מיוחד: למה הפוליטיקאים לא סופרים את הרבניות?

בעוד רבנים וראשי ישיבות אמרים בקול ברור לאיזו מפלגה יצביעו, קולן של הרבניות לא נשמע. שאלנו רבניות בכירות וראשי מדרשות מדוע הן בוחרות דווקא בעת הזו לשתוק. איפה הרבניות?

חדשות כיפה מירב כהן, חדשות כיפה 28/03/19 16:22 כא באדר ב'

מיוחד: למה הפוליטיקאים לא סופרים את הרבניות?
הרבניות כרמית פיינטוך, מלכה פיוטרקובסקי, אסתי רוזנברג, רחל קרן, צילום: באדיבות המצולמות

לקראת הבחירות הקרבות לכנסת ה-21, יצאנו לשאול לדעתן של רבניות מובילות וראשי מדרשות, לאן נעלם קולן של הרבניות ומדוע דווקא בתקופה בה הזירה הציבורית גועשת, הן מעדיפות לשתוק. 

בעוד שבישיבות מתקיימים פאנלים בהשתתפות המועמדים, ופוליטיקאים מגיעים לדבר עם התלמידים, במדרשות נמנעים מדיבור פוליטי והזמנת פוליטיקאים. בשעה שראשי הישיבות מרבים להתבטא בצורה נחרצת וברורה למי יצביעו בבחירות, ראשי המדרשות מסרבות לחשוף את דעתן הפוליטית ותלמידותיהן לא יידעו לעולם את זיקתן הפוליטית.

הבעיה היא באיך שאנחנו כנשים רואות את עצמנו

הרבנית אסתי רוזנברג, ראש בית המדרש לנשים במגדל עז, אומרת כי היתה שמחה לראות יותר רבניות בהנהגה הרוחנית של מפלגת הבית היהודי: "זה עולם שמתעורר וזה לוקח זמן, אנחנו בתהליך.
הבעיה היא באיך שאנחנו כנשים רואות את עצמנו. הרבנים בטוחים שכולם רוצים לשמוע אותם, אך זה לאו דווקא מדויק. מצד אחד אני רוצה שיהיו נשים בפוליטיקה, אבל אני לא רוצה לערבב פוליטיקה ותורה". 

המדרשה בגוש עציון בראשות הרבנית רוזנברג, בתו של הרב אהרון ליכטנשטיין העמידה מאות  תלמידות. שאלנו את הרבנית אם לא הכרחי שנשות ציבור, כמו רבניות וראשי מדרשה יביעו את דעתן בנושאים פוליטיים, כמו שעושים עמיתיהם הרבנים. לדבריה זה תהליך שהרבניות עוברות, והבטיחה:  "עד הבחירות התלמידות שלי ידעו מה השיקולים שלי לבחירת מפלגה".

הרבנית רוזנברג, שהיתה חלק מהמועצה הציבורית בבית היהודי שמינתה את היו"ר החדש, הרב רפי פרץ, ואת האישה המשוריינת למקום השלישי, עידית סילמן, מספרת את חוויותיה מהוועדה: "הרגשתי שיש רצון לשלב דמויות רבניות נשיות בהנהגת המפלגה", ומוסיפה, "בוועדה הקשיבו לי כרבנית וכך גם פנו אלי. לא התווכחתי איתם, כי הרגשתי שיש צורך בדמות רבנית אישה בתוך הדיונים על ראשות הבית היהודי".

צילום: דוברות הבית היהודי

 

יחד עם זאת, לרבנית אסתי יש גם טענות כלפי ההתנהלות של המפלגה הסרוגה: "כשהמפלגה מוציאה קול קורא לרבנים היא איננה מוציאה קול קורא דומה גם לרבניות או לראשי המדרשות, ואני מנסה להבין מדוע?". את הטענות הללו היא מפנה גם לרבנים חשובים, שמכנסים פגישות לרבנים בלבד, ושוכחים מתלמידות החכמים שמגדלות פה דור חדש של נשים "אני לא מחכה לשיחה ולא מבקשת שיקראו לי, אך ניתן להגיד שזה לא עבודה רק של הרבניות, אלא גם של הרבנים". 

