ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לסגת מרעיון החלת הריבונות על יישובי יהודה ושומרון, ובמקומו הוא חתם על הסכם שלום היסטורי, יש לומר, עם מדינה ערבית נוספת - איחוד האמירויות, ובדרך לכינון יחסים עם בחריין. אין ספק, המהלך הזה יירשם על שמו של נתניהו בספרי ההיסטוריה, אך גם הפארסה הגדולה על החלת הריבונות תיזכר לו לדיראון עולם, לא חשוב עד כמה דובריו ינסו לרכך את המכה.
לראשונה בחייו הפוליטיים, נתניהו ניסה להוביל מהלך ולא לבלום ניסיונות פגיעה בישראל, אך נכשל. ראש הממשלה מתהדר בכך שהוא בלם את הניסיונות של נשיא ארצות הברית ברק אובמה לפנות יישובים ביו"ש במשך שמונה שנות שלטונו. ואכן, זו בהחלט התכונה הבולטת בו - הוא אינו חלוץ, אלא בלם. כשהיה צריך לצאת ל"התקפה", ללא שחקני חיזוק אמריקאים - נתניהו ברגע האמת נסוג.
תפקידו של הבלם במשחק הכדורגל הוא לבלום את השחקן היריב, למנוע ממנו הזדמנויות לכבוש שער. בלם טוב יודע לקרוא את המשחק היטב, במובן זה שהוא יכול לצפות כיצד יתפתח מהלך נגדי מסוים. לעומתו, תפקידו של החלוץ הוא להבקיע את עיקר השערים של קבוצתו. על החלוץ לקלוט את הכדור, לדחוק אותו לשער היריבה תוך שימוש בכוחו הפיזי כדי לנער מעליו את שחקני ההגנה. אלו שני תפקידים שונים עם ראיית משחק שונה לגמרי, האחד צריך להגן והשני לכבוש.
לא רק בריבונות, גם בטיפול משבר הקורונה רואים את תכונות האופי של נתניהו בשיא תפארתן. בגל הראשון נתניהו בלם באופן מיידי את התפשטות הקורונה על ידי סגירת השמים בשלב מוקדם מאוד וסגר בליל הסדר. ההחלטות האלו הצילו אותנו כשעוד אף אחד לא ידע לעמוד את אופי המחלה. בגל השני היה צריך תפקוד אחר לגמרי, היה צריך לקדם מערך חקירות אפדימיולוגיות, להוביל רעיונות יצירתיים לפתיחת העסקים בצל הנגיף וליזום תכניות כלכליות נרחבות, אך גם כאן נתניהו נכשל, אתם כבר יודעים למה - הוא לא חלוץ, הוא בלם.
גם בנושא היקר לליבו - איראן - אפשר לראות את אותה מגמה בדיוק. ראש הממשלה יודע יותר טוב מכל אדם את רזי הממשל התוקפני בטהרן ומצליח לבלום אותו פעם אחר פעם בפעולות מנע. בין אם זה בפעולות בסוריה ולבנון ובין אם זה השתלטות על ספינת הקארין A בלב ים. אך ברגע שהיה צריך להוביל מהלך של תקיפת הכור האיראני והכל כבר היה מוכן, נתניהו נסוג בשל הפצרות אמריקאיות ורצונם של בכירי מערכת הביטחון הישראלית. יש לציין שגם בעזה הוא מאופק למדי, בכל שנות שלטונו לא היו מלחמות אלא רק "מבצעים", נתניהו מגיב לתוקפנות החמאסית, אך לעולם לא ימנע אותה. מבצע המנע היחידי שהוא הוביל היה המבצע לחיסול מנהרות חיזבאללה בצפון "מבצע מגן צפוני". אך חשוב לזכור כי כל המבצע התקיים בשטח ישראל ורק מנהרות התקפיות נסגרו ולא מנהרות אחרות שנכנסות גם הן לשטח ישראל. אתם כבר יודעים את הפזמון - נתניהו לא חלוץ, אלא בלם.
אחרי עשור בשלטון אי אפשר להמשיך ולהתפאר בבלימת מהלכים. הבייס מצפה, ובצדק, שהמנהיג שלו יוביל וייזום אותם, אך נתניהו פשוט לא כזה. אין לו את העזות והאומץ להוביל יוזמות והתקפות ולכן גם מאכזב את מצביעיו פעם אחר פעם. הם ימשיכו להצביע לו כי הם לא רואים אפשרות אחרת, אך הוא פשוט לא מתאים לתפקיד. יום אחד, לא רחוק, גם הם יפנימו את זה ואז כהונתו תגיע לסיומה. אם נתניהו לא רוצה לצאת מבלפור הוא חייב לצאת מאזור הנוחות וליזום מהלכים. אך כמו בכדורגל, לכל שחקן יש תפקיד ונתניהו, כמו שבטח הבנתם, הוא בלם, לא חלוץ.