מדוע אין לנו עניין במותם של פועלי הבניין?

כל פוליטיקאי או אזרח יודע להביע את דעתו בנושא העבודות בשבת או ירי הטילים על ישראל. הרב אברהם סתיו סבור שנושא בטיחותם של אנשי הבניה לא מספיק חשוב לנו והוא מהווה כתם בל-יימחה על מדינת ישראל והחברה כולה

חדשות כיפה הרב אברהם סתיו 17/10/18 15:46 ח בחשון התשעט

מדוע אין לנו עניין במותם של פועלי הבניין?
מי ידאג לפועלי הבניין? למצולמים אין קשר למאמר, צילום: מרים אדלר

לאחרונה פרסם רבה של ירושלים פסק הלכה האוסר על נסיעה ברכבת לתל-אביב משום שהקמת המסילה הייתה כרוכה בחילול שבת.

על פסק-ההלכה המסוים הזה יש שפקפקו, אך הוא משקף עמדה עקרונית ועמוקה של ההלכה: כאשר ניגשים להשתמש במוצר, יש לנו אחריות גם על אופן היצירה שלו. עלינו לברר היטב אם ובאיזו מידה ישנם עקרונות וערכים שנדרסו בדרך. ואם יש כאלו, אנחנו לא יכולים להתעלם מקיומם ולהמשיך הלאה.

מדינת ישראל ניצבת (כך לפי כלי התקשורת) במקום השלישי מקרב המדינות המפותחות בשיעור (היחסי) של תאונות בנייה קטלניות. פי 2.5 מממוצע ה-OECD. הרבה לפני שהתרגלנו להיאבק על עבודות בשבת או חילול קברים, כבר זעק הנביא מיכה: "בונה ציון בדמים וירושלים בעולה", ורבי יהודה הנשיא סירב לאכול אצל אדם שהחזיק בהמות באופן המסכן את שלום הציבור.

האם זה קשור אלינו? עיקר הטיפול בסוגיית בטיחות הבנייה נתון בידי הרשויות הממשלתיות והאיגודים המקצועיים: בין במתן הכשרה ראויה לפועלים, למהנדסים ולקבלנים; בין בהגברה וייעול של מנגנוני הפיקוח; ובין בייבוא טכנולוגיות חדישות ובטוחות יותר. לאזרח הממוצע אין שמץ של מושג איך לתקן את המצב, וגם לא דרך ישירה לעשות זאת, אולי משום כך אנחנו נוטים לרוב להתעלם מן הנושא ולהפנות את תשומת הלב להיבטים פשוטים יותר של מנגנוני הייצור: בין אם מדובר בשמירת שבת ובין אם בסוגיות של צער בעלי-חיים.

אך המפתח לכל שינוי למעלה נמצא כאן למטה. בהתעניינות שלנו; באכפתיות שלנו. ודאי כשמדובר באדם הבונה את ביתו ובידו לברר, יחד עם בדיקת המחירים ואיכות הבנייה, אם הקבלן שאותו הוא בוחר עומד בסטנדרטים ראויים של בטיחות.

אך גם מי שאינו עוסק כעת בבנייה, יכול לקדם שינוי. כל פוליטיקאי חובש-כיפה יודע שבבוא היום יישאל על ידי בוחריו מה עמדתו ביחס לעבודות בשבת, ומשום כך הוא משקיע חשיבה ומאמץ לטפל בנושא. אך מה יקרה אם ידע שבכל כנס-בחירות ישאלו אותו כיצד פעל למען בטיחות הבנייה? מה יהיה סדר היום שלו אם אחרי כל תאונת-עבודה הוא יוצף בשאלות ומחאות, בדיוק כמו אחרי נחיתה של רקטה מעזה? במה תתמקד התקשורת אם ניכנס לידיעות הללו, עם תמונות העובדים הזרים, נשהה בהן קצת כדי לחוש את הכאב במקום לדלג עליהן בדרך לשערורייה הפוליטית התורנית?

"ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו" –האדם הנופל, כך דרשו חכמים, אולי צריך היה ליפול, על פי דרכי ההשגחה העליונה. אך "מגלגלים חובה על ידי חייב". העובדה שהוא נפל בבית שלנו, בבית נטול המעקה שלא דאגנו לבטיחותו, היא באחריותנו. עשרות הנופלים בכל שנה הם כתם בל-יימחה על מדינת ישראל, והגיע הזמן שנקיים כחברה את מצוות התורה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך".