בראיון של הרבנית מלכה פיוטרקובסקי לאתר כיפה היא הלינה כנגד הציבור התורני ש"ניסו להשפיע על בני עקיבא לדרך שלהם ובסוף הקימו תנועה משלהם".
-
עוד באותו נושאהרבנית מלכה פיוטרקובסקי: החרד"לים הרסו את המרקם שהיה בבני עקיבא
06/03/22 12:47
במגזר תוסס ואידאולוגי כמו שלנו יש ברוך ה' ריבוי דעות ומחלוקות, בשאלות של דרך ומהות. המחלוקת בין תנועת אריאל לבני עקיבא היא מחלקות לשם שמים מתוך כבוד גדול והערכה לטוב שבתנועה האחרת. בסמינריוני ההנהגה בתנועת אריאל אני חוזר ומדגיש לחברי התנועה שהמתח החיובי שבין התנועות כל אחת בדרכה מאזן ודוחף את שתי התנועות להתקדם ולהתחזק כל אחת בתחומה.
אך כשרוצים לתאר את המציאות ההיסטורית של הקמת תנועת אריאל חשוב להקפיד לדייק בעובדות. דור המייסדים של תנועת אריאל לא ביקש 'לשנות את תנועת בני עקיבא'. הם בסך הכל ביקשו שבסניף שלהם יתאפשר לקיים את הפעילות בצורה נפרדת כפי הבנתם והוראת רבניהם.
הרבנית פיוטרקובסקי סבורה שנושא "קול באישה ערווה" הוא שולי, והם ראו בכך דבר מהותי ברצון ליצירת חברה קדושה וצנועה יותר. האם לדעתה של הרבנית פיוטרקובסקי לדעה הזו ולאותם בני נוער שפעלו בהכוונת רבותיהם אין מקום בתנועה שהתימרה לייצג את כלל הציבור הדתי לאומי דאז?
ומיהם אותם "דתיים תורנים" שכביכול באו להרוס את המרקם של בני עקיבא? בני נוער, תלמידי הישיבה לצעירים ובראשם הקומונר - בחור צעיר שכיום משמש כראש הישיבה והישוב הר ברכה - הרב אליעזר מלמד. הרב מרדכי אליהו, הרב ירחמיאל וויס והרב נבנצל שנכחו בטקס פתיחת הסניף. הרב משה צבי נריה זצ"ל ויבדל לחיים טובים וארוכים והרב דרוקמן שליט"א שבשיח שהתקיים באותה התקופה עם הנהלת בני עקיבא תמכו בכך שהנהלת בני עקיבא תכיר בסניף הנפרד, דבר שסורב על ידי המזכ"ל דאז אמנון שפירא.
האם לתפיסתה של הרבנית פיוטרקובסקי לכל אותם דמויות ולדעותיהם שבהחלט אפשר להגדיר "כתורניות" אין מקום בתנועה שהייתה אמורה לתת מענה לכלל הציבור הדתי לאומי? אם להם לא, אז למי כן?
בשנת תשל"ז (שנתיים לפני הקמת תנועת אריאל) יצא ספר בשם "קדושים תהיו" שכתב אברך צעיר בשם שמואל כץ בנושא 'הלכות והליכות בחברה ובתנועות הנוער'. לספר כתבו הסכמות כל גדולי הדור ההוא: הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב עובדיה יוסף, הרב שאול ישראלי הרב מרדכי אליהו, ר' שלמה זלמן אוירבך, הרב משה צבי נריה, הרב שלמה וולבה והרב כדורי, זכר צדיקים לברכה והרב שמחה הכהן קוק שליט"א.
כך כתב שם בהסכמה הרב משה צבי נריה: "ההכרח למצוא דרכים לקרב נוער ליהדות (נוער אשר גם הנהגת הוריו הייתה פושרת ביותר), הוא שאילץ לקיים בתנועת הנוער הדתית, מצב של 'הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין'". זאת תוך אמונה ותקווה שעם התבגרותם יתגברו על משובת הנעורים. היה והווה זה מצב של 'בדיעבד' - 'שעת הדחק בדיעבד דמי', ואף היה צורך לא פעם להיאבק גם בתוך המחנה, עם אלו שרצו לראות בהוראת שעה אלו, מצב של "לכתחילה".
האם גם הרב משה צבי נריה, שהיה ממייסדי תנועת בני עקיבא בארץ ישראל, מי שכתב את המנון תנועת בני עקיבא - גם הוא מאותם "דתיים תורנים" שבאו כדברי הרבנית פיוטרקובסקי להרוס "את המרקם הכל כך חשוב שהיה בבני עקיבא עם לקיחה של כל מיני דברים שוליים והפכו אותם להכי חשובים בעולם כמו 'קול באישה ערווה' וכדומה"?
בתקופה האחרונה ככול שגבהים קולות המחלוקת בעם ישראל ככלל ובמגזר הדתי לאומי בפרט - אני חושב שדווקא תנועות הנוער יכולים להוות סמל ודוגמא כיצד ניתן לנהל מחלוקות נוקבות מתוך אהבה וכבוד גדולים. "והאמת והשלום יאהבו".
דביר עמיאור הוא מזכ"ל תנועת הנוער "אריאל".