כבר עמדנו על כך לא פעם שבסיוע לכל נפגע בדרכים יש גם משום אהבת הרע וגמילות חסדים, וגם משום הימנעות מהאיסור לא תעמוד על דם רעך. בוודאי שצריך לסייע גם לנפגעים שאינם יהודים, וזאת מכמה סיבות: א. חביב אדם שנברא בצלם ב. מפני דרכי שלום, כדברי הרמבם (הל מלכים י,יב): "...אפילו העכו"ם, צוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". ג. משום איבה, היום כל אירוע מתוקשר, ואם לא נגיש סיוע לשאינם יהודים מחר המצב עלול להתהפך והם לא יצילו אותנו. רק בימים האחרונים שני ערבים ישראליים הצילו מלינץ נהג יהודי שנקלע בטעות לרמאללה.
שאלה מסובכת יותר היא שאלת הסיוע בשבת כשזה כרוך בחילול שבת. בוודאי שמגישים סיוע בשבת גם ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות. דין פקוח נפש בשבת נלמד מהפסוק וחי בהם ורשי שם בגמרא (סנהדרין עד,א): "...דכי אמר רחמנא לעבור על המצות משום "וחי בהם" - משום דיקרה בעיניו נשמה של ישראל..." ובוודאי יקרה בעיניו נשמה של כל אחד מישראל בכל מצב רוחני שיהיה. דין הסיוע לשאינם יהודים בשבת נידון רבות בפוסקים ונחלקו בו גדולי עולם, אלא שכיום שכל העולם הוא כפר גלובלי, וכולם תלויים בכולם נראה יותר שצריך להגיש סיוע לכולם כפי שמבואר נכון בשות אגרות משה (אוח ד,עט), ואפילו אם מדובר באיסורי תורה.
שאלה נוספת היא מה עושים לאחר שסיים להגיש את העזרה. האם מותר למסייע לחזור למקומו תוך כדי חילול שבת מדרבן או מדאורייתא?
גם על שאלה זו נשתברו הרבה קולמוסים, ואין לגביה מסקנה אחידה. עיקרו של הדיון נסוב סביב האמירה המופיעה בגמרא (בבלי רה לא,ב): נמצאת מכשילם לעתיד לבוא - אם לא תתיר להם לחזור הם עלולים להימנע מלצאת בפעם הבאה. זוהי ההכשלה בעתיד שבגללה התירו גם לחזור.
אמנם שם מדובר שהתירו איסורי דרבנן בחזרה, אך יש פוסקים שסוברים שאפילו איסורי תורה התירו גם לחוזרים, לפחות במצבים מסויימים. (ריכוז אינפורמציה בנושא ניתן למצוא באנצ רפואית הלכתית כרך ו עמ 345 הערות 430 ואילך).
מעצם הביטוי נמצאת מכשילם... אנו שומעים שמדובר במי שעתיד לצאת עוד פעם, כמו אנשי הצלה, נהג אמבולנס, רופא וכדומה. אצלם החיוב להישאר במקום ולא לחזור עם סיום הגשת העזרה הביתה, עלול לגרום לרפיון ידיים בעת הקריאה הבאה. לעומת זאת, היוצא לעזור באופן מקרי לא קיים אצלו החשש של הפעם הבאה. מי אומר שתהיה אצלו פעם נוספת? ולכן בוודאי לגביו לא יתירו לחזור תוך כדי עשיית איסורי תורה. באזורים מסויימים צריך לבחון גם את השאלה האם אין סכנה בהישארות במקום הגשת הסיוע (כמו בשטחי יוש וכדומה), וניתן יהיה לנסוע לפחות עד למקום ישוב בטוח. אצל אנשי הצלה קיים נימוק נוסף לחזרה למקום היציאה - כי בהחלט יש סברה שהם ייקראו פעם נוספת באותה השבת, והם צריכים להיות מוכנים עם רכבם וכל ציודם לכל קריאה.
אם כן, לגבי השאלה האחרונה אין בידנו תשובה חד משמעית, ונכון לכל העוסק בתחום זה להתייעץ עם רבו כיצד לנהוג במקרי הצורך.