המטרות:
1. החניך יבין שההבדל בין הוללות ושמחה הוא דק מאוד ולכן צריך לשים גבולות.
2. החניך יבין ששמחת פורים היא שמחה של מצווה ולא של הוללות.
מהלך:
1. רושמים על בריסטול (לוח) אסוציאציה למילים פורים ושמחה.
2. מחלקים את השבט לשתי קבוצות: דתיים וחילוניים (מבלי שקבוצה אחת תדע על השניה). על כל קבוצה לתכנן מסיבת פורים לסניף עפ"י הפירוט הבא:
נושא למסיבה
תלבושת – תחפושת
מוסיקה
תכנית המסיבה
3. כל הקבוצות מציגות את התכנית שבנו, בעשרת שאלותיו של המדריך:
לכל קבוצה בנפרד: מה זה פורים עבורכם?
לשתי הקבוצות: לפי מה שעניתם, עבור כל קבוצה פורים יצא שונה. אולם לפי התכנית שבניתם, יש זהות בין הקבוצות. מדוע? (כאן כמובן מגלים להם את הההבדל בין הקבוצות.)
4. מקריאים להם את המכתב המצורף ושואלים לדעתם.
לאחר השהחניכים הבינו את הבעייתיות הקיימת היום בסניף, בצורה שבה אנו חוגגים את פורים, כדאי לדון ולהחליט עם החניכים מה עושים השנה בסניף על מנת לשנות את המצב. ניתן להיעזר בנקודות הבאות:
- האם חייב להיות שוק פורים ואם כן אז איזה אופי אנו רוצים שיהיה?
- אילו תחפושות תהיינה?
---------------------------------------------------------------------------
מדריך יקר,ה' עמך!
סיפור קטן ושולי. שהתרחש כשהייתי בערך בגילך, השאיר עלי רושם חזק. זה היה בפורים! וארגנתי ביחד עם החבר'ה מסיבה מגניבה לחבריא ב'. תחרות תחפושות, הצגות, אוזני המן, יין ובלונים. פורים הוא החג הכי שמח שאני מכיר, והזמנתי למסיבה את ניר, חבר חילוני, שהיה ידיד טוב שלי, כדי להראות לו איך החבר'ה של בנ"ע יודעים לעשות שמח. ובאמת היה שמח, עד שאותו בחור שאל אותי, ממש בדרך אגב בלי להתכוון כלל: "לזכר איזה מאורע אתם מתחפשים לחילוניים"? מיד קפצתי כמובן: "מה פתאום חילוניים"?, "אני לא יודע" אמר ניר, "לפני כן חשבתי שדתיים חוגגים חג דתי, אבל מה פה דתי? הבנות במכנסיים, הבנים מעשנים, מבלים את הפה וסתם זה נראה כאילו תפסתם איזה תאריך כדי לפרוק עול". אני שתקתי. "נו כבר תגיד משהו" חשבתי לעצמי, אבל לא יכולתי הוא פשוט צדק. עדיף שאשתוק. תאמין לי התביישתי מעצמי. יותר ממה שהתביישתי ממנו. הוא כל כך צדק, לעזאזל. מה, פורים הוא לא חג עם מסר משלנו שככה הוא צריך להיראות? אבל מצד שני, בפורים חייבים לשמוח, לא? אז מה לעשות? – לא להפסיק לשמוח, זה מה שמצווים לעשות בפורים. ההלכה גם אומרת לנו איך, אבל בוודאי שאין ציווי לאבד את הצפון, את עצמנו, לרקוד, לשתות להתחפש הכל בסדר! אבל לא צריך לפרוק כל עול!
פורים הוא חג שמציין את ההצלה של הזהות המיוחדת שלנו. את אי ההסכמה להשתחוות להמן, את הרווח וההצלה שעמדו ליהודים, אז איך אנחנו במסיבה אחת מסוגלים לבוא ולטשטש את כל מה שמייחד אותנו?
אז למה בעצם אני פונה אליך?
כי אתה מדריך בבני עקיבא וזה המון. יותר מהמון. כי יש לך שליטה, אתה מעורב בתכנית המסיבה, אתה יכול להשפיע על האווירה, אתה יכול להציב את הקווים האדומים, ואם בזכותך המסיבה השנה תראה לא כמו של השנה שעברה – עשית מה שמדריך טוב צריך לעשות!
אז, קח לך שתי דקות, ותחשוב על הדברים, ושיהיה לכולנו פורים שמח – שמח באמת!
בברכת חברים לתורה ועבודה
אייל דוידסון