הרמב"ם בספרו הנהגת הבריאות מדגיש " ולא ישכח לעולם לחזק את... הכח הנפשי - הרגשי .. וכן לחזק את הכח החיוני- הרוחני בכלי הניגון, ולספר לחולים סיפורים משמחים, שירחיבו את נפשו... כל זה מחויב כל חולי... (הנהגת הבריאות לרמב"ם שער ב, כ(
גישתו של הרמב"ם צריכה לשמש אותנו כלי רב עוצמה בתקופה זו של פוסט מודרניזם.
לכאורה, נדמה לנו שאנו חיים בתקופה של חברה בעלת הישגים מרשימים, אלא שחברה זו עוטה מסיכה המסתירה חולי המאופיין במשברים במשפחה, בחברה ובאומה.
בין מאפייני התקופה אנו מוצאים קריירה יוצרת מתח בין דרישות הקריירה לדרישות הבית, חסך רב בשיחות אישיות בתוך המשפחה, פערים משמעותיים בעומק הקשר בין בני משפחה.
החברה היא חברה הישגית, יוצרת מתח בעבודה, בבי"ס ובמשפחה. התקשורת היא תקשורת חוסמת. הטלביזיה והאינטרנט תומכים בחוסר פתיחות. לעיתים אנו מוצאים ציבורים שלמים החיים שנים רבות זה ליד זה, ללא קשר ביניהם. גם המידע שמגיע דרך התקשורת, פוגם לצערנו בנפש, ויוצר אנתיתיזה לכל נדבך של קדושה שאנו מנסים להכניס לנפשנו. דומה שהעולם נמצא בכפר גלובלי של תקשורת חובקת עולם בכל המדיה.
ככל שתקשורת זו מתפתחת כך באופן פרדוכסלי מצטמצמת התקשורת החמה הבינאישית שהייתה בעבר ביחסי שכנות, כמו גם התקשורת במעגל הביתי והיא הופכת לדיסתקשורת.
מי ששם לב לדיאלוגים בקרב תלמידים בביה"ס כמו גם מבוגרים במקומות עבודה מוצא באופן שכיח ביטויים כמו " אני לא מתחבר למורה הזה, הוא שונא אותי או אני חושבת שהבוס לא אוהב אותי. אני לא אקבל אצלו אף פעם דרגה..
ביטויים אלו הם למעשה מסרים סמויים של חברה הישגית, הכורעת תחת עומס משברים לא רק בתחום הכלכלי , המדיני והביטחוני אלא בתחום חיי המשפחה והחברה.
יש הסוברים כי קשיי התקופה אינם ברי פתרון, אך ניתן להסתכל על כך כתקופה של צמיחה, ולחשוב שנשמת כל פרט באומה "התחננה" בגלגולה הקודם למצב שיאפשר לה "תיקון".
המשבר הנוכחי הוא "מתנה" שמטרתה ליצור אצל כל פרט חיסון מפני המתח הרגשי הקיים אצלו , וליצור אצל כל אחד נתינה וקבלה, צמצום והשלמה של "ואהבת לרעך כמוך", בסדרה מתמטית עולה, ומתוך כך תיקון של ההוויה כולה..
נגזר מהמאפיינים שצויינו לעיל, קיומם של תופעות שחייבות לשמש עבורנו רמזור אדום כמו בריחה של נוער והתחברות לחברה מופקרת, נשירה מבתי ספר, התמכרות לסמים אצל בני נוער, התמכרות לאלכוהול, אלימות במשפחה ובבתי ספר..
תופעות אלו של התפרקות ערכי המוסר בדור זה של אתחלתא דגאולה, יש להם עדות במקורות תורניים.
בגמרא מסכת סנהדרין, דף צ"ז ע"א נאמר : " תניא ר' נוהראי אומר דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים, ןזקנים יעמדו לפני נערים, ובת קמה באמה, וכלה בחמותה, ופני הדור כפני הכלב וין הבן מתבייש מאביו..
גם במשנה מסכת סוטה דף מ"ט ע"ב נאמר:
"בעקבות משיח יוקר יאמיר, הגפן תתן פריה.. ומפרש רש"י "שיהיו כולן רודפין אחר היין ומשתכרין..""שהכל עוסקים במשתאות".
זוהי התייחסותם ותשובתם של חכמינו על תופעות חיי המשתאות, שכרות, נרגילות ושאר התופעות של ימינו, שהם בגדר חוצפה דעקבתא דמשחיא".
יש הסוברים שתופעות שצויינו הן בעיות חולפות של גיל ההתבגרות.
מסתבר ההיפך, הנגע הוא אינו רק בחלק מזערי של התלמידים בגיל ההתבגרות. יש רבים המפנימים כעסים , מסיטים את הבעיות הרגשיות הצידה במהלך הלימודים, ואז הם מתעוררות בגיל מאוחר יותר בתקשורת זוגית והתוצאה הרת אסון של גירושין בהיקפים נרחבים בכל המגזרים . מי יודע עוד כמה בתים חיים בחוסר תקשורת זה לצד זה מבלי שהבעיות נראות לעין, ומי יודע מה יהיו התוצאות של הדור הבא.
יש אפילו מקרים בודדים של התאבדויות של אנשים אשר נעדרים בגרות רגשית, ואינם יכולים להתמודד עם בעיות התקופה.
מקצועות ומוסדות חדשים קמים חדשות לבקרים כדי לתת מענה כמו: מגשרים, בתי ספר להורים, מוסדות גמילה, קורסים לפיתוח אינטליגנציה רגשית, זוגיות..
יבורכו העוסקים במלאכת קודש זו. אך לצערנו, אף אחד מהמוסדות דלעיל אינו פותר את הבעיות מהשורש. הגיע זמן לנצל את הידע שנצבר ולבנות קומה נוספת. הישארות ברמת הפתרונות הקיימת כמוה כניית בית חולים מתחת לגשר שעליו יש הרבה תאונות דרכים.
פועל יוצא ממאפיינים אלו הוא להעלות את הנושא לחינוך לחוסן נפשי בראש סדרי עדיפויות במערכת החינוך.
מערכת החינוך צריכה לשדר בתדר חינוכי חדש.
תמהיל העיסוק של מערכת החינוך צריך להיות מורכב לא רק מאיכות למידה וחינוך, אלא גם מאיכות בנית הנפש, והעצמה רגשית.
הכל יודעים שרק תוכנית כזאת של העצמה רגשית בנוסף לבסיס אמוני איתן היא יסוד לבנין בריאות נפשית אצל כל אחד. תוכנית כזו שמאפשרת תקשורת ובנין איתן של כל אינדבידואל תאפשר גם בנין תא משפחתי בריא שיש בו את היכולת לחבר בין לב אבות לבנים ובין לב בנים ל אבותם.
ה"דידקטומטר" הבודק תוצאות של בחינות במתמטיקה, ובהבנת הנקרא הוא מדד לקוי מיסודו והוא מושפע מתרבות המערב. מדדי הישגים בבחינות אינם העיקר ויש לכלול בכלי הערכה ומדידה זה גם מרכיב של בנית הנפש, כאשר יש לתת למרכיב של העצמה רגשית משקל סגולי גדול יותר.
הפתרון המוצע הוא בהקמת מח"נים- מרכזים/קמפוסים לחוסן נפשי והעצמה רגשית, תוך ניצול יתרון יחסי מבחינה כלכלית של הגודל.
בכל אזור יוקם מרכז אזורי שישרת את כל הישיבות והאולפנות בסביבה. תלמידי הישיבה או האולפנה ילמדו בביה"ס לימודים פורמלים 4 פעמים בשבוע , ויומיים נוספים הם יגיעו לקמפוס של המח"נ, אשר בהיותו מרכז יהיו לו את כל המשאבים לבניית תוכנית העצמה רגשית.
הלימודים במרכז יישאו ברובם אופי בלתי פורמלי במטרה לגרום לשינויים ותהליכים פנימיים ואישיים בעיצוב האישיות.להלן היעדים והמטרות הכלליות שצריכות להיות בראש מרכז כזה:
ליצור באמצעות פעולות שונות אינטרקציה חברתית המעודדת שיתופיות.
ללמוד להכיר ברגשותיהם שלהם ושל אחרים.
למנוע אלימות פיזית ומילולית.
להשיג הערכה עצמית גבוהה
ליצור מעורבות וקבלת אחריות בבית, בביה"ס ובחברה
לסייע למתבגר לברר את זהותו האישית והאימונית באמצעים חוויתיים ויצירתיים
לפתח יכול ליצירת מערכות יחסים מאושרות, בריאות, ואמיתיות
לבנות תדמית אישית, ושיווק אישי
ללמד להתגבר על מצבי לחץ ושחיקה
ליישם מצוות "ואהבת לרעך כמוך"
מוסד חינוכי כזה צריך להיות ממוקם במקום שיש בו אווירה כפרית, רחוק מהמולת הקניונים והרחוב.
הוא צריך לכלול אנשי צוות מיומנים שיוכלו להשיג יעדים אלו באמצעים חוויתיים לא שיגרתיים כמו:
רכיבה על סוסים, חקלאת ועבודת אדמה, סיירות, שחיה, דינמיקה קבוצתית, סדנאות שטח מאתגרות, דרמה, פעילות התנדבותית למען הקהילה..
סימולציות של דיאלוגים בין הורים לילדים, בין נוער לנוער,
כתיבה יצירתית, ציור, מחול ותנועה
במסגרת העצמה רגשית יתמחה המרכז גם במתן שירותים של התמקצעות במגמות על לבתי ספר.
מגמות העל שיחויבו בהם התלמידים הם מקצועות שמפחיתות לחצים, פותחות חסימות ותורמות לעיצוב האישיות גם בתחום הרגשי.
כל המגמות חייבות שיהיה בהם מימד של יצירתיות עם קשר ליהדות, ויכולת של חיבור בין קודש לחול באופן שתוכלנה לסייע בבניין בריאות נפשית איתנה כמו גם פיתוח זהות אימונית.
מגמות שיהיו במסגרת זו במתכונת בית מדרש תוך שילוב החלק העיוני והחוויתי: אומנות, קולנוע, מוזיקה, תיאטרון, מחול ותנועה אקולוגיה...
ניתן לשלב נושאים שונים שיכולים לבנות את הנפש כמו: שמירת הלשון, "השמחה במקורות יהודיים..,
המחנים יעודדו גם הקמת מועדוני הליכה במסגרת בית ספרית של תלמידים, מורים והורים.
מפגשים כאלו בלתי אמצעים ובלתי פורמלים יש בהם תרןמה ממשית לעידוד השיחה האישית ושחרור אגרסיות, כמו גם מסגרות לימוד של אבות ובנים או אמהות ובנות.
יש מי שיחשוב שלהקמת פרוייקטים כאלו זקוקים להרבה משאבים ולא זו העת ולא זו השעה.
תשובתי היא שדווקא בתקופה זו שיש תחרות בין מוסדות לימוד,
ו במקום להקים עוד ישיבה לאומנות או עוד אולפנה לסיירות.. ניתן למצוא מוסדות שצריכים לשנות יעדים ואת בית האכסניה שלהם להסב למח"נ- מרכז חוסן נפשי- "וחי בהם"
כסיכום אני רוצה לצטט את דברי ברב קוק ב"מאמרי הראיה", חלק במאמר "תורת ארץ ישראל " עמוד 78
"תורת ארץ ישראל דואגת בעד האומה, בעד נשמתה, בעד גופה ונפשה, בעד ההווה של כולה, ובעד העתיד של כולה.. "
אם נשכיל לעשות שימוש מושכל בכלים שהוצעו במערכת החינוך, בתיקון של "ואהבת לרעך כמוך", בתיקון מידות הנפש בראיה כלל מערכתית עפ"י תורת ארץ ישראל , הרי שנביא גם לאחדות ישראל, ונוכל כאומה, לקרב את הגאולה, להינצל מחבלי משיח ולהוציא את סגולתנו מהכוח אל הפועל של עם קדוש "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
זו מעט מהאור שדוחה הרבה מן החושך.
ובא לציון גואל.
אם יש מישהו מכם שיוכל להביא את הרעיונות מהכח אל הפועל או להעביר את המסרים לרבנים המתאימים ולאנשי אשכולות, אשמח מאוד.