"מדיניות של גריסה מראה על חוסר הבנה של הטרדה מינית"

עינת ברזילי מארגון קולך מסבירה מה כ"כ גרוע באמירה של השר אלעזר שטרן, ולמה לפעמים למתלוננת על פגיעה מינית אין ברירה והיא חייבת להיות אנונימית: "ברגע שמתלוננת מתייצבת בפנים גלויים היא חשופה להשמצות, עלבונות והוקעה"

חדשות כיפה עינת ברזילי 11/10/21 13:08 ה בחשון התשפב

"מדיניות של גריסה מראה על חוסר הבנה של הטרדה מינית"
אלעזר שטרן, צילום: פלאש 90, הדס פרוש

אמש התייצב השר שטרן באולפני הטלוויזיה כדי למזער את הנזקים או להבהיר את אמירתו המוקדמת בראיון על המנהג לגרוס תלונות אנונימיות על הטרדות מיניות. השר שטרן היה ראש אכ"א וככזה לחץ וקידם את נושא הגיור במסגרת הצבא,  אין ספק שרווחתם הנפשית והפיסית של חייליו חשובה ויקרה לו ובהתאמה בוודאי עודד חיילות להגיש תלונה במידה ונפגעו. 

אז מה כל כך גרוע באמירה על גריסת התלונות האנונימיות? 
אנונימיות איננה מצב אידאלי. בדומה לספרים של אגתה קריסטי, ברגע שהפשע נעשה במחשכים, כשמדליקים את האור כל הנוכחים בחדר חשודים. התלונה האנונימית מכתימה ומטילה חשד כללי כשלנאשם קשה להגן על עמדתו מול המאשימה הנסתרת. אם כן, אולי השר שטרן ראש אכ"א צודק בחיתוך החד, תרתי משמע שבו קבע "המגרסה עבדה"? ובכן בהחלט לא.

בכל הנוגע להטרדות מיניות במקום עבודה או צבא, קיימים מראש יחסים לא סימטריים בין המתלוננת לפוגע. הוא בדרך כלל בכיר ממנה, וותיק ממנה ומקושר ממנה. היא כפופה למרותו וכמעט חסרת אונים. אמרנו כמעט מכיוון שהאפשרות להגיש תלונה אנונימית עומדת לזכותה. ברגע שיש תלונה כזו המערכת אמורה להתגייס לרדת לשורש הבעיה, מאחורי הקלעים, מבלי לפרסם ולהרוס את חייו של הנאשם. בשלב הזה אם יתווספו תלונות של נשים נוספות ויתגלה שמדובר בדפוס, הדבר יקל על המתלוננת להיחשף בשמה ובפניה מתוך הבנה שלא מדובר בחוויה פרטית שלה אלא בשיטה. 

מנגנון של נפגעת או מוטרדת הוא לפעמים מנגנון מושהה. לוקח זמן להבין שנפגעת. שלא מדובר בנורמה או בהרגל חברמני. לוקח זמן להשתחרר מהקיפאון וברגע שעוד נשים מספרות גם אם לא בשמן המלא, יש תוקף לחקירה מעמיקה. לא צריך לרוץ לפרסם, אין סיבה להרוס חיים עד שתצא האמת לאור, אבל מדיניות של "גריסה" - אפילו השימוש בפועל האגרסיבי מעידה על חוסר הבנה של דפוסים של הטרדה מינית. לעיתים האנונימיות היא היתרון היחיד שיש לנפגעת.  אנחנו הרי מכירות את השיטה, ברגע שמתלוננת מתייצבת בפנים גלויים היא חשופה להשמצות, חיטוט בחייה, עלבונות והוקעה. לא לכולן יש את הכוחות לעמוד בזה. דווקא כמי שבאים מעמדה של תורה וגורסים "והיה מחנך קדוש" המנהיגים וראשי הציבור והצבא הדתיים מתבקשים להתייחס בחרדת קודש לכל תלונה ולשאוף לניקיון מלא. עלינו לחבק את המתלוננות ולהבטיח להן שלא ישלמו את המחיר, לבדוק בתשומת לב יתרה כל תלונה ובכבוד, כך שלא תהיה סיבה למתלוננות הבאות לשמור על אנונימיות. רבנים, שרים, קצינים, על כולם מוטלת האחריות לפעול למרחב בטוח, מגונן וערכי בכל מקום בו הם נמצאים בשליחות הציבור.

בואו נרתם כחברה, כמובילי דעה לכך שנושא הפגיעה המינית יהיה בנפשנו וניקח אחריות למגר אותן כך שאף אישה לא תאלץ לבחור באנונימיות.