שאל את הרב

ביאור משנה אחרונה במסכת ברכות

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 07/05/02 14:20 כה באייר התשסב

שאלה

שלום לכבוד הרב!אני לומדת בעיון את מסכת ברכות פרק ט משנה ה ונתקלתי בכמה בעיות :

1.מה הקשר בין לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה

לפסוק "ואהבת את ה..."-שזוהי מצוות אהבת ה' אשמח אם תרחיב לי בנושא .

2.באותו משנה מדובר גם על -יראה מן המקדש- מהי המצווה ומה היא כוללת האם נוהגת כיום?

3.במשנה יש 3 חלקים-לא הבנתי את ההקשרים בינהם ומדוע צירפו אותם למשנה אחת ?

4.האם יש חשיבות שמשנה זו אחרונה במסכת?

תודה רבה מראש לכבוד הרב,ואשמח אם הרב יענה לי בהקדם האפשרי .

תשובה


1. הגמרא מסבירה שיש שוני בין נוסח הברכה של "טובה" לבין הנוסח של "רעה". ה"כשם" פירושו - באותה תחושת לב של אהבת הבורא. את תחושת האהבה הזו לומדים מהפסוק "ואהבת"
2. מצוות יראה היא נלמדת מפסוק בתורה בספר ויקרא (פרק יט פסוק ל) "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'" . והרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ז כתב מהי "מצות עשה ליראה מן המקדש שנאמר ומקדשי תיראו ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שצוה על יראתו: (ב) ואי זו היא יראתו לא יכנס אדם להר הבית במקלו או במנעל שברגליו או באפונדתו או באבק שעל רגליו או במעות הצרורין לו בסדינו ואין צ"ל שאסור לרוק בכל הר הבית אלא אם נזדמן לו רוק מבליעו בכסותו ולא יעשה הר הבית דרך שיכנס מפתח זו ויצא מפתח שכנגדה כדי לקצר הדרך אלא יקיפו מבחוץ ולא יכנס לו אלא לדבר מצוה:
3. כדי שיבינו הקוראים האחרים הבאתי את המשנה ממסכת ברכות דף נד/א
"משנה הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים אומר ברוך שעקר עבודת כוכבים מארצנו על הזיקין ועל הזועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שרואהו לפרקים על הגשמים ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. מברך על הרעה מעין על הטובה ועל הטובה מעין על הרעה. והצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא. היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואומר יהי רצון שלא תהא בתוך ביתי הרי זו תפלת שוא .
הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו נותן הודאה על שעבר וצועק על העתיד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה שנאמר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו' בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך ובכל מאדך בכל ממונך דבר אחר בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו
לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים עד העולם משקלקלו הצדוקים ואמרו אין עולם אלא אחד התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם שנאמר והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' ואומר ה' עמך גבור החיל ואומר אל תבוז כי זקנה אמך ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך רבי נתן אומר הפרו תורתך משום עת לעשות לה':
4. יש קשר אסוציאטיבי בין כל הקטעים במשנה. "בשורות טובות ורעות" מביאות ל"נכנס לכרך". "נכנס לכרך" מביאות כבר את כל פירוש הפסוק של "ואהבת". הלכות הליכה בדרך הביאו את הכניסה לבית המקדש. "התקינו" גרר "התקינו" וכמובן סיימו את המסכת בברכות ובדבר טוב – סוף סוף מסכת ברכות.

כתבות נוספות