סגור

מה באמת עומד מאחורי פסילת חוק ההסדרה?

בסופו של יום מדובר על שאלה פוליטית-ערכית, האם המטרה של החוק "טובה" או לא. בעוד שחברי הכנסת סוברים שחיזוק אחיזתנו בשטחי א"י היא מטרה חשובה, הרי שלשופטי בית המשפט הנכבדים המטרה הזו לא נראית חשובה במיוחד

עו"ד זאב לב
יח בסיון התשפ
,
10 ביוני, 2020 10:52
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיותצילום: Ben Hakoon

פסק הדין שניתן אתמול בבג"ץ במסגרתו בוטל חוק ההסדרה, לוקה בפגמים רבים. החל מהתעלמות גמורה מטענות מרכזיות של המדינה, דרך מתן עדיפות להסכמים בינלאומיים על פני החוק הישראלי, וכלה בטענה כי "חוקת מדינת ישראל" חלה על תושבים פלסטינאים ביו"ש. כל הפגמים הללו חשובים וראויים לדיון, והם ינותחו בוודאי בימים הקרובים על ידי משפטנים שונים.

אבל לפני הפגמים המשפטיים, ישנו פגם אחד, מרכזי, שיטתי ויסודי, שיורד לשורשו של פסק הדין השערורייתי הזה. בשביל להבין את הפגם הזה, יש להבין מהי הסיבה המרכזית בגללה פוסל בג"ץ את חוק ההסדרה. הסיבה היא שלשיטת בג"ץ חוק ההסדרה סותר את חוקי היסוד "כבוד האדם וחירותו" בכך שהוא פוגע בקניינם של הפלסטינים בעלי הקרקעות ביו"ש. כאשר חוק של הכנסת סותר חוק יסוד, בוחן בג"ץ האם החוק החדש עושה זאת באופן "מידתי", וכאן נדרש לקרוא ציטוט מתוך דברי הנשיאה חיות: "תכליתו של חוק הפוגע בזכויות אדם תיחשב ראויה אם החוק חותר להגשמת ערכים חברתיים חשובים דוגמת שלטון החוק".

הבנתם את זה? הגנה על אלפי משפחות שרכשו בתים בתום לב – אינה ראויה.
חיזוק השליטה הישראלית בשטחי המולדת – אינה ראויה.
מימוש האינטרסים הביטחוניים של המדינה – אינה ראויה.
הגנה על "שלטון החוק"? ראויה!!

במשפט אחד, חסר מודעות עצמית, חושפת בפנינו הנשיאה חיות את שורש כל הרע בביקורת השיפוטית על החקיקה. בסופו של יום מדובר על שאלה פוליטית-ערכית, האם המטרה של החוק "טובה" או לא. בעוד שחברי הכנסת סוברים שחיזוק אחיזתנו בשטחי א"י היא מטרה חשובה, הרי שלשופטי בית המשפט הנכבדים המטרה הזו לא נראית חשובה במיוחד, ובטל שלא ביחס למטרה הנאצלת של "חיזוק שלטון החוק".

כל אחד רואה את העולם דרך השקפת עולמו, והשופטים, כמו כל אדם, קרובים אצל עצמם ומעוניינים לחזק את התחום הקרוב אליהם. ההבדל בינם לבין חברי הכנסת הוא שחברי הכנסת נבחרים ע"י כלל הציבור, ולכן דואגים לאינטרס הכללי. בעיניהם חשובים גם בטחון המדינה, סוגיות כלכליות, רווחת תושבי יו"ש ושיקולים מדיניים. כל אלו אינם מעניינים את שופטי בג"ץ.

זו גם הסיבה שבפסק הדין נחלקו השופטים באופן מדויק לפי השקפותיהם הפוליטיות. 8 שופטים פסקו כי יש לבטל את החוק, ורק שופט אחד, "השופט המתנחל" סבר במקרה שהתכלית ראויה ושהחוק לא צריך להתבטל.

לאחר שמבינים את הנקודה הבסיסית הזו – שכל פסק דין הפוסל חקיקה הוא למעשה פסק דין פוליטי ביסודו – ברור גם התיקון שיש לעשות. העיסוק בפוליטיקה לא נועד לשופטים, ויש להרחיק אותם ממנו. הם אינם מייצגים את הציבור, ואינם יודעים לשקול את מכלול השיקולים הנדרש. חייבים לייצר ערכאה חוקתית עליונה, שתהיה מורכבת משופטים שהם נבחרי ציבור – שייבחרו ע"י הכנסת מתוך כלל גווני האוכלוסיה הישראלית – ושתוכל לדון בסוגיות כבדות משקל הנמצאות על קו התפר שבין הפוליטיקה למשפט.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
10.06.2020

1. הכותב מעגל את המציאות כמו בומרנג (דמגוג)

"הבנתם את זה? הגנה על אלפי משפחות שרכשו בתים בתום לב – אינה ראויה"

בוחן קרביים ותום לב....

תסתכלו בראי

דווח על תגובה לא ראויה
10.06.2020

2. זה שבג"צ הוא זרוע פוליטית (רן)

של השמאל,זה כבר ידוע משנים.

דווח על תגובה לא ראויה
10.06.2020

3. בג"ץ מבצעים את תפקידם (אריה )

אין זהתפקידו של בג"ץ להחליט אם השטחים הם קניין עם ישראל
תפקידם להחליט אם ההחלטה או החוק חוקיים. זה הכל.
הם צריכים לפעול בהתאם לתפקידם.

דווח על תגובה לא ראויה
10.06.2020

4. לא תגנוב?? (אה, סליחה, זה לא חל על הגזע המתנחלי העליון)

דווח על תגובה לא ראויה
10.06.2020

5. לא תום לב אלא במזיד מכוון (טבין יגאל )

איזה תום לב ברכישת בתים? הבלים. מי שהלך ליוש סיכן את חייו וחיי משפחתו. לקחו סיכונים, ידעו שזו קרקע פרטית. למה לרמות כל הזמן? אין כאן תום לב, יש רצון לקחת מקרקעין פרטיות. בתורה יש לזה כינוי. התעלמתם? זו התוצאה. מה לכם כי תבכו בדמעות תנין מיותרות? לכו לדרוקמן ואליהו שיסבירו לכם.

דווח על תגובה לא ראויה
10.06.2020

6. 1- ההבדל הוא שבג"ץ עושה אותו דבר, ולא בתום לב וללא סמכות. מי הם שיחליטו מה חשוב ומה לא? (תגובתך מראה שלא הבנת את טענת הכותב)

דווח על תגובה לא ראויה
10.06.2020

7. לאריה (3): זו בדיוק הבעיה! בג"ץ לא מכריעים אם משהו חוקי אלא אם משהו "ראוי", "מידתי", "ערכי". (הציטוט המובא מוכיח את הנקודה הזו)

ואגב, אני מזכיר:
ברחבי העולם חוק מחוקק על ידי הרשות המחוקקת - הכנסת. היא קובעת מה "חוקי" ומה "לא חוקי".
הרשות השופטת יכולה לבטל חוק רק אם הוא סותר סעיף בחוקה (שאף היא התקבלה כחוקה ברשות המחוקקת)
לישראל אין חוקה ולכן ממילא הטענה כאילו בג"ץ יכול לפסול חוקים היא בעייתית.
ולגבי הטענה "לחוקי יסוד של מעמד של חוקה".... מי קבע זאת? האם הכנסת העבירה חוק שטוען טענה כזו?
אני מזכיר שיש חוק יסוד שהתקבל על בסיס הצבעת 32 חברי כנסת ומשמש לבטל חוקים שהתקבלו על ידי מספר גדול יותר...

דווח על תגובה לא ראויה
10.06.2020

8. ל-4 ו-5: אני מבין שאתם "חורקי כליות ולב" ויודעים מה תום לב ומה לא. אני בטוח שכל רכוש שאתם קניתם בדקתם "עשר דורות אחורה" (הבעיה היא, כאשר אותו "תום לב" קיים במרים אחרים, מש)

דווח על תגובה לא ראויה
10.06.2020

9. לזועקי "לא תגנוב" (ומתעלמים מ"בצדק תשפוט עמיתך" ו"לא תישא שמע שוא"): האם הכלל הזה חל גם במקים בהם פלסטינים גונבים אדמות (או במקרה ההיפותטי (כמובן) של בדואים הגונבים ציוד ונשק מהצבא?)

דווח על תגובה לא ראויה
10.06.2020

10. מעניין שבהרס גוש קטיף, הבג"צ לא התערב... (מעניין)

רק בהחלטות של ימין הבג"צ פוסל. בהחלטות של שמאל הבג"צ "לא מתערב".

דווח על תגובה לא ראויה
10.06.2020

11. קראת בכלל את פסק הדין? זה בכלל לא מה שכתוב שם... (יצחק)

דווח על תגובה לא ראויה
11.06.2020

12. 11 - אתה יכול בבקשה לפרט? מה כן כתוב? ( )

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הכנרת צילום: shutterstock

מפלס הכנרת בעלייה נוספת - עוד לפני הזרימות

קרא עוד