חדשות כיפה

הביצה התל אביבית: בתי הכנסת של הרווק התל אביבי המצוי

הקידושים, בתי הכנסת, והדתיים שמסמסים בשבת. אלו החיים של הרווקים והרווקות הדתיים בבירה התרבותית של ישראל. סדרת כתבות על הביצה שבמרכז הארץ. הפעם: בתי הכנסת השווים של העיר

הביצה התל אביבית

הביצה התל אביבית צילום: פלאש 90, חן לאופולד

כולם מכירים את הביצה הירושלמית, נחלאות, קטמון, רחביה – החוט המשולש המוכר והידוע. בירושלים, הביצה כוללת בעיקר סיבובי קישים, עמידות מחוץ לבתי כנסת וארוחות שבת הכוללים את נושאי השיחה הידועים; הרווקות, הדייטים והרצף הדתי. גם בתל אביב ישנה ביצה, בה חיים לא מעט רווקים ורווקות דתיים ודתיות. הם טיפה יותר מבוגרים, טיפה יותר אופנתיים (גברים כאלה בלי גרביים) והכי חשוב, גרים במרחק של טיפה מהים. הרי, בסוף רצועת החוף, מסתתרת לה הביצה האמיתית. 

בפרק הראשון בסדרת הכתבות על הביצה התל אביבית, אנחנו מגיעים לבתי הכנסת של העיר. כמו בביצה הירושלמית, גם בביצה התל אביבית – הלב הוא בית הכנסת. שם נעשים הקידושים, המפגשים, שם מתלבשים יפה, וגם, לא תאמינו – יש כאלה שמתפללים שם. חמשת המעוזים, חמשת בתי הכנסת העיקריים במרכז העיר הם; בן יהודה 126, יקר, ראש יהודי, פרישמן וגורן.

איפה מתפללים בעיר העברית הראשונה

כולם מכירים את בית הכנסת הגדול בתל אביב, ברחוב אלנבי. אך על אף שמו המכובד, המניין שבו, לפחות בערב שבת, לא גדול במיוחד. מעבר לכך, הוא אינו נמנה מבתי הכנסת בעלי הסצנה הביצתית התל אביבית לצערי. אחרי הכל, מדובר בדרום העיר. הנה לפניכם ולפניכן מלכי הביצה - בתי הכנסת שכן שווה להגיע אליהם בשבתות.

בית הכנסת המרכזי לצפון, בן יהודה 126 – רוב אנשי הביצה קוראים לבית הכנסת בשם הפשוט - '126' – על שם מספר הרחוב בו נמצא בית הכנסת. ראשי הביצה ויועציה שמתגוררים באזור מנהלים את המניין ויש להם אפילו קבוצת וואטסאפ של בית הכנסת. "התפילה היא ערך נפרד ומצומצם לעומת הכינוס בקידוש שיש אחרי זה בבית הכנסת", אומר לי אריאל צצקס, שמתגורר בעיר כבר כמה שנים טובות. אם אתם מגיעים לביקור בתל אביב, אני ממליץ לעלות לקומה השנייה של בית הכנסת, אחרי התפילה, לעזרת הנשים, לטעום את הדג המלוח, את הוויסקי וגם לראות לא מעט רווקים ורווקות תל אביביים אופנתיים ואופנתיות. המפגש בקידוש יכול להתארך גם למעלה משעתיים ובדרך כלל הוא זולג לטיולים, בעיר ובחוף הים.

בין חנות היין להחלפת הכספים, בית הכנסת 126

קשה לזהות, אבל בין חנות היין להחלפת הכספים, נמצא בית הכנסת '126'צילום: צילום מסך

יקר – כאן קל להשוות לירושלים. בערב שבת יש מניין קרליבך עם כל השירים והמנגינות, כמו ששר צביקה פיק. "75 אחוז מהמתפללים, לא באים להתפלל אלא כדי לדבר, לראות חברים ולשמוע את הדרשה של הרב", אומר לי אחד הרווקים התל אביביים. למרות שלפי ההגדרה של בית הכנסת עצמו, המקום משמש למרכז חינוכי ותרבותי שמחבר יהודים מרקעים ומגזרים שונים לצורך לימוד מעמיק, תפילה אינטימית, הרצאות מעשירות ומעורבות חברתית. נדמה כי הרוב מעדיפים את הרווקים והרווקות שנמצאים בפנים 

בית הכנסת

בית הכנסת 'יקר' ברחוב יריחו 6צילום: צילום מסך

ראש יהודי – מרכז יהודי שנמצא ממש על בוגרשוב במרכז העיר. כאן פחות מדובר על מקום קלאסי לאנשי הביצה, או לאנשי הציונות הדתית. מדובר במקום שפתוח לקהל הרחב, לסטודנטים צעירים בעיקר. מי שטייל בהודו, מכיר את ראש יהודי ויודע שזה מקום שמתאים יותר לאנשים שמחפשים רוחניות. כל ערב, במהלך השבוע מתקיימים שיעורים במקום. בשבתות, גם בערב וגם בבוקר יש סעודות בהן משתתפים עשרות צעירים.  "קרנבל של תורה, יין ויהדות", אמרה לי אחת מבנות השירות במקום. בשישי בערב יש תפילת קרליבך ארוכה במיוחד עם ריקודים ושירים. "דתיים אמיתיים לא מחזיקים מעמד ונשארים ערים בכל התפילה", אמרה לי אותה בת שירות.
 
פרישמן – בית כנסת 'בית אל', בית כנסת שמגדיר את עצמו כבית הכנסת הבינלאומי של תל אביב. לרוב, חברי הביצה יגיעו לבית הכנסת בשישי בערב וייפגשו אחד את השני או יותר נכון, אחד את השנייה, ב'126'. את בית הכנסת ברחוב פרישמן מנהיג הרב אריאל קונסטנטין שמקפיד לעלות חזן ולשאת דרשה מעניינת, ומאוד אמריקאית בכל ערב שבת. בבית הכנסת ניתן לראות גם מבוגרים, גם צעירים, גם חוצניקים (ארה"ב או צרפת) וגם את אנשי הביצה. אחרי התפילה יש קידוש, גם בערב וגם בבוקר. בבוקר כמובן, הקידוש יותר מסקרן – לפחות מבחינת האוכל.

בית הכנסת הבינלואמי ברחוב פרישמן | הקידושים בבוקר נהדרים

בית הכנסת הבינלואמי ברחוב פרישמן 23 | הקידושים בבוקר נהדריםצילום: צילום מסך

 
בית כנסת גורן - המניין בבית הכנסת החל לפעול בבית הרב גורן בת"א בשנת 1955, לאחר מכן עבר למרתף שנרכש ברח' אבן גבירול, ובשנת 1962 עבר למשכנו הנוכחי – ברחוב מודיליאני בתל אביב, ליד כיכר רבין. גם בגורן יש סצנה של רווקים ורווקות, אך יחד עם זאת התפילה רצינית יותר ויש לא מעט שיעורי תורה במהלך השבוע.

בכתבה הבאה בסדרת הכתבות ניכנס לארוחות השבת של הרווקים והרווקות, נברר איך כל אחד מגדיר את עצמו על הרצף הדתי שלו, וגם מה קורה לאותם הרווקים שמתחתנים, האם הם נשארים לגור בביצה או שעוברים לעיר השכנה, הרגועה והמעט מבוגרת - גבעתיים.

עקבו אחרינו בטוויטר
07.06.2019

1. בושה (יצחק)

דווח על תגובה לא ראויה
07.06.2019

2. איחוד שיבת ציון (חיים פרקש)

לא הזכרתם את בית הכנסת איחוד שיבצ ציון שבו גם מנין אשכנזי וגם איטלק', עם הרבה רווקים ורווקות וגם קעל רחב, קידושים, מניני ילדים - בואו לראות ולהנות

דווח על תגובה לא ראויה
07.06.2019

3. כתבה חובבנית ומרושעת רחוקה מהמציאות (משה חיים)

ה"כתב" רואה ומראיין את מה שהוא רוצה ומתאים לו לאג'נדה. לא נותן למציאות ולאמת להסיט אותו ממה שהוא כבר החליט. חבל על פרסום כל כך לא רציני באתר שיש לו כיפה בראשו.

דווח על תגובה לא ראויה
10.06.2019

4. מחנה פליטים (אריה)

עדיף לעשות כתבות על מחנה פליטים, מאשר על כל הבושה שמתוארת בכתבה

דווח על תגובה לא ראויה
14.06.2019

5. כתבה אדירה. שקרית, אבל אדירה (/וואג)

יעני, גם אם התרחקתם שנות אור מהקהילה שדחתה אתכם ממנה כי אתם לא מקיימים תרי"ג מצוות, יש דתיים שיגיעו עד עיר החטאים ויסכנו את נפשם הרכה כדי לשפוט אתכם, גם מחוץ לקהילה הדתית מפעם.
אנשים דתיים הם אנשים מגוכחים...

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 הרב אבינר צילום: באדיבות המצלם

מפלגת האדם הנורמלי

קרא עוד