טור דעה אם נשים לא תעמודנה על זכותן, איש לא יתנדב להעניק להן אותה

בעידן שלנו, נשים משכילות ואמידות ככל שיהיו, עדיין זקוקות להתערבות הריבון, בית המשפט, המשרד לשירותי דת, כדי לתבוע ולקבל את מה שמגיע להן בזכות ולא בחסד

עינת ברזילי 18/05/22 14:48 יז באייר התשפב

אם נשים לא תעמודנה על זכותן, איש לא יתנדב להעניק להן אותה
צילום: ללא

ההודעה של תמר הגיעה ראשונה: "רוצה לשתף אתכן בניצחון הקטן שלי: כל שנה תלמידי התיכון הממלכתי שמסיימים י"ב מקבלים שי קטן מהמועצה הדתית. הבנים מקבלים תנ"ך והבנות פמוטים. השנה כולם יקבלו תנ"ך! זה שינוי קטן אבל שינויים כאלה משנים מציאות".

אחריה כתבה שרה: בזכותכן תפסתי אומץ! כתבתי לראש המועצה הדתית שאני לא מוכנה יותר שהישיבות יתקיימו בימי שישי, זה יום מאתגר לנשים דתיות ואני לא מוכנה להפסיד עוד ישיבות".

חברות במועצה דתית היא לא בילוי מסעיר לשעות הפנאי

חמישה שישה ימים חלפו מהמפגש שלנו, במסגרת קורס הכשרת נשים במועצות דתיות, נשים דתיות, מסורתיות וחילוניות הגיעו אליו, חלקן הודו בכנות שהתפקדו למועצה רק בגלל שביקשו מהן כי התקנה מחייבת 30 אחוז נשים במועצה דתית. אחרות פעילות וותיקות, וכמה מהן חדשות בתפקיד ומלאות מוטיבציה. הן הגיעו מהעמקים, מהנגב, מלב הארץ, מהקצוות. כל אחת בחייה הפרטיים אשת מקצוע, בטוחה בעצמה, מצליחה, כולן בעלות משפחה, אבל הן היו זקוקות, לפחות חלקן לרוח גבית, סולידרית, שתנשב תחת כנפיהן ותביא לתנועה בנפש ובמציאות. חברות במועצה דתית היא לא בילוי מסעיר לשעות הפנאי.

המסגרת התנדבותית, הנושאים שעוסקים בהם הרבה פעמים בירוקרטיים מאוד, והפוליטיקה מרובה. אבל נשים עומדות על זכותן לכהן בה מכיוון שברור להן שזה מקום בו מתקבלות החלטות שנוגעות גם לחיים שלהן באופן ישיר. רוב אזרחי ישראל פוגשים את שירותי הדת פעמים ספורות בחייהם: ברישום לנישואין, גירושין, ובקבורה, עד 120. אלה הנשים הדתיות שצורכות את מרבית השירותים, כשהן הולכות למקווה באופן תדיר. אז למה היה דרוש כוח מניע כדי להביא לתזוזה? עובדה. עד לא מזמן המועצה הדתית הייתה נחלתם של גברים בלבד, החיוב למלא את שורותיה בלפחות  20 אחוז נשים היא תקנה יחסית מאוחרת. בלעדיה, היו נשים נאלצות לצאת למלחמה על מקום סביב השולחן.

מדוע רק 25 אחוז מהכרטיסים למירון מיועדים לנשים? הרי מדובר באירוע המוני שמושך אליו את כל בית ישראל

השבוע הודיע המשרד לשירותי דת, לקראת לג בעומר כי העלייה למירון מחייבת אישור וחתימה על כתב התחייבות ודרש להקצות לפחות 25 אחוזים מהם לנשים. במבט ראשון המספרים מקוממים. מדוע רק 25 אחוז מהכרטיסים לנשים? הרי מדובר באירוע המוני שמושך אליו את כל בית ישראל, גם אנשים ונשים שלא פוקדות בתי כנסת באופן תדיר, וזה הרגע שלהן בשנה להתקרב ולהיות חלק מהריטואל הרוחני והדתי בחייהן. סעיף הכרטיסים לנשים הוכנס, מכיוון שיש כאלה שבלי התזכורת הזו, לא היו מעלים אל ההר גם לא אישה אחת – לו היו חושבים שהיא תופסת מקום של גבר.

בוקר יום חמישי האחרון התקיים דיון נוסף בבג"ץ מבחני סמיכה לרבנות: 6 נשים, תלמידות חכמים, רבניות לפי הידע ושנות הלימוד, ושלושה ארגונים, מבקשות כבר שנתיים לגשת למבחנים – רק להיבחן, לקבל תוקף לידע והכרה בו – ונאלצות לפנות לבג"ץ. אהבת הלימוד שלהן והבקיאות שלהן רוצות כלי להתממש בו אבל הרבנות הראשית ממאנת ולכן הן ואנחנו חברנו לעתירה של ע"תים, כדי שזה יקרה. הן לא רצו בזה. הן היו מעדיפות לשבת ללמוד, להכין שיעור, אבל ברור להן שאם לא יעמדו על זכותן איש לא יתנדב להעניק להן אותן.

נשים בעידן שלנו, משכילות ואמידות ככל שיהיו, עדיין זקוקות להתערבות הריבון

כל מה שנראה היום נורמה מובנת מאליה, תוצאה של "תהליכים טבעיים" - קדמו לו מאבק והתמודדות של חלוצות פורצות דרך. נורית פריד ניצחה בבג"צ וסללה דרך לשורה של טוענות רבניות שהיום איש לא תוהה על מקומן בבית הדין. לאה שקדיאל הייתה הראשונה לכהן במועצה דתית בימים שאיש לא הבין למה היא צריכה את כל הבלגן. נשים בעידן שלנו, משכילות ואמידות ככל שיהיו, עדיין זקוקות להתערבות הריבון, בית המשפט, המשרד לשירותי דת, או לכוחה העוטף של קבוצה כדי לתבוע ולקבל את מה שמגיע להן ולא בחסד. לעיתים זה דבר גדול כמו התואר רבנית ולעיתים פשוט היכולת להזיז ישיבה ליום פחות מאתגר מערב שבת.

עינת ברזילי היא דוברת קולך פורום נשים דתיות

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר