לקחת את הילדים לבית הכנסת או להישאר איתם בבית? נשים רבות מתלבטות בשאלה ולדעתה של הרבנית ענבל מלמד, על האמהות למצוא שלל פתרונות יצירתיים כדי שהן תוכלנה להתייחד עם בורא עולם, חוץ מלהביא את הזאטוטים עימן.
"כל שנה בימים הנוראים אני מתלבטת אם ללכת עם הילדים לזמן קצר לבית הכנסת", כתה הרבנית ואשתו של הרב אליעזר מלמד בעיתון 'בשבע', "מצד אחד חשוב לי להיות ולו כמה דקות בתפילה הכללית, ומצד שני לא תמיד זה מצליח".
"את אומרת לעצמך: 'היום ומחר ראש השנה, ימים מיוחדים לתפילות, המנגינות המרגשות בבתי הכנסת, אווירת החג המרוממת - האם בגלל שיש לי ילדים קטנים לא אלך להתפלל? לא אהיה שותפה? דווקא בתפילות אין לי מקום?' ואז את מחליטה ללכת לבית הכנסת ולקחת את הילדים איתך בתקווה שלא יפריעו".
לדברי הרבנית מלמד לרוב זה לא נגמר שם, "כדרכם של ילדים, מדברים, שואלים שאלות, לפעמים בוכים, צועקים לרגע או סתם מרשרשים עם שקיות הבמבה והביסלי. שנים אני מתבוננת ותוהה - מה חושבים האימהות והאבות (שנכנסים אף הם עם ילדיהם לבית הכנסת כדי לעזור בשמירה), האם הם אינם מבינים שזה מפריע? הם אינם מבינים שהרעשים הללו פוגעים ביכולת להתרכז בתפילה? נראה לי שיש אנשים שבאמת לא מבינים שהקולות והרעשים הללו מפריעים לתפילה. אולי מפני שלהם הרעשים הללו אינם מפריעים".
"תחשבי על השכנה שלך שהשכיבה את התינוק שלה לישון, והשאירה עוד שני ילדים קטנים אצל השכנה כדי שתוכל לבוא ולהתפלל שעה אחת בשקט", היא הציעה, "ואז היא מגיעה וצריכה להתפלל עם כל הרעש של הילדים שכן הגיעו. תחשבי על הנשים שנשארו במשך 20 שנה בבית עם הילדים שלהן בשביל לא להפריע למתפללים, ואז כשילדיהן גדלו הן מגיעות סוף סוף לתפילה ואינן יכולות להתפלל מרוב רעש".
הרבנית מלמד ציינה כי "בית הכנסת נועד לתפילה, לתפילה לפני בורא עולם. זהו לא מתנ"ס או גן שעשועים. התפילה צריכה להתנהל בשקט ובכוונה. ואנו הנשים, שזכינו להתחתן וללדת ילדים (לצערנו, לא כולן זוכות) שמדברים ומשחקים ועושים רעש, זוכות לקיים שליחות מאוד גדולה בטיפול בהם. לשם כך פטרו אותנו חז"ל מתפילה במניין".
לסיום היא כתבה כי "כל השנים אמרתי לעצמי כדרך ה"סימנים": 'אם בראש השנה אהיה אמא שמטפלת בילדיה בשמחה ובסבלנות ולא במרירות ובתסכול, אולי אזכה לטפל בהם כך כל השנה'".