מיזמי חתונות וכשרות בעייתיים? תוצאת ניכור הרבנות הראשית

גם הרב אלי קפלן לא מסכים למיזם החופות שלא דרך הרבנות הראשית ולא חותם על פסק ההלכה שמתיר לאכול במסעדות בחו"ל. ובכל זאת, הוא תוהה כיצד הגענו למצב הזה ומדוע הרבנים השמרנים והליברלים לא מצליחים ליצור שיח משותף

חדשות כיפה הרב אלי קפלן 03/07/19 16:13 ל בסיון התשעט

מיזמי חתונות וכשרות בעייתיים? תוצאת ניכור הרבנות הראשית
ישיבת מועצת הרבנות הראשית, צילום: דוברות הרבנות הראשית לישראל

השבוע פורסם שאנשי מיזם 'חופות' ללא אישור של הרבנות הראשית, יצאו בקמפיין שבו הרבנים העושים זאת חשפו את פניהם ואת שמם למרות שעל פי החוק הם צפויים לעונש מאסר.

זהו שלב נוסף בהתרסה אל מול הרבנות הראשית ואל מול חוקי המדינה הנותנים את הגיבוי החוקי לכוחה של הרבנות הראשית כמי שאחראית באופן בלעדי על רישום נישואין בין בני זוג יהודים במדינת ישראל.

גם אני חושב שמעשיהם אלו של רבני 'חופות' עלולים לגרום לכאוס במערך  של רישום נישואין במדינת ישראל וקלקול גדול יצמח כתוצאה מכך. לכן אסור להתפתות וללכת ולהתחתן במסגרת זו. אולם נשאלת השאלה הרחבה יותר. מדוע הדבר הזה קורה? מדוע באמת יש רבנים ויותר מכך,יש ציבור שהולך וגדל, שאיננו רוצה להתחתן 'דרך הרבנות'. 

שתי תשובות בדבר. האחת היא רחבה וכללית. אנו חיים בדור שהמסגרות הפורמליות פחות ופחות מעניינות אותו ואולי גם מפחידות אותו. זוהי תופעה תרבותית רחבה המשפיעה גם על נושא הנישואין. אולם יש עניין נוסף חשוב ומשמעותי. אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש רבנים רבים, מוסמכים לרבנות ומכהנים ברבנות ומהם אף נושאי תפקיד רשמי ברבנות שהם מודרים לחלוטין מהשיח של מועצת הרבנות הראשית המחליטה על מדיניות  של רשמי הנישואין וכן מכל מערך בתי הדין הרבניים.

סוד גלוי הוא שאם אתה חבר בארגון 'צהר' הסיכוי שלך להתקבל כדיין, גם אם אתה ראוי לכך הוא קטן ביותר. כך גם במכרזים לרבני ערים וכדומה. כאשר רבני צוהר מקפידים לרשום לנישואין רק דרך הרבנות הראשית. ההדרה הזו גורמת לכך שציבור גדול מרגיש שהרבנות הראשית לא מדברת אליו. השאלה איננה שאלה הלכתית, שאלה של חומרה או קולא בהלכה,אלא שאלה של השתייכות.

אני יודע שיש כאלו שיענו לי שבאמת הכיוון 'הליברלי' של רבנים אלו הוא מסוכן ולכן צריך להלחם בו. ואני רק אומר שבשאלות תורניות אין עניין של 'ליברל' או 'שמרן' אלא יש כאלה שמחמירים יותר ויש כאלו שמקלים יותר,השאלה היא האם הם נאמנים למקורות ההלכה או לא. ובכל מקרה,צריך להבין שכאשר אין שיח - יש נתק וכאשר יש נתק יש ניכור וכאשר יש ניכור אז ממילא יש כאלו שאומרים לעצמם שאין להם כבר מה להפסיד,כי בכל מקרה הם 'שרופים' במערכת.

הדוגמא השבועית של 'הרב הפרופסור' שכתב מאמר הלכתי שאיננו מקובל על הרבנות הראשית הוא דוגמא קלסית. אם באמת היו רוצים לדון בדברים היו מזמנים אותו לפגישה ומנסים לדבר ולהסביר. אבל הרבה יותר קל לצאת בהצהרות נגד שרק מעמיקות את המחלוקת.

ככל שהניכור יגבר כך גם התופעה של חוסר הרצון לשתף פעולה עם הרבנות הראשית יגבר. זאת המציאות לצערי. ומי שחשובה לו באמת כבודה של הרבנות הראשית,כדאי לו למצוא מסילות אל ליבם של מי שמרגיש שלא סופרים אותו בכלל. לקיים שיח ואולי למצוא הסכמה. כי בעידן בו אנו חיים החיבור שבין התופעה התרבותית הכללית לבין התחושה של רבנים שונים,שלא 'סופרים' אותם יגרום להרס ולכאוס בנושא זה ולניתוק באופן מעשי מקשר עם הרבנות הראשית של חלקים משמעותיים בציבור.
כשם שהדבר הולך ומתפתח בנושאים שונים הקשורים לרבנות הראשית-גיור,כשרות ועוד.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן