במשך עשרות שנים ביצים סומנו כמזון בעייתי בגלל תכולת הכולסטרול שלהן. ההנחיות התזונתיות הגבילו צריכת ביצים, והמסר הזה נצרב עמוק. גם כשהמדע השתנה וההמלצות עודכנו הזיכרון נשאר ואנשים שואלים את עצמם אם באמת מותר לאכול ביצים כל יום בלי להזיק ללב. מאחורי השאלה הזו מסתתרות כמה שאלות מעניינות: האם כולסטרול מהמזון באמת יכול להעלות כולסטרול בדם? האם ביצים מסוכנות ללב? האם יש הבדל בין אכילת ביצה מדי פעם לבין צריכה יום-יומית? והאם יש שוני בקרב בעלי כולסטרול גבוה או סוכרת? נענה על הכל.
כולסטרול מהמזון מול כולסטרול בדם