"בעבר הבית היהודי הייתה מפלגה קטנה, זניחה, שפשוט דרסו ולא ספרו אותה. כך היה אפשר לעשות התנתקות למשל. בבית היהודי הנוכחי אי אפשר להעלות בכלל על הדעת דברים מעין אלה." (נפתלי בנט בראיון השבוע)
אני לא מרבה לכתוב, אך אני מוצאת את עצמי הבוקר יושבת בחדר שלי (שהוא גם חדר המשחקים, הסלון, המטבח וגם החדר של ששת אחיי) באכסנייה שאנו נמצאים בה עם כל השכנים מעמונה כבר שלושה חודשים.
אני יושבת וחושבת לעצמי איזה מזל שבחרנו בבית היהודי. שדברים כמו הגירוש, (או "ההתנתקות" בשפה של בנט) כבר לא יכולים לחזור על עצמם, שסוף סוף יש מפלגה שבאמת דואגת להתיישבות. לא עוד מפלגה שהקול שלה זניח, שאפשר לדרוס אותה ולחשוב שישמשיכו להרוס יישובים והיא תמשיך לשבת בנחת בקואליציה ותצפה ביישובים נחרבים, בבתי כנסת נהרסים ובילדים שנגררים מהבית.
 |
|
(צילום: מטה עמונה)
|
כמה חוסר רגישות צריך בן אדם כדי להגיד דבר כזה כשדברים "מעין אלה" קרו רק לפניי שלושה חודשים? שיישוב שהיה קיים 20 שנה עומד שומם? שקהילה שלמה עם מאות ילדים גרים כבר שלושה חודשים(!!) באכסנייה?!
אז אולי בנט שכח, או שאולי הוא פשוט חושב שציבור הבוחרים שלו כל כך עיוור, שאפשר לזלזל בו והוא יבלע את השקרים שלו. בואו נקווה שלא.
הכותבת היא מנוער מפוני עמונה המחכה להקמת הישוב החדש