שאלה
שלום רב.
זה הולך להיות קצת ארוך, אך השתדלתי למדוד כל מילה.
רציתי לשאול כיצד מגיעים לאמונה?
הרב יחזקאל סופר מדבר הרבה על "אמונה מול ידיעה". ובכן - ידיעת הבורא זה פשוט. כמובן לא "מה הוא הבורא", אלא עצם זה שיש בורא לעולם. זו הוכחה לוגית ממש מאלף ועד תו.
אך מידיעה להגיע לאמונה וביטחון? - הדרך ארוכה מאוד!
משל למה הדבר דומה?
אם ייתנו לי סליל של חוט תפירה מיוחד, עם כל בדיקות המעבדה שהוא יכול לסחוב עד 500 קילוגרם. אני יודע לגמרי שזה נכון. אבל עדיין אני לא "מאמין בו" ולא הייתי תולה את עצמי עליו מאיזה צוק.
בימינו אנחנו "מאמינים" למדענים רבים ולא שואלים שאלות "מניין הגיעו למסקנותיהם המדעיות", אבל אנו רואים ביומיום שמטוסים טסים, המחשבים עובדים והרדיו ברכב משמיע מוסיקה. ואם הכל עובד - כנראה שהמסקנות של המדענים נכונות.
מצד שני - מניין הגיעו ל"השגחה פרטית"?! ואיך זה מסתדר למשל עם השואה? (שימו לב, השגחה פרטית. לא כללית). מתרצים לנו את זה כמו בחסידות שבכל רגע ורגע אנו נבראים מחדש ("אל תקרי מחייה, אלא מהווה" - שער היחוד והאמונה) וברור שהשגחה פרטית היא גם לעולם הבא וכו' וכו' וכו', אבל איפה ההוכחות???? איפה הדברים שעובדים?? איפה דברים שאפשר לראות בעיניים?
אני יהודי שיודע שיש בורא. אבל איך? איך מגיעים לאמונה??? איך ניתן לחיות בביטחון בקב"ה כאשר למעשה כל דבר רע שבעולם יכול לקרות לי, אלא שיבוא מישהו ויסבור שזה בעצם טוב? מה עשינו פה מעבר למשחקי מילים?
סליחה על האורך, ומאוד מחכה לתשובה.
תודה
תשובה
שלום.
דברי ר' יהודה הלוי בספר "הכוזרי", בחלק הראשון, בתחילת דברי "החבר" עונים במידה מסויימת על השאלה, וכן דברי הרמב"ן בפירושו לתורה בספר "שמות", סוף פרשת "בא" "לאות על ידך ולטטפת בין עיניך".
שניהם מדברים על חוויית יציאת מצרים של אבות אבותינו, כהתגלות "התערבות" הקב"ה בעולם, והעברת החווייה מדור לדור עד לדורנו.
מקווה שקיבלת תשובה.