שאל את הרב | אישה בהריון הסובלת מהקאות מחויבת בברכה אחרונה?

שאלה שהתקבלה במערכת כיפה מתייחסת למצב רגיש, בו אישה הסובלת מבחילות מסופקת האם לברך ברכת המזון. הרב יוסף אלנקווה השיב: אם אכלת וברור לך שמשהו נשאר בגופך, כלומר, אכלת רגיל והוא בשיעור כזית, היינו עשרים ושמונה גרם, פשוט שעלייך לברך כרגיל

חדשות כיפה חדשות כיפה 11/02/22 13:08 י באדר א'

שאל את הרב | אישה בהריון הסובלת מהקאות מחויבת בברכה אחרונה?
צילום: shutterstock

"האם אישה בהריון שמקיאה בסוף הארוחה את כל הלחם שאכלה מחויבת בברכת המזון? (לפעמים אין עוד לחם או אין תיאבון). זה משנה אם זה קורה בתדירות גבוהה? ומה לגבי ברכות מעין שלוש או בורא נפשות? תודה רבה". 

הרב יוסף אלנקווה השיב: "שלום לך, ראשית אברכך שתאכלי ויתקיימו המאכלים ויערבו לך ויתקיים הריונך בהצלחה ובבריאות רבה שאלה יפה שאלת. יש הלכה בשולחן ערוך, "הטועם את התבשיל אינו צריך לברך עד רביעית, ואפילו אם הוא בולעו; וי"א שאם הוא בולעו טעון ברכה, ולא פטרו את הטועם אלא כשחוזר ופולט ואז אפילו על הרבה אינו צריך ברכה. הגה: וספק ברכות להקל". (או"ח רי)

וכתב המשנה ברורה סקט"ז שאם הוא בולעו: "טעון ברכה - אפילו בכל שהוא כיון שיש לו הנאת מעיו". והנה יש מחלוקת האם כשאדם אוכל דבר איסור האם הוא מתחייב כבר כאשר נהנה בגרונו או רק כאשר נהנה במעיו הגמרא חולין ק"ג: דנה לגבי אדם שאכל אבר מן החי: "חלקו מבחוץ מהו? אמר ליה: פטור, מבפנים מאי? אמר ליה: חייב. כי אתא רבין אמר, חלקו מבחוץ - פטור, מבפנים, רבי יוחנן אמר: חייב, וריש לקיש אמר: פטור; רבי יוחנן אמר חייב - הרי נהנה גרונו בכזית, וריש לקיש אמר פטור - אכילה במעיו בעינן, וליכא".

לדעת ריש לקיש כאשר נהנה רק בגרונו לא התחייב על אכילה זו ולפי רבי יוחנן כאשר נהנה בגרונו כבר התחייב והרמב"ם פסק כמו רבי יוחנן שעבר כבר שנהנה בגרונו.

האם זה אומר שגם כאשר אדם אוכל אם לא נהנה במעיו האם לא יברך ברכה אחרונה? או שברגע שנהנה בגרונו יתחייב גם בברכה אחרונה כפי שבאיסור עובר כשנכנס להנאת גרונו. והעניין הזה של אכילה ללא הנאת מעיים נוגע לקיום מצוות אכילה, למשל מצה בליל הסדר או לאכילת איסור חלילה ולמעשה אנו מחמירים לשני הצדדים מצד אחד אסור לאכול כל דבר איסור גם אם נהנה בגרון בלבד, ומצד שני אם לא נהנה במעיו יהיה ספק איך יברך את ברכת המזון.

וכתב הבן איש חי:"אם אכל והקיא והוא מסופק אם נשאר במעיו כזית ממה שאכל ה"ז נכנס בבית הספק ולא יברך בהמ"ז אלא עד שיאכל עוד אם אפשר לו לאכול, ואם לא אפשר לו ישמע ברכה מאחרים ויתכוין לצאת י"ח, ואם גם זה לא אפשר יברך בהמ"ז בלי שם ומלכות ורק יהרהר שם ומלכות ולא יוציא מפיו. ודין זה לאו דוקא בבהמ"ז אלא ישנו גם באוכל או שתה יין והקיא דדינא הכי כאשר כתבנו ועיין אחרונים: (בן איש חי שנה ראשונה פרשת חקת).

הקאה אחרי הארוחה בזמן הריון

א. אם אכלת וברור לך שמשהו נשאר בגופך, כלומר, אכלת רגיל והוא בשיעור כזית, היינו עשרים ושמונה גרם, פשוט שעלייך לברך כרגיל. ואיך תדעי אם נשאר, אם לא הקאת באותו הרגע את כל האוכל אלא אכלת ואכלת ואכלת ואחרי הארוחה הקאת.

ב. אם הקאת והרגשת טוב ואכלת עוד, פשוט שתברכי כרגיל.

ג. אם אכלת ומיד הקאת ואינך יכולה לאכול עוד, יש לך שתי אפשרויות: שמישהו יברך בקול רם ותתכוונו לצאת ידי חובה ויוציא אותך ידי חובה.

אם את לבד, ואין מי שיברך, תברכי את ברכת המזון כולה וארבע פעמים בברכות כאשר תגיעי לברכה ברוך אתה .... אל תגידי את שם השם כרגיל אלא תגידי "ברוך אתה השם הזן ברחמיו את הכל" (ממש מילה זו "השם" כמו שכתבתי כאן), ויהי רצון שתתקיים בך ובכל בנות ישראל בהריונן מאמר הכתוב "וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ וְאֶת־מֵימֶ֑יךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ: לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה וַעֲקָרָ֖ה בְּאַרְצֶ֑ךָ אֶת־מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא".

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן