"אדם שעודד אזרחים לחסום כבישים ולהתעמת עם כוחות הביטחון וקרא 'לדלל' את אוכלוסיית עזה, ישב בחדר, מול רמטכ"ל וראש מוסד שיפרטו את התכניות הביטחוניות הרגישות והסודיות ביותר? והדיון שם יתנהל ברצינות ולטובת המדינה ואזרחיה?".
כך הביע אתמול (א') יו"ר כחול לבן, הרמטכ"ל לשעבר והמועמד לראשות הממשלה, ח"כ בני גנץ, את זעזועו העמוק מכך משר התחבורה החדש, בצלאל סמוטריץ' יהיה גם חלק מהקבינט המדיני-ביטחוני.
בראיון לחדשות כיפה, שנערך פני מספר שנים, אמר ראש ישיבת מעלה אדומים, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', כי לעיתים כשאתה יוצא מגדרך כדי לתקוף תופעה או אדם, אתה נותן להם מקום ולגיטימציה שרק מחזקת אותם.
ברוח הדברים האלה מתבקש לשאול מדוע למי שמתכנן להחליף את נתניהו, להיפגש עם שועי עולם, לנצח את הטרור, ולהביא שלום, כל כך חשוב לתקוף את מספר 2 במפלגה שכמעט ולא עברה את אחוז החסימה? התהייה רק מתחזקת עם בחירת סגנו של גנץ לתקוף את סמוטריץ' פעם אחר פעם.
לפני מספר שבועות פרסם ח"כ יאיר לפיד מאמר במקור ראשון תחת הכותרת "אתם סמוטריץ'", בו טען לגנותה של הציונות הדתית שהיא מזוהה בעיקר עם שר התחבורה החדש. בשבוע שעבר הוא עקץ ח"כ את יו"ר האיחוד על רקע מינויו הצפוי לקבינט וסערת מדינת ההלכה ("מעניין איך פועל קבינט בטחוני בימי דוד ושלמה המלך"). בישיבת סיעת כחול לבן היום, הוא שוב הפליא בשרבוב שמו של מי שבקושי קיבל את המנדט החמישי ואמר: "ליכודניקים הם לא קיצוניים. הם לא מבינים מה סמוטריץ' עושה בקבינט".
באים לקלל ויוצאים מברכים. גנץ ולפידצילום: פלאש 90. יונתן זינדל
הפנינים אודות סמוטריץ' שוכללו לאחר שיריבתו האידאולוגית המרה, יו"ר מרץ תמר זנדברג, ייחסה לו בעבר יכולות על ואמרה כי "פני הדור כפני הסמוטריץ'", וכי "הסמן הימני ביותר בכנסת, הוא זה שמכתיב פה את המדיניות". אגב, הפחד מפניו החל עוד לפני שנבחר לכנסת. אז בעיתון הארץ הדגישו כי הוא עמד מאחורי מצעד הבהמות ושיתפו את קוראיהם (שאני חושב שגם כך לא שקלו להצביע לו) שלל ציטוטים ואמירות מעברו.
אולם, לא רק בשמאל אוהבים לתקוף את אחד ממנהיגיה הפוליטיים החדשים של הציונות הדתית. ח"כ דוד ביטן מהליכוד אמר במהלך המשא ומתן הקואליציוני כי "סמוטריץ' היה הבעייתי ביותר מבחינת הקואליציה. סמוטריץ' החליט שמגיע לו להיות שר משפטים על שני מנדטים, הוא הולך עד הסוף וזו בעיה".
גם מבית לא כולם משתגעים על הכוכב הפוליטי. זכורים מאוד המגעים המתישים לקראת הבחירות הקודמות להסכם הריצה המשותפת של הבית היהודי והאיחוד הלאומי. מגעים שבהם התגלעו קשיים של ממש שהתבססו בעיקר על הפחד של סביבת הרב פרץ מכך שסמוטריץ' יצליח לסובב להם את הבוס ולעשות במפלגה המאוחדת כבשלו. רק לפני כשבועיים אמר עליו גורם בכיר בבית היהודי כי במקום לתקוף את נתניהו על זה שמנע ממנו את תיק המשפטים הוא "צריך להסיק מסקנות".
הרב פרץ וסמוטריץ'צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מדוע בצלאל סמוטריץ' מצליח לעורר כל כך הרבה אמוציות משמאל ומימין ומאוזכר חדשות לבקרים בכלי התקשורת למרות שכוחו האלקטורלי מסתכם במספר זעום של מנדטים? ראשית, מכיוון שהוא אדם שמושך הרבה תשומת לב, גם אם לעתים בצורה בוטה, וכזה שיודע לעשות שימוש מושכל ברשתות החברתיות.
שנית, יש את הפחד אידאולוגי שבו יש לשר התחבורה הטרי לא מעט חלק. לא משנה עד כמה תפיסת עולמך מורכבת ומנומקת, אי אפשר לשגר לאוויר העולם משפטים כמו "טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה עוד עשרים שנה. הכי טבעי והכי נורמלי בעולם", או, "הממשלה נאלצת לעשות דבר נורא ואיום, להרוס יישוב בארץ ישראל. הפינוי יהיה כואב, כמו שכואב כשקורה דבר נורא. כשאונסים אישה זה כואב, ומה שעושים פה זה אונס ברוטלי", או, "אני הומופוב גאה", מבלי שתיחשב גזען, בוטה ו...הומופוב.
אך "הפחד" העיקרי של המערכת הפוליטית מבצלאל סמוטריץ' מושתת על הרצון לייצר הון פוליטי על חשבון מי שהם מזהים ככוכב האמיתי של הציונות הדתית ואולי של הפוליטיקה הישראלית כולה. הוא ככל הנראה יקבל החלטות מושכלות בקבינט, לא יחזיר כל כך מהר את תקופת דוד המלך והוא בטח לא זה שמתווה את מדיניות הממשלה (חאן אל אחמר. זוכרים?). אך תוקפיו הרבים, כפי שניסח זאת בתבונה יאיר לפיד, יודעים שימי יוסף בורג, זבולון המר ואפילו נפתלי בנט חלפו מהעולם ולציונות הדתית יש הנהגה חדשה.
מי שנחשב עד לא מזמן, גם בתוך הציבור שלו, כילד רע וקיצוני, החל בתהליך נרמול תדמיתי, שמשתקף היטב בכל מיני סקרים בהם הוא נע מעמדת מועמד לגיטימי ועד לכס ראש מפלגת הציונות הדתית. בצורה פרדוקסלית מי שיש להם אחריות לא קטנה לדחיפתו של סמוטריץ' לכיוון המיינסטרים הדתי לאומי והציבורי בכלל, הם דווקא אלה שמנסים להוציא אותו בכל הכוח מחוץ למחנה.
הרבה אחרי שהרב רפי יסיים את הקריירה הפוליטית שלו, איילת שקד תנסה לכבוש את הליכוד ונפתלי בנט ימשיך לפתוח שורות כדי להתקדם לכיוון בלפור, מי שימשיך להנהיג את הציונות הדתית יהיה בצלאל סמוטריץ'. תסמכו עליו שגם אם הבית הפוליטי הסרוג יהפוך לשטעטל, לפחות זה יהיה שטעטל שיודע לבעוט.