האונס המזעזע באילת: כך תגני על עצמך מפגיעה מינית

"אף אחד לא יכול לגעת בגוף שלך", "עשי הכל כדי להימלט או להזעיק עזרה", "שתפי אדם מבוגר שיכול לעזור", "הציבי לעצמך גבולות בקשרים שלך עם בני המין השני". הרבנית שולמית בן שעיה בהדרכה חשובה כיצד על נערות צעירות להימנע מפגיעה המינית והגנה בעת הצורך

חדשות כיפה הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה 23/08/20 17:24 ג באלול התשפ

האונס המזעזע באילת: כך תגני על עצמך מפגיעה מינית
צילום: shutterstock

נערה יקרה שלום,
הפרשה המזעזעת של האונס באילת מזעזעת ומטלטלת מאוד. גם אם עדיין לא בדיוק ברור מה קרה שם זאת הזדמנות חשובה לדבר על מספר דברים.

א. אף אחד אבל אף אחד לא יכול לגעת בגוף שלך או של כל אדם אחר בלי רשות ובלי הסכמה מודעת!! הדבר הזה אסור על פי חוק, אסור על פי המוסר ודאי וודאי שאסור על פי התורה.

ב. אם חלילה חלילה נקלעת לאירוע כזה, אם את חשה מוטרדת, מאוימת או שמישהו מנסה לפגוע בך עשי הכל כדי להימלט או להזעיק עזרה, כולל שימוש בטכניקות הגנה עצמית לפגיעה בתוקף. כדאי לדעת כי מקרים רבים מסתיימים ב'כמעט' אונס רק בגלל שהנערה גילתה תושייה והצליחה להימלט. כמובן שגם חוויה כזאת קשה ומטלטלת מאוד אך היא הרע במיעוטו.

ג. אנס הוא עבריין מהסוג הנמוך ביותר. הוא מנצל את חולשתו הזמנית של האחר בשביל לפגוע בו לצורך סיפוקו האישי. מבחינות רבות אונס חמור לא פחות מרצח בשל הפגיעה הקשה והצלקת הנפשית שנותרת.

ד. אם חלילה חווית חוויה כזאת או של כל פגיעה באשר היא - אל תישארי לבד!!! שתפי אדם מבוגר שיכול לעזור, צרי קשר עם אחד ממרכזי הסיוע או פני לטיפול מקצועי. חשוב שתדעי כי לעתים עלולה לחלחל תחושת אשמה, חשש שיכעסו עלייך אם תספרי, ייתכן גם ותרגישי בושה או מבוכה.. כל אלו הן תחושות טבעיות המופיעות פעמים רבות בסיטואציה כזאת, ובכל זאת, אל תהססי, פני לעזרה! 

ה. הציבי לעצמך גבולות בקשרים שלך עם בני המין השני ושימי לב היטב למקומות שאת מבלה בהם. התורה מצווה עלינו "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" - תמימות היא מידה טובה בקשר שלנו עם ה', ביחס לבני אדם לא נכון להיות "תמימים"! צריך להתנהל בחכמה ודעת ולהבין שלצערנו לא כולם רוצים רק בטובתך. לא צריך להיות 'חשדנים', אבל כן צריך להיות זהירים. מאוד!

ו. כחברה, צריך לחשוב היטב היטב על תרבות הבילוי שלנו ולאן היא יכולה להוביל. לא צריך לדמיין הרבה בשביל להבין שהשילוב של אלכוהול יחד עם חבר'ה צעירים בבגדי ים במלון באילת הוא שילוב שעלול להוביל גם למצבים פחות רצויים.. ואם נוסיף לכך את השירים שמושמעים כל הזמן ועוסקים במין, מין ושוב מין.. את "תרבות" הפורנו שנמצאת בכל מקום ובכל מכשיר נייד ואת השעות הרבות שבני נוער מבלים באתרים הללו.. ברור לכולנו שכל אלו ביחד מהווים פתח לבעיות רבות שהן לא רק בעיות של "דתיים" אלא של חברה שלמה. 

ז. כל מה שנאמר עד כאן נכון לכל אדם ולכל נערה באשר היא דתייה או שאינה דתייה, לבושת חצאית ושרוול 3/4 או מי שהולכת עם מכנס וגופיה. כולן – כולם צריכים לשמור על עצמן, להזעיק עזרה אם קורה משהו ובעיקר להימנע ככל הניתן מלהגיע למצבים בעייתיים מראש.
אבל כאן מגיע החידוש, שהוא לא כל כך חידוש.. תורת ישראל הבינה את כל זה עוד מימי בריאת האדם.. הקב"ה ברא אדם עם יצר טוב ויצר רע, עם עוצמות חיים וכוחות מיניים ועם הרבה הורמונים שמסתובבים בגוף שלנו תמיד ובמיוחד בגיל ההתבגרות. ולכן האתגרים הללו היו צפויים מראש. אבל הבשורה הטובה היא שהוא נתן לנו חוץ מכל אלה גם תורה שהיא מתוות דרך ומלמדת את האדם איך לעבוד עם האנרגיות הללו. 

ח. לא לחינם מצווה התורה על "דיני ייחוד" ואוסרת על איש ואשה שאינם נשואים להימצא זה עם זה לבד. לא לחינם יש הקפדה גדולה כל כך על צניעות הבגדים שאנו לובשים ולא סתם יש איסור על מגע (אפילו קטן!) של איש בכל אשה שאיננה האשה איתה הוא כרת ברית מתחת לחופה. כל הכללים הללו נועדו לעזור לנו לעבוד עם הכוח המיני שבתוכנו ולשמור עלינו מצרות כאלה ואחרות. וזה לא אומר שדתיות "לא נאנסות" או שמי שהולכת צנוע לא קורה לה כלום והיא "מוגנת מכל רע".. ממש לא. אתגרים, קשיים וגם נפילות יש לכולם. אבל התורה כ"ספר ההוראות" על פיו ברא הקב"ה את העולם בהחלט מתווה את הדרך לחיים נכונים ושמורים לאין ערוך יותר.

אז מה יהיה עם האונס באילת? אולי אלול זה זמן לחשבון נפש גם מהבחינה הזאת. 

כחברה אסור לנו לאפשר לזה לקרות ואת האשמים צריך להעמיד לדין בכל החומרה האפשרית – זה ברור. כבני אדם אנחנו צריכים לשמור על עצמנו ככל יכולתנו כדי שלא להגיע למצבים נוראיים כאלה ולחשוב היטה היטב ב על "תרבות הבילוי שלנו", אבל נוסף לכל זאת אולי זה גם הזמן להזכיר לעצמנו שוב שהתורה היא תורת אמת ושערכיה הם ערכי נצח. שגם המצוות הקשות והמאתגרות ביותר (על צניעות ושמירת נגיעה כבר דברנו?) יש להן שכר כבר בעולם הזה. שיותר משאנחנו שומרים על הצניעות – היא שומרת עלינו, וש'שמירת נגיעה' מאפשרת לנו לחיות בעולם שמור הרבה יותר.
זה מאתגר – אבל אפשרי. ובעיקר בעיקר כדאי.
  


הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה, היא רבנית אולפנת אמית להב"ה ומרצה במכללת אורות