תקופת החגים מביאה איתה רוחות של שינוי ותקווה להתחלה חדשה אבל גם לא פעם לעליה ברמת הדחק או הסטרס. ההוצאות הכלכליות הגדולות, יחד עם הקרבה להוצאות של אוגוסט, הלחצים שיש בתוך המשפחה לקראת החגים והויכוחים הקבועים אצל מי נהיה בכל חג, יחד עם הצורך לדאוג שוב לילדים לקראת ימי החופש הקרובים, כולם משפיעים וגורמים לעליה ברמות הדחק.
-
עוד באותו נושאכל מטפל משפחתי מכיר את התקופה העמוסה אחרי החגים
05/09/22 13:56
לרוב אנחנו מסוגלים להתמודד עם רמות הסטרס המשולבות בהכרח בחיים, אך מתח ברמות גבוהות, מתח מתמשך ורגשות שליליים עלולים על פי מחקרים רבים להזיק. הסטרס פוגע בכל מערכות הגוף
ויכול לבוא לידי ביטוי בסימפטומים רבים: בעיות עיכול (עצירות, שלשולים, תסמונת המעי הרגיז, כיב קיבה), בעיות נשימה, אלרגיות, עייפות, חוסר ריכוז, כאבי ראש, נדודי שינה, דיכאון וחרדות.
בנוסף, סטרס לאורך זמן מחליש את מערכת החיסון ועלול לגרום או להחמיר מחלות שונות, כגון: מחלות דלקתיות של מערכת העיכול, מחלות פרקים, לחץ-דם גבוה, מחלות-לב וכלי דם, סכרת ואפילו סרטן ועוד. האם אפשר הפעם לעבור את זה אחרת? בוודאי שכן. אם נדע לזהות את המצב מראש ולהתכונן אליו.
מה זה בעצם סטרס (Stress) וממה הוא נגרם?
המוח שלנו הוא איבר מופלא. והמטרה העיקרי והראשונה שלו, היא לדאוג שאנחנו נשרוד. לכן, הוא מאפשר התנהלות של שני מצבי קיום : האחד לימים הרגילים והשני למקרים של הישרדות. המנגנון הראשון נקרא מערכת העצבים הפאראסימפתטית (PANS). מערכת זו אחראית לפעולות הרגעה ושימור כשהגוף נמצא במנוחה. היא אחראית על התאבון והיכולת לנוח, על ויסות קצב הלב ועוד. בנוסף, היא אחראית על האטת פעולות גופניות בעת לחץ או מצבים מאיימים על מנת לאפשר לגוף להגיב כראוי.
המנגנון השני, שאחראי על ההישרדות, נקרא המערכת הסימפטתית SANS). דמיינו רגע, שכרגע ניצלתם מתאונת דרכים. איך הגוף שלכם מרגיש עכשיו? פחד. הרגש יפעיל את הגוף, ונרגיש שהדופק וקצב הלב יתגברו, מערכת העיכול תפסיק את פעולתה והנשימות יהיו מהירות, שטוחות, דם רב יזרום לגפיים ופחות לאיברים הפנימיים. הכול במטרה להתמודד עם מצב החירום. וזו המערכת הסימפטתית שמופעלת באופן אוטומטי במצבי חירום על ידי הורמונים מסויימים. התגובה האוטומטית הזו נקראת גם "Flight or Fight", מצב הנוצר בגוף על מנת לאפשר לנו לברוח או להילחם (למרות שפעמים רבות לא מדובר בסכנת קיום אמיתית ואין לנו אפשרות, לא לברוח, ולא להילחם, ואנחנו נשארים עם התחושות האלו בגוף).
שיפה וטובה תהא השנה צילום: shutterstock
הגוף מדבר אלינו
לעיתים לא נהיה מודעים לכך שאנחנו חווים סטרס. לפעמים אנחנו דווקא רוצים לקחת על עצמנו הרבה – בעבודה או בחיי הפנאי – ובקושי מכירים במחירים שהגוף שלנו ישלם על הבחירה הזו. אז נראה איל הגוף מדבר : השיער נושר, מערכת העיכול פועלת בצורה לא סדירה, ישנן הפרעות בשינה. מובן שאין להחליט לבד שתופעה מסוימת נובעת אך ורק מסטרס ללא בדיקה רפואית ששוללת בעיות גופניות שונות.
אוקי, אז מה אפשר לעשות?
קודם כל, צריך ללמד את הגוף כרגע, שלא קיים איום ממשי על הגוף. ישנן כמה שיטות והרפיות שבהן אנחנו נשתמש כדי לאותת לגוף שעליו להרע. אפשר להתחיל בהרפיית נשימות. מוזמנים לנסות עכשיו, תוך כדי קריאת המאמר הזה. ראשית, הניחו יד אחת על בית החזה ויד שניה על הבטן. כדי לגרום לגוף לנשום עמוק יותר ולהעלות את רמת החמצן, ננשום כך שננפח את אזור בית החזה ולא את אזור הבטן. קחו נשימה עמוקה, עיצמו את העיניים ומלאו את בית החזה. החזיקו מעט את האוויר בתוך הגוף, ולאחר כמה שניות הוציאו אותו בנשיפה עדינה מאוד, כאילו אתם מנסים לכבות נר. תוך כדי הנשימות דמיינו כיצד הדופק מואט, קצב הלב מואט וכיצד השרירים נעשים רפויים יותר. נשימה מודעת, מאותתת לגוף שהסכנה חלפה. שיטות נוספות בהן ניתן להיעזר להרפיה הן דמיון מודרך או שימוש במיינפולנס.
עכשיו, כשהגוף רפוי, אפשר לפנות לדרכים נוספות להקלה בסטרס. ראשית, דברו על הדברים. אם החגים והמתח שנילווה אליהם מקשה עליכם, הערכו לכך מראש. תכננו ככל האפשר היכן תהיו בכל חג ומה אפשר לעשות כדי למזער את ההוצאות הכלכליות. ככל שתהיו מוכנים מראש, כמות הוויכוחים והמריבות תרד.
שתפו אדם אהוב במחשבות ובתחושות שלכם.
- השקיעו זמן בפעילות פנאי אקטיבית (להבדיל מפנאי פסיבי כגון צפיה בטלויזה שלא נמצא כמוריד סטרס).
- קיימו פעילות גופנית לפחות 20 דקות בכל יום. היא לא חייבת להיות אינטנסיבית, לכן אפשר אפילו לצאת לסיבוב הליכה ברחובות הסמוכים לביתכם.
- לעיתים, יש צורך להעזר באיש טיפול כדי למתן את רמות הסטרס ואין מה להתבייש בכך. איכות החיים שלכם היא הדבר שגורם לכם לעמוד בכל שאר התפקידים שלכם בחיים. אם איכות החיים שלכם תפגע, לא תוכלו לעמוד בשאר משימות החיים.
מיכל וינוקור היא עו"ס MSW ומטפלת רגשית המתמחה ב-CBT