הציונות הדתית באקדמיה: מעדיפים יהדות, נמנעים מהנדסה ועסקים

מחקר של תנועת נאמני תורה ועבודה המתפרסם בימים עלו חושף כי למרות הניסיונות לפרוץ את חומות המגזר, בני הציונות הדתית מעדיפים להישאר בתחומי מדעי הרוח, ונמנעים מלימודי מדעים ועסקים.

בסך הכל 45% מהממשיכים לתואר שני מקרב בוגרי החמ"ד למדו בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה, זאת לעומת 31.2% מבוגרי בתי הספר הממלכתיים, אשר המשיכו ללמוד לתואר שני בתחומים אלו. למעשה, לא פחות מ-24.2% מבוגרי החמ"ד המשיכו ללמוד לתואר שני במדעי הרוח, זאת לעומת 12.7% בלבד מבוגרי החינוך הממלכתי.

בתחום העסקים והניהול ניתן לראות הבדל משמעותי בין בוגרי החמ"ד ובוגרי בתי הספר הממלכתיים, כש-18.8% מבוגרי החמ"ד למדו מקצועות אלו לעומת 29% מתוך בוגרי בתי הספר הממלכתיים. בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה ניגשו 13.7% מבין בוגרי החמ"ד למקצועות הללו לעומת 15.8% מבית בוגרי בתי הספר הממלכתיים, ובתחומי ההנדסה ואדריכלות למדו 4.6% מבית בוגרי החמ"ד, לעומת 8% מבוגרי בתי הספר הממלכתיים.

בתחום המשפט והרפואה מובילים הדתיים הלאומיים. 8.7% מבוגרי החמ"ד ניגשו ללימודי תואר שני במשפטים, זאת לעומת 6.55% מהציבור הכללי, ו-5.3% מבוגרי החמ"ד ניגשו לתואר שני ברפואה לעומת 5.1% מבין בוגרי החינוך הממלכתי. גם בתחום מקצועות העזר הרפואיים נרשם רוב דתי לאומי, כש-2.9% מבני הציונות הדתית למדו לתואר שני במקצועות אלו לעומת 2.6% בקרב בוגרי החינוך הממלכתי.

בסך הכל, מציין כותב המחקר אריאל פינקלשטיין, "ניתן לראות כי אחוז הממשיכים לתואר שני מבית בוגרי החינוך הממלכתי גבוה יותר. בעוד שכ-15.5% מבוגרי החינוך הממלכתי בשנתונים 1989-1992 החלו בלימודי תואר שני, בקרב בוגרי החינוך הממלכתי דתי עשו זאת 13.6%".

פינקלשטיין מציין כי "בשנים הראשונות לאחר סיום התיכון יותר בוגרים של החינוך הממלכתי דתי מתחילים בלימודי תואר שני, אך המגמה מתהפכת בשנה השביעית לאחר סיום התיכון", כך שבעוד בתחילה אומנם לומדים יותר בוגרים לתואר שני, הרי שבסופו של דבר לומדים פחות מבני הציונות הדתית במסגרת של לימודי תואר שני".

רוב נשי במקצועות היהדות

נתון נוסף אשר עולה, הינו באשר לשוני מבחינה מגדרית בכל הקשור לפניה ללימודי במגזר הדתי. כך, 16% מהנשים בציונות הדתי פונות למדעי הרוח לעומת 7.9% מהגברים, 22.5% מהנשים פונות ללימודים בתחום מדעי החברה לעומת 12.5% מהגברים, ו-3.9 מהנשים פונות ללימוד מקצועת עזר רפואיים לעומת 0.7% בלבד מהגברים.

לעומת זאת, בתחום מדעי הטבע והמתמטיקה עולה כי 21% מהגברים פונים ללמוד תחומים אלו לעומת 12.4% מהנשים. 31.1% מהגברים פונים ללמוד עסקים וניהול לעומת 27.6% מהנשים, ורק 3.95% מהנשים פונות ללמוד הנדסה ואדריכלות לעומת 13.9% מהגברים. "הממצאים מלמדים שאחוז גבוה של בוגרות החינוך הממלכתי-דתי פונות ללימודי תואר שני בתחום מדעי הרוח. ייתכן שהדבר נובע מכך שבעוד עבור הגברים מספקות ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות את האפשרות להעמיק בלימודים תורניים, עולם המדרשות אינו מפותח דיו, ולכן הנשים פונות ללימוד של התחומים הללו באופן מעמיק במוסדות ההשכלה הגבוהה".

תואר שלישי: יותר מדעי הרוח, פחות מדעי החברה

גם בקרב הממשיכים לתואר שלישי, אחוז הממשיכים מבין בוגרי החינוך הממלכתי גבוה יותר. "בעוד 1.77% מבין בוגרי החינוך הממלכתי התחילו לימודי תואר שלישי, בקרב בוגרי החינוך הממלכתי דתי עשו זאת 1.54%", מציין כותב המחקר.

במסגרת לימודי התואר השלישי, ניכרת המגמה לפיה בוגרי החמ"ד ממשיכים ללימודי מדעי הרוח והחברה. לא פחות מ-30% מבוגרי החמ"ד ממשיכים לתואר שלישי בתחום מדעי הרוח, זאת לעומת 14% מקרב בוגרי החינוך הממלכתי. במדעי החברה מתהפכות היוצרות, ובעוד 15.1% מבני הציונות הדתית ממשיכים ללמוד בתחום זה, ממשיכים 16.05% מבוגרי החינוך הממלכתי ללמוד תחומים במדעי החברה.

בתחומי מדעי הטבע והחברה בלימודי התואר השלישי מתרחב ההפרש בין בוגרי החמ"ד ובוגרי בתי הספר הממלכתיים, כש-38.5% מבוגרי החמ"ד ממשיכים לתואר שני בנושאים אלו, לעומת 45.6% מבוגרי החינוך הממלכתי. גם בתחום ההנדסה והאדריכלות הפער גובר, ו9.64% מבית בוגרי החינוך הממלכתי לומדים במסגרת התואר השלישי את התחומים הללו, לעומת 4.31% מבית בוגרי החמ"ד.

בתחום המשפטים ממשיכים בחמ"ד לשמור על יתרון עם 3.63% לעומת 1.82%, אך לעומת זאת בתחום הרפואה לומדים 5.35% מבין בוגרי החינוך הממלכתי לעומת 2.96% בלבד מקרב בוגרי החמ"ד.

נמנעים מתארים לא 'אידיאליסטים'

"הממצאים מלמדים כי אחוז הממשיכים לתואר שני מקרב בוגרי החינוך הממלכתי גבוה יותר מאשר בחינוך הממלכתי-דתי. ניתן לראות במשך השנים עלייה באחוז הממשיכים לתואר שני בקרב הבוגרים בשני סוגי הפיקוח, אך העלייה בחינוך הממלכתי-דתי גדולה ומשמעותית יותר. מנגד, בהמשך הלימודים לתואר שלישי נצפתה מגמה שונה: אחוז הממשיכים לתואר שלישי מקרב בוגרי החינוך הממלכתי גבוה יותר מאשר אחוז הממשיכים לתואר שלישי מקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי", נכתב במחקר.

"באופן יחסי לבוגרי החינוך הממלכתי, התחום שאליו פונים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי באופן מובהק בלימודי התארים המתקדמים הוא תחום מדעי הרוח - הן בתואר שני והן בתואר שלישי. ניתן להניח כי הפנייה של בוגרי החינוך הממלכתי לתחומי מדעי הרוח נעוצה בכך שהחברה הדתית נוטה יותר באופן טבעי לתחומים הקשורים למדעי הרוח, ובפרט לתחומים השונים הקשורים במדעי היהדות.

(צילום: נאמני תורה ועבודה)

"תחום נוסף שניתן לראות בו פנייה משמעותית יותר של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בתארים המתקדמים הוא תחום המשפטים. גם בתחום זה, ייתכן שהדבר נעוץ בכך שלעולם המשפט יש זיקה חזקה לעולם הדתי בכל מה שקשור ללימודי משפט עברי בפרט ולדמיון שבין החשיבה המשפטית והחשיבה ההלכתית התלמודית בכלל. מנגד, ניתן לראות שבוגרי החינוך הממלכתי-דתי ממעטים להמשיך ללימודים מתקדמים בתחום העסקים והניהול ובתחומי המדעים המדויקים (מדעי הטבע, מתמטיקה, הנדסה ואדריכלות)".

"את מיעוט הממשיכים לתואר שלישי בתחום העסקים והניהול ניתן אולי לתלות בכך שלימודים אלו נתפסים כלימודים פחות "אידאליסטיים", ולכן פחות אטרקטיביים עבור החברה הדתית-לאומית הנתפסת כחברה אידאליסטית. את מיעוט הממשיכים ללימודים מתקדמים בתחומי המדעים המדויקים קל להבין לאור ממצאים שהוצגו בעבר, המלמדים על כך שכבר משלבי החטיבה העליונה ממעטים תלמידי החינוך הממלכתי-דתי להעמיק במקצועות אלו", כותב פינקלשטיין.

חנן מנדל, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה: "המחקר מראה כי ישנו פער עקבי במגיעים ללימודי תארים מתקדמים בין החינוך הממלכתי דתי לחינוך הממלכתי. פער זה הינו משמעותי במיוחד מאחר ולימודי תואר מתקדם בימינו הם כמעט תנאי להשתלבות בעבודה ובעשייה, והם הקטר העיקרי של המדינה והמשק. בוגרי תארים אלו מבצעים את רוב עבודת המחקר באקדמיה, ובלעדיהם אין יכולת לחדש ולתקן את המדינה. על הציבור הדתי לשאוף לתיקון מצב זה ולהביא לכך שבוגרי החינוך הדתי יהיו הראשונים בהגעה לתארים מתקדמים, ולא יישארו מאחור".