בקריאת מאמר הביקורת של הרב שרלו על סערת הסרטון של חותם עולות מספר תמיהות:
הרב שרלו רומז בדבריו, שמטרת הסרטון הייתה להעלות 'את הדברים המכאיבים ביותר והמתריסים ביותר', ולא לקיים דיון ענייני. מניין הקביעה הזו? הסרטון המדובר היווה פתח לפעילות הסברה, שבה נחשף הציבור לדו"ח מקיף ולחומרים נוספים באשר לפעילות הארגונים המדוברים. האם זהו איננו דיון ענייני? האם אין כאן בירור יסודי על דרכי הפעולה של הקרן בתוך הציבור הדתי-לאומי ועל הלגיטימיות של דרכים אלו?
הרב שרלו מסופק האם יש מי ששינה את דעותיו בעקבות הסרטון והחומרים שנחשפו בעקבותיו. אולי עומדת ביסוד הספק הזה ההנחה כי המטרה הייתה לשכנע את הארגונים הנ"ל לשנות את דרכם. נדמה לי שכל אחד מבין שלא זו הייתה המטרה, אלא קהל היעד היה הציבורי הדתי-לאומי שלא היה מספיק חשוף לפעולותיהם של אותם ארגונים ולקשר שלהם עם הקרן ושלל ארגוניה. המטרה הזו אכן הושגה, וציבור רחב אכן נחשף לנתונים שלא הכיר. מהדיונים הרבים שהתקיימו סביב הקמפיין ניכר כי אכן הייתה לו השפעה על חלקים מהציבור הרחב.
במאמר ישנו ניסיון לצייר כאילו תפישות העולם שכלפיהן כוונו הסרטון וחשיפת הנתונים דוגלות בדברים כמו 'מתן אפשרות לנישואין המוכרים על ידי המדינה שאינם הלכתיים, מאבקים למען מסורבות גט, שוויון בחינוך וכדו'.' יש בהצגה כזו של הדברים בכדי להמעיט בחומרת הנושא. שהרי מדובר בין השאר בהובלת מאבקים או בשותפות פעילה בהם בנושאים כמו: לגיטימציה לגיור רפורמי, קריאה שלא להתחתן כדת משה וישראל, מיסוד נישואין אזרחיים (שזוהי בעצם לגיטימציה להתבוללות), מיתון היחס כלפי תופעת הלהט"ב בחברה הדתית, מעמד הרפורמים בכותל ועוד.
הניסיון להשוות בין ההשפעה שיכולה להיות בקבלת תרומות מגורמים פרטיים כאלה ואחרים (נדיבי עם או אנשים 'פשוטים') לבין מימון על ידי קרן שמצהירה בריש גלי כי מטרתה להשפיע על הציבור הדתי-לאומי ושמגמתה היא 'מדינת כל אזרחיה' איננו 'מחזיק מים'.
מה עוד, שנושא המימון הוא רק חלק מהעניין. מה שנחשף כאן, זוהי הפעילות שלובת הידיים של הארגונים עם הקרן וארגוניה האנטי-דתיים (ישראל חופשית, הפורום החילוני וכיו"ב).
הצגת נושא המימון שעלה בדו"ח של חותם כאילו זו רק בעיה של השפעה מהקרן הוא טעות. המימון של הקרן הוא בעיקר סימן לכך שאנשי הקרן, שאינם חשודים כתמימים או ככאלו שניתן להוליכם שולל, בוחרים בפינצטה את מי הם רוצים לממן, ולכן זוהי הוכחה, שלפחות להבנתם, אותם ארגונים מסייעים בפעילותם למגמת הקרן. תגובות אנשי הקרן לסרטון ולפעילות ההסברה, והחיבוק שהעניקו לאותם ארגונים, מוכיחים זאת היטב.
ציור הביקורת על ארגוני הקרן בשל המימון כ'עיוורון עצמי, גאווה, הכפשות שקריות והלבנת פנים מבזה' איננו אלא מתקפה פראית לא מבוססת, שאיננה מכבדת את הכותב.
הקרן לא הוצבה בפעילות ההסברה הנוכחית כ'מטרה לחיסול'. אבל האם זוהי איננו דבר לגיטימי? האם הקרן "רק" תומכת ב'בארגונים המקדמים דברים חמורים מאוד'? מאמר שפורסם אתמול באתר 'מידה' מגלה כי בשנה האחרונה הקרן הגדילה את תמיכתה בארגונים שבין השאר מעניקים סיוע משפטי למחבלים, נאבקים כנגד צה"ל, משמיצים את ישראל בעולם, מעודדים את ה-BDS ועוד ועוד. זו לא סיבה להילחם מלחמת חרמה בקרן?
בסיום דבריו, כותב הרב שרלו, ש'טוב לה לכל תנועה להתרכז במה שהיא בונה ולא במה שהיא תוקפת אחרים'. זוהי איננה דרכו של הרב קוק, שידע לתקוף בחריפות תופעות, ארגונים ואישים שראה בהם איום על מעמד היהדות בארץ ישראל. זוהי איננה דרכו של ה'חפץ חיים' שהאריך לבאר בספרו מתי ישנה מצווה לפרסם דברים שליליים על אלו המזיקים לציבור, ושכתב בסימן א' של אורח חיים (בביאור הלכה) על יחס חריף כלפי אלו "המתקוממים על התורה, ורוצים לעשות איזה תקנות בענייני העיר, ועל ידי זה יעבירו את העם מרצון ה' ".
מוזר הדבר, שמשפט כזה נכתב על ידי מי, שבאופן עקבי מבקר תנועות שונות מדרכו, כולל במאמר זה עצמו.
הרב אבנר פורת הוא ראש מחלקת מדיניות ציבורית בארגון חותם