דרכים שונות של תורה בתוך מסגרת משותפת | בעקבות סערת 'הר המור'

"לא רק שאין הכרח בלימוד תורה רק על פי השקפת עולם אחת, גישה זו אף מזיקה" | בעקבות הסערה סביב אי קבלת בוגרי ישיבת הר המור לישיבת חולון, הרב צבי קורן מגיב

חדשות כיפה הרב צבי קורן 11/06/20 17:40 יט בסיון התשפ

דרכים שונות של תורה בתוך מסגרת משותפת | בעקבות סערת 'הר המור'
ישיבה. אילוסטרציה, צילום: ישי דמארי, ישיבת הכותל

תהילה להשם יתברך, זכינו בדורנו שיש בציונות הדתית במדינת ישראל עולם עשיר, רחב ומגוון של תורה. העושר של תורת ארץ ישראל שאנחנו זוכים להסתופף בצילה משמח ומעורר השראה! אבל בבניין היפה הזה ישנם גם סדקים הדורשים תיקון.

הסערה בעולם הישיבות: בוגרי ישיבת הר המור? לא רוצים אתכם

ראש ישיבת חולון מסביר את ההחלטה: "כשמכילים בעל מחלוקת סדרתי, לא מרבים שלום"

מזה זמן לא מבוטל אנו שומעים על ישיבות שפוסלות רבנים של ישיבות אחרות, מוציאות את ספריהם מבית המדרש, ואף שוללות לימוד תורה בחברותא עם מי שבא מבית מדרש אחר. ועכשיו אנחנו שומעים שבאופן רשמי בית מדרש א' שולל אפילו את מועמדותו של רב מבית מדרש ב' מאחר ובוגרי בית מדרש ב' לא מסוגלים לשתף פעולה עם בוגרי בית מדרש א'.
האם באמת ראוי שבישיבה כלשהי נלמד תורה רק בתפיסה אחת אחידה? 

על הפסוק "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים כ"ז, ט) נדרש בגמרא (ברכות ס"ג ע"ב): 
"הַסְכֵּת" - עשו כתות כתות ועִסקו בתורה, לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה... חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים (זו לשון נקיה, הכוונה היא להגיד ביקורת על ת"ח עצמם) שיושבים בד בבד (כל אחד לבדו) ועוסקים בתורה, ולא עוד אלא שמיטפשים...  

הראי"ה קוק בספרו עין איה (פיסקה שמא) מאיר נקודה חשובה בנוגע לדרשה זו, הנוגעת במיוחד לשאלתנו:  "... תיקון העולם הנמשך ע"י [לימוד התורה בחבורה] בא רק בהיות מצורף עם טהרת הלב ויראת ד' וחכמת התורה גם הסבלנות על העיונים והדיעות שהם שונות מדיעותיו, לקיים 'האמת והשלום אהבו' (זכריה ח', יט)... תלמידי חכמים, בעסקם בתורה בחבורה מתרגלים בדיעות שונות, ורואים שדוקא מכל הדיעות של החכמים השונים בארחות התורה והיראה, תצא הדרך הישרה והברורה, שֶׁשָׁם אור ה' שורה. אבל בהיות האדם מוסגר בחוגו הצר, ולא ידע מאומה מהמון דיעות חביריו העוסקים בתורה וחכמה... לא יוכל שאת כל דעת שהיא שונה מדעתו. ובזה תהיה הסיבה היותר חזקה למחלוקת ומריבה, להיות חרב איש ברעהו, בפועל ובשוט לשון...".  

לא רק שאין הכרח בלימוד תורה רק על פי השקפת עולם אחת, גישה זו אף מזיקה. ההכרה בכך שאדם אחר שלומד את אותה תורה שאני לומד רואה בה נקודות שונות ממה שאני רואה, מביאה הן ללימוד תורה יותר מבורר ושלם, והן למידה של סובלנות בין הלומדים השונים. 

כמובן, גם מי שנוקט בגישה של גיוון חייב להציב גבולות, אולם גישה שנאבקת נגד גיוון כלשהו של מלמדי התורה מצמיחה תלמידי חכמים שלא מסוגלים לשתף פעולה עם תלמידי חכמים שדרכם שונה משלהם, ולו במעט.

הבנין החדש של ישיבת הר המור

ישיבת הר המורצילום: Yonatan Sindel/Flash90

מגוון כלשהו בתוך כל מוסד חינוכי-תורני חייב להתקיים גם בגלל שהתלמידים הם מגוונים. אם התלמידים, שהם ייחודיים ושונים זה מזה, פוגשים מחנכים שכולם זהים זה לזה, סביר שחלק מתלמידינו לא ימצאו את המורה הנכון לנשמה שלהם, ודרך זו אחריתה מי ישורנה. 

תודה לא-ל, לא הגענו בבתי המדרש השונים המתוארים לעיל לכלל "חרב איש ברעהו בפועל" ח"ו, אבל "בשוט לשון" נכווינו, ועוד איך נכווינו, ועלינו לתקן זאת.

אנחנו בנאמני תורה ועבודה נמשיך לדגול בקיומן של ישיבות, מדרשות, מכינות וקהילות שונות זו מזו, שסוללות דרכים שונות של תורה, בתוך מסגרת רחבה משותפת, שבתוכה תתקיים חברותא של לימוד תורה בין בעלי דעות שונות מתוך שמחה, שמביאה למחלוקת לשם שמים עם כבוד זה לזה, שדוקא היא סופה להמשיך ולהתקיים.

הרב צבי קורן הוא ראש תחום חינוך בתנועת נאמני תורה ועבודה, ורב קהילה ברעננה
 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן