויימים. בדיון במחוזי גם השתנתה עמדת המדינה לטובת היישוב, הרבה בזכות תצהירי אנשי המנהל האזרחי וכן עדותו של יעלון על הכשרת השטח אליו הועתק היישוב, על ידו.
מספר חודשים לאחר הדיון האחרון, פנה פרקליט הישוב, עו"ד הראל ארנון, לבית המשפט, על מנת להבין מדוע לא נקבע דיון נוסף או נפסק הדין, והתשובה שקיבל היתה, "נעשה, וייעשה מאמץ למתן פסק דין בחודשים הקרובים".
מנכ"ל תנועת 'רגבים', מאיר דויטש, אמר בתגובה לפסק הדין כי "במשך שנים ובאופן עקבי, בג"ץ הופך אבן אחר אבן כדי למצוא כל אמתלה שתמנע הריסת בניה ערבית בלתי חוקית, ואילו במקרים הפוכים, כמו במצפה כרמים, נתיב האבות, עמונה, עפרה, מגרון ועוד ועוד, בג"ץ מרים את כף ה-D9 ולא מותיר אבן על אבן.
בפסיקותיו בשנים האחרונות, בג"ץ מלמד כי לא מעניין אותו לא המשפט ולא הצדק, אלא מהווה זרוע ביצוע של העמדות הפוליטיות בהן אוחזים שופטי בית המשפט העליון. עם זאת, יש לזכור כי הממשלה שלא מנעה את חקיקת פסקת ההתגברות, ולא ריסנה את ההפיכה השיפוטית, נושאת באחריות לא פחות כבדה", אומר דויטש.