בדרך לאימוץ שני ואנחנו לא פחות לחוצים

כשהמעטפה עם טופס הרישום לאימוץ ילד שני הגיע למשרדי השירות למען הילד, תמר פקידת הסעד החביבה שלנו יצרה קשר. וכשהיא הגיעה לביקור הבית התכוננו באטרף .המחשבה שאנחנו נבחנים ונבדקים בזכוכית מגדלת עדיין קיימת.

תהילה מגן
ה באדר התשעח
,
20 בפברואר, 2018 10:29
המסע למשפחה

המסע למשפחהצילום: כיפה

כשהמעטפה עם טופס הרישום לאימוץ ילד שני הגיע ליעדה במשרדי השירות למען הילד, תמר פקידת הסעד החביבה שלנו יצרה קשר. תמר אמרה שהתהליך הפעם כרוך בפגישות איתה, ביקור בית, אישור רפואי וסדנת הכנה לאימוץ ילד שני. בקיצור הכל כמו בפעם הראשונה חוץ ממבחן פילת. כבר באותה שיחת טלפון פתחנו יומנים לקבוע פגישות עם תמר. לאסף יש כלל- כל מה שקשור בהליך אימוץ- לא דוחים.              הכל מתגמד. ישיבות חשובות, נסיעות, כלום לא חשוב. ברגע שתמר קובעת תאריך ושעה, אנחנו מתייצבים. תמר שאלה אותנו בעיקר על חוויית ההורות שלנו ועל הקשר עם יהונתן ועל היחס של הסביבה הקרובה והרחוקה אלינו. הפעם היינו נינוחים יותר. אולי בגלל שהעסק מוכר לנו כבר, ואולי בגלל שהסתכלנו רחוק- לפחות ארבע שנים כי זה הזמן שלקח עד שיהונתן הגיע אלינו. לביקור הבית התכוננו באטרף האופייני לנו – קירצפנו וסידרנו, אפינו ובישלנו, לכבוד ביקורה של תמר. המחשבה שאנחנו נבחנים ונבדקים בזכוכית מגדלת עדיין קיימת, ואולי זה רק אצלי בראש. אני אף פעם לא יודעת על מה בדיוק מסתכלים ועל מה אנחנו נבדקים ולכן הלחץ משתלט על הכל- ליתר בטחון.  בשונה מהפעם הקודמת- עכשיו אנחנו הורים, ותמר רוצה להכיר אותנו ככאלה. יהונתן היה מבסוט מהאירוח ומהאורחת שהביאה לו בלונים צבעוניים. בסיום הביקור, תמר אמרה לנו שלמרות שעדיין נותרו לנו כמה מפגשים איתה, שנירשם לסדנת הכנה לאימוץ ילד שני שנפתחת ממש בימים הקרובים כי אין לדעת מתי תיפתח הסדנא הבאה. נרשמנו. הפעם הסדנא בירושלים במשך ארבעה ערבים מלאים. איך לא מתאים לנו להיעדר מהבית שנינו למשך כל כך הרבה שעות. עכשיו אנחנו הורים, אמרתי כבר? מעולם לא לקחנו בייביסיטר ואני עדיין אימא צעירה וחרדתית. אבל הכלל של אסף תופס גם פה, לוקחים נשימה עמוקה, עוזבים הכל ומשריינים ארבעה ערבים שלמים עם הרבה ייסורי מצפון כלפי הקטנצ'יק. כל הזמן הזכרתי לעצמי שאח או אחות זה מתנה ענקית גם ליהונתן. השכנים המקסימים שלנו הציעו בלי שנבקש שיהונתן יבלה אצלם בערבים אלה- כולל מקלחת וארוחת ערב וחיבוקים. לא יודעת איך היינו מסתדרים בלעדיהם. תודה רבקה ונתנאל!

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הקונצרט של התזמורת הפילהרמונית צילום: צילום מסך

מדהים ומרגש: התזמורת הפילהרמונית בקונצרט שירי פסח - מהבית

קרא עוד