מבצע צוק איתן: איך עוברים את הימים הללו?

מבצע "צוק איתן"החל אחרי חודש סוער של אירועי חטיפה ורצח, מהומות ברחבי הארץ וטילים בדרום, שהטווח שלהם התרחב כמעט לכל רחבי הארץ.

נשאלתי לא פעם:איך עוברים את הימים האלה? מה עושים למרות הכול? איך מתמודדים עם פחדים? קשיי שינה? נסיגה להתנהגות ילדותית אצל ילדים?

להלן אתן מספר עקרונות העשויים לסייע לרוב האנשים. בהמשך אשתדל להתייחס לאוכלוסיות שונות:

אמון בכוחות ההתמודדות. ככל שתאמינו בחוסן שלכם ושל ילדיכם, כך תגלו את יכולות ההתמודדות.

אל תהיו לבד ולמדו לשתף ברגשותיכם. כלל זה הוא ראשון במעלה לכול מצב לחץ! גם אם אתם גריםבאזור בוהתנועה מוגבלת עקב מצב החירום, חפשו דרך להיפגש עם חברים ומכרים, שנוח וטוב לכם בחברתם.מצאו דרך לשתף בקשיים את בני המשפחה, החברים או אנשי המקצוע. הקושי שאתם חווים הוא נורמלי והיכולת לדבר את המצוקה, מפחיתה על פי רוב את עוצמתה ומשך השפעתה.

תחזוקה של הגוף. במצב בו הגוף חזק, גם הנפש תוכל להתמודד טוב יותר. הקפידו על מקלחת, לבוש נקי ונעים, ארוחות בריאות בזמנים קבועים.

יצירת שגרה. אחת התחושות הקשות לאדם היא מצב של העדר שליטה בחייו. כאשר יוצרים שגרה, גם בהתחשב במגבלות החירום, מחזקים את העמידות .

פעילות לחיזוק ולהרגעה עצמית.בדקו מה עזר לכם בתקופות קשות אחרות שעברתם בחיים והשתמשו בכול אמצעי חיובי: חיזוק אמונה ותפילה, מוסיקה, קריאת ספר, שיתוף ברשתות החברתיות, משחק, כתיבה או הבעה ויצירה באמצעים שונים. פעולות אלה של הרגעה עצמית והסחה טובות ויעילות וככול שהמגוון של משאבי ההתמודדות רבים יותר, כך לאדם יהיה קל יותר.

מתן תפקידים והתנדבות.תעסוקה ופעילות למען אחרים, נותנת משמעות לחיים, מחזקת חוסן וגם מסייעת בהסחת הדעת מן הקשיים. מחקרים הראו בעקביות כי אנשים המשתתפים פעילות התנדבותית, חסונים יותר בנפשם.

פעילות פיזית. פעילויות פיזיות משחררות אנדרופינים במוח ומסייעות לתחושה כללית טובה. גם במרחב קטן, כדאי לקפוץ, לרוץ, לרקוד עם הילדים או ללכת במהירות.

למדו לבקש ולקבל עזרה. זהו עיקרון מרכזי המבדיל בין אדם שיתמודד היטב עם קשיים, לחצים ומשברים לבין מי שייפגע מהם.

מה לא כדאי לעשות?

• להימנע מחשיפה יתירה לחדשות. הצפייה וההאזנה הרצופים לאמצעי התקשורת, מייצרת אשליה של שליטה במצב. בפועל, חשיפה יתירה זו גורמת להעלאת רמתם של המתח והחרדה.

• הימנעות מוחלטת מפעולות שנאה. חלילה לנומלנקוט כול פעולה של נקם או שנאה. חוסננו האישי והלאומי תלוי בשמירה על מוסריות ברמה גבוהה.

דגשים להורים לילדים הצעירים

ילדים מושפעים מהרגשות ומצב הרוח של הוריהם - מצב רוחכם "עובר" לילדים גם אם אינכם מדברים אתם בגלוי על כך. ככל שילד צעיר יותר, הוא מושפע יותר. הקפידו לשדר להם מסרים של אופטימיות ותקווה וזכרו כי ברוב המקרים, הם יחזרו לעצמם זמן קצר לאחר שמצב הלחץ יסתיים. אם אתם מרגישים שאתם מתקשים לחזק, פנו לקבלת עזרה ב"קווים החמים", מהפסיכולוגים בשפ"ח המקומי ומיועצת ביה"ס.

מסרו מידע מדויק- חשוב לשתף את הילדים במה שקורה, בקצרה וברמה המתאימה לגילם, רמתם ההתפתחותית וקרבתם לאירוע. יש להפריד בין שמועות לעובדות, ולמנוע הצפת מידע שאינה הכרחית. יש למנוע תכנים קשים שאינם הכרחיים, כגון תמונות חוזרות של נפגעים באמצעי התקשורת. יש לזכור שמושגי זמן ומרחב אצל ילדים צעירים נמצאים בתהליך התפתחותי ולכן אינם מזהים עד כמה הסכנה קרובה/רחוקה מהם, לדוגמה: הם אינם מודעים לכך שטיל נפל רחוק ואינו מהווה סכנה ממשית להם או שתמונות החוזרות שוב ושוב על המרקע, אינם של אירועים חדשים.

האם התגובות הפיסיות והרגשיות שלנו נורמליות?

• כללית, חשוב לדעת כי טבעי ונורמלי שהגוף והנפש שלנו מגיבים למצב לחץ.

• אחרי אזעקות או נפילות טילים, צפוי שיהיו סימפטומים גופניים, כגון, הזעת יתר, כאבים באזורים שונים בגוף, קוצר נשימה, פחדים, חרדות וקשיי שינה. חלק מהתופעות יפתיעו אותנו ויגרמו לנו לחשוש שמשהו אצלנו השתבש.

• אין צורך להיבהל. רוב התגובות ייעלמו מאליהן זמן מה לאחר שמצב הלחץ יסתיים. מקל מאוד לדעת כי גופנו "חוטף" את מינימום השינה שהוא זקוק לה. כללית, אין צורך להתאמץ לישון. הפרדוכס בשינה הוא, שככל שאנו מנסים לישון, כך אנחנו מתקשים להירדם.

• אם חלילה קיים מצב קיצוני בו מישהו לא ישן כמה יממות, מומלץ להתייעץ עם רופא, כדי לשבור את מעגל חוסר השינה.

הכותבת היא מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ,השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך ומרצה במכללה ירושלים