דבריה של הרבנית אסתי, שטענה שהרבנים לא תומכים מספיק בקרובם של רבניות להנהגה פוליטית, מעלה את השאלה האם זה תפקידם של הרבנים לפנות מקום לרבניות,  או שמה תפקידן של האחרונות לפתח מרפקים. 

"כשאת עוסקת בפוליטיקה את נגררת להשמצות" אומרת הרבנית רחל קרן, ראש מדרשת עין הנציב,  ומסבירה מדוע העיסוק הפוליטי מרתיע נשים. "נשים שואלת את עצמן: למה לי ללכלך את ידיי? כל גבר או אישה רוצים שיאהבו אותם, והפוליטיקה מייצרת שונאים".

"רבניות עדיין לא רגילות להיבטים הציבוריים של היותן רבניות. זכותו של רב להיות פעיל מבחינה פוליטית, אך אני לא בטוחה שהרבנים המתבטאים בנושאים פוליטיים עושים את זה בצורה טובה, שלא כובלת את התלמידים שלהם. אנחנו מרחיבות את הדעות של התלמידות שלנו", הרבנית קרן מוסיפה: "יכול להיות שזה גם פחדנות מצד הנשים".

 

תמר ביטון

תמר ביטוןצילום: באדיבות המצולם

האם העבודה שלך מול התלמידות רק חינוכית או יש לך גם מחויבות ציבורית להביע עמדות פוליטיות?

"יש לנו אמירות פוליטיות במובן המוסרי והחברתי, לאו דווקא המפלגתי. בעבר חתמתי על מספר עצומות ומכתבים בנושאים בוערים, אבל אנחנו עוד במאבק הקודם. זה לא מובן מאליו שנשים עומדות בראשי מוסדות תורניים. אנחנו עוד במהפכה שלהיות דמויות חינוכיות שעומדות בראש מוסד". 

ביטון הסבירה מה המטרה שלה מול התלמידות שלה: "אני מתלבטת אם המעשה של הרבנים זו בכלל השאיפה שלי. אני חושבת שאם רב אומר אמירה חד משמעית לאיזה מפלגה להצביע זה לא דבר נכון כלפי התלמידים שלו. כואב לי שיש רידוד ושיטוח של השיח שמוציא את כל התלמידים אותו הדבר", ומוסיפה, "הלוואי שהחינוך של הבנים יהיה יותר ארוך טווח ויאפשר מקום לבן האדם האישי והפרטי בתוך האמירות של הרבנים". 

הייתי שמחה לראות גם את הגברים מדברים אחרת

 לא רק ראשי ישיבות, גם ראשי קהילות אומרים את דעתם הפוליטית בקול ברור, מול קהילת המתפללים בביתי הכנסת. הרבנית כרמית פיינטוך, מנהיגתה הרוחנית של קהילת רמב"ן בירושלים מסבירה כי: "הציבוריות הרבנית-נשית עדיין על כרעי תרנגולת. מעמד של אישה, שיש לה מה להגיד בתורה,הוא עוד לא קנצסואלי".

הרבנית פיינטוך מסבירה את הקושי בכניסה לזירה הפוליטית: "זו זירה מאוד קשה, שגורמת לוויתור על שפה מורכבת. מעבר לזה הייתי שמחה לראות גם את הגברים מדברים אחרת", ומעידה על עצמה: "אני בתהליך להגיד דברים שיש להם ערך פוליטי. זה חטא כלפי הבנות הצעירות האלו, לא להכניס לזירה הפוליטית". 

פיינטוך מסבירה כי תפיסת העולם הנשית היא אחרת מזו הגברית: "נשים נאבקות על שיח אחר. זירה הפוליטית מאוד חד משמעית אבל על רוב התחומים בעולם, מלבד ההלכה, יש מנעד יותר מורכב של שיח ומחשבה".  

השאלה לא למה אתן שותקות, אלא למה אתן מדברות?

בין הרבנית היחידות שמתבטאות בנושאים פוליטיים לעיתים קרובות, ניתן למצוא את הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, הסבורה כי התבטאויותיה בנושאים אקטואלים גרמו לה לשלם מחיר יקר: "כשדיברתי על החרפה של ההתנהלות של הרב דרוקמן, מול הטרדות מיניות חטפתי מכל הכיוונים ומכל הרבנים".

הרבנית פיוטרקובסקי כועסת על התנהלותה של המפלגה הסרוגה: "בכל צומת בה מפלגת הבית היהודי בגדה בתפקיד שלה בנושאי דת ומדינה - התבטאתי בצורה מאוד חריפה, אבל חטפתי על זה בצורה בלתי רגילה". מנגד, היא טוענת כי לא תשתמש בהשפעתה כרבנית כדי להנחות את הציבור לאיזו מפלגה להצביע: "לעולם לא אגיד למי להצביע או למי לא להצביע. זו לא שאלה הלכתית, ואין סיבה שרב יחווה את דעתו וישתמש בכוח שלו לנהל את תלמידיו". 

בנוסף יש לרבנית פיוטרקובסקי טענות רבות כלפי עמיתיה הרבנים: "יש הרבה דברים שהרבנים הגברים עושים שאני לא רוצה לחקות אותם. יש משהו משתק בלהיות תלמיד של רב, כיוון שהם אומרים לתלמידים שלהם דברים חד משמעיים, כך שהתלמיד לא יכול לדבר בשם עצמו". 

למה את מיעוט ורוב הרבניות בוחרות שלא להתבטא בנושאים פוליטיים?

"יש לזה מגוון סיבות. הראשונה שלנשים חשוב להתבטא רק בנושאים שהן למדו לעומק וחקרו, ולא יגידו כבדרך אגב, בלי לעמוד מאחורי כל מילה שלהן. אך יש סיבה עמוקה יותר: נשים רבות אמרו לי 'אין לנו כוח לעמוד במחירים האישיים ורגשיים שאת עמדת בהם'. אני יכולה להבין אותן, כי זה באמת סיוט. כך שהשאלה היא לא למה אתן שותקות', אלא 'למה אתן מדברות'?". במהלך השנים הילדים שלנו ספגו חרמות וגידופים. את יודעת מה זה להגיע לבית אבל, ולא מוכנים לשבת לידך? או מה זה להיות בחתונה של 500 איש, ומישהו צועק עליך מול כולם?"

לטענת הרבנית פיוטרקובסקי, על אף התקדמות הפמיניזם, המציאות עדיין מקשה על נשים להגיע לקדמת הבמה: "בשנת 2019 רבנית שתביע את דעתה בצורה חריפה או חד משמעית, עדיין תחטוף מכל הכיוונים. מהרבנים, ומהתלמידים שלהם. למגזר עדיין מאוד קשה לשמוע נשים שמתבטאות בנושאים פוליטיים והלכתיים", היא אומרת. ומוסיפה, "הגברים מפחדים מאיתנו ומפחדים מהאמת. לנשים יותר קשה לזייף".

הרבנית פיוטרקובסקי חותמת את הראיון עם מסר לבוחרים: "החרד"לים נכנסים לכל מקום והורסים אותו מבפנים. הם נכנסו לבני עקיבא והרסו אותה, הם נכנסו לבית היהודי והרסו אותו מבפנים. בכל נושא שותקנו על ידי הפאנטים והכוחות החרד"ליים". ומוסיפה, "מי שרוצה להצביע למפלגה חרדית, ששמה לה את האלוקים החדש שנקרא ארץ ישראל - שיצביע להם. זה כואב לי נורא. אני הרמתי ידיים מהציבור הדתי ציוני, כי יש שם הרבה צביעות, ודיבור לא ישר ולא ישיר. אני משקיעה יותר אנרגיות בציבוריות הישראלית".