את הבחירות הקודמות, אי שם במרץ 2021, ביליתי בהתנחלות שמוכרת כמעוז ימני מובהק. עם פרסום המדגמים, על המסכים עלתה תוצאה כמעט חלומית עבור מרבית מהתושבים: 61 לגוש נתניהו, ימין על מלא מלא, סיפוח, התנחלויות, גיוון בג"ץ ומה לא בדרך. בשעת לילה מאוחרת הסתבר ששוב נתניהו לא יצליח להקים ממשלה, ודווקא בנט זה שגנב את ההצגה - עד הפעם הבאה.
השנה הגדולה של הימין התנפצה אל קרקע המציאות
היא הגיעה מוקדם מהצפוי. בתחילת שנת תשפ"ג התקיימו שוב בחירות, אליהן הגיע גוש הימין חבול אחרי שנה באופוזיציה. נתניהו, כאריה פצוע, והקושי בקבלת ממשלה עם רע"מ לצד מתיחות בטחונית, הביאו לימין ניצחון היסטורי והחלום הרטוב של הגוש האמוני התממש בדמות 64 מנדטים. אחרי לילה של חגיגות, החלום התחיל להתנפץ.
חיוכים בציונות הדתית | צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
זו הייתה אמורה להיות השנה הגדולה של הימין, אבל המשא ומתן הקואליציוני הסתבך והתארך, ונתניהו גילה ששותפיו לא חולקים רק אמונה באלוהים ובארץ ישראל - אלא גודל זהה ובלתי פרופורציונלי של אגו, כשהם דורשים עוד ועוד שרים עם משרדים מומצאים כמו מורשת והסברה, וסעיפים יקרים בהסכם הקואליציוני שאין ביכולתו לממש.
כשהשמאל-מרכז הישראלי קם ושאג על הממשלה
ועדיין, ערב השבעת הממשלה, שרי הימין היו תמימים וחשבו שהם כל יכולים, הרי הם ניצחו בבחירות. "אדאג לבטל את מצעד הגאווה בירושלים", אמר אבי מעוז, חברי כנסת אחרים כמעט והבטיחו ריבונות ביום ראשון בבוקר ושר המשפטים לוין הציג תוכנית שאפתנית ובלתי פרופורציונלית לשינוי מערכת המשפט. ואז, הכל התפוצץ.
זה התחיל עם המחאה העצומה נגד מהלכי לוין, שהפתיעו אפילו את מתנגדיו המרים של נתניהו. בחסות התנגדות לרפורמה, השמאל-מרכז הישראלי קם ושאג על הממשלה: תעצרי. בדרך היא גייסה את טייסי חיל האוויר למופע סרבנות מסוכן, שכנעה את ראשי המשק להכריז על שביתה, ופגעה בכלכלת ישראל. הקואליציה למדה בדרך כואבת ומשפילה שאמנם יש לה 64 מנדטים, אבל אין לה שליטה במדינה. "דיפ סטייט", אם תרצו. לוין יושב במשרד המשפטים, אבל אנשי המחאה יושבים במגדלים הגבוהים של הבורסה ובקוקפיט של הטייסות הקריטיות של חיל האוויר.
ההפגנות בקפלן | צילום: Chaim Goldberg/Flash90
לפלשתינים לא אכפת מי ראש הממשלה
ואם כל זה לא מספיק, גל טרור רצחני הכה במדינה. שבוע אחרי שבוע יצאו לדרכן הלוויות של יהודים שנרצחו בהתיישבות ומחוצה לה, שלוש מהן של שני אחים יחד. הקבינט יכול להיות מאויש בשרים מההתנחלויות, אבל למרות טענת פוליטיקאים מהימין על התקופה שעבאס היה בקואליציה - לפלשתינים לא אכפת מי ראש הממשלה. מה גם שנתניהו מצפצף על הקבינט שלו, ואת ההחלטות החשובות הוא מקבל מעל הראש של בן גביר ואחרים.
טרור | צילום: ביטחון אדם
נרשמו צעדים למען ההתנחלויות, כמו היקף בניה משמעותי והסדרת התנחלויות, אבל יישובים חדשים לא יוקמו, בטח שלא ריבונות על תא שטח כזה או אחר. 64 מנדטים יכולים עקרונית להעביר כל חוק, בפועל אין קסמים. גם החרדים שפנטזו על חוק גיוס שיפרנס מאות אלפי תלמידי ישיבה התבדו, האקלים הנוכחי לא מאפשר זאת, כבר למעלה משנה.
הפתרון: סבלנות, שינוי דיסקט, והתקדמות בצעדים קטנים
התסכול בקואליציה רב, בטח כשיש שרים שכל אחריותם מסתכמת במדפסת, וגם היא רחוקה מלהגיע. "20 שנה חיכיתי שנתקן את מערכת המשפט, עכשיו אני מבין שנמשיך לחכות", אמר לי פעיל ימין. יש שרים שבוחרים להשמיץ את היועמ"שית, את גלנט, את בג"ץ ואולי אפילו את הממשלה הקודמת. אחרים, כמו בן גביר, ממציאים משברים קואליציונים ומתראיינים לתקשורת כחלופה לעשייה.
אבל הפיתרון, אותו רק מעטים בממשלה מיישמים, הוא להתאזר בסבלנות. סבלנות, שינוי דיסקט, והתקדמות בצעדים קטנים: ביו"ש, בתחבורה, או במערכת המשפט. להבין שהימין בשלטון, אבל לא שולט. אם יתגייסו עשרות שרי הממשלה לטפל בנושא "שולי יותר" מהרפורמה המשפטית, כמו יוקר המחייה, דיינו. שנה טובה.