מכתב פוצע של רווקה מיוסרת הסתובב ברשת. מכתב מלא תסכול וצער, אובדן על מה שלא ישוב וכירסום מתמשך בתקווה שנותרה. לא הייתי מגיבה למכתב עצמו. הכותבת לא פנתה אלי, אינני מכירה ואף פעם אין מילים מספיק מדוייקות לתגובה ברשת לנוכח ביטוי אותנטי של כאב אישי.
ומדוע בכל זאת משכתי ידי במקלדת?
אך ורק לנוכח תשובות ותגובות שחצו את גבול הטעם האישי ומאיימות לפגוע ביציבות ההלכה, כפי שאני מבינה אותה.
ההלכה לא נועדה ללכת ללא 'ברקסים', יש לה כללי משחק מאד מסוימים וטווח של אפשרויות די מצומצם שלא בהכרח נותן פתרון לכל מצוקות החיים. המצוקה היא בחיים ולא בהלכה, והיא צפה כי ההלכה נוגעת בכל שטחי החיים .
האם המזור לכאב המדובר יתרפא באמצעות מגע שאינו מבוסס על קשר ארוך, יציב ומחוייב? איני בטוחה, כשם שאינני בטוחה שהמציאות פחות קשה אצל חברותיי החילוניות, שחיות עם בני זוגן במשך שנים מבלי שהבחור מתכוון למסד את הקשר. על שתיהן נכמר הלב.
אך, ניסוח הנורמה לא יכול להיגזר ממקרי קצה.
הלגיטימציה שניתנה לבקשה בחלק מהתגובות שקראתי (המתקרבת בחומרתה לאיסור עריות) והרמיזות הקורצות לה לעשות בלי לחשוב, ולהיות נאמנה לעצמה, הן שהזיזו אותי ממקומי הנוח והשקט. הדבר הזכיר לי את תשובתו המפורסמת והחריפה של הרב יצחק ערמה שעה שנתבקש על ידי בחורים מישראל להתיר את הזנות ולמסדה למען הקטנת הנזקים ביחס למציאות שקיימת בלאו הכי. הרב שלל אפשרות זו מכל וכל והזכיר בתשובתו את החטאים החמורים של פילגש בגבעה וסדום, שבשניהן היה זה בחסות החוק ולא הייתה מחאה של ההנהגה. חטא היחיד שונה מהותית ממתן 'הכשר' מהרב.
על הדרך הזאת גזרו על טבילת פנויה , אף שלכאורה היתר לטבול וודאי 'ממזער' נזקים.
גם אם ייטען נגדי שבחדרי חדרים ובאופן פרטי יש תשובות הלכתיות מיוחדות שחורגות מכך, זה לא נעשה מעולם בפרהסיה. כך ראוי גם פה. לצד הבנת המצוקה וניסיונות כנים לתמוך ולסייע, אי אפשר בקלות כזאת לפרוץ פרצות כאלה שאפשר לדעת היכן הן מתחילות ואין לדעת היכן הן מסתיימות.
יודגש: כולנו בני אדם ואין צדיק שייעשה טוב ולא יחטא, גם אין עניין של 'הכל או לא כלום'. יש עניין של שמירה על השאיפה ליישר קו עם ההלכה ולא ליישר את ההלכה אלינו. זה חלק מהתמודדותו של איש ההלכה הממשיך את סיפור העקידה של אברהם אבינו בכניעתו לצו, גם כשלא ברור למה ואיך.
אסיים בתפילה לישועת ה' שיכולה לבוא כהרף עין, ולהתחזקות היכולת לראות בהלכה גורם יציב ומאוזן ששמר עלינו דורות על גבי דורות, גם בתנאים לא פשוטים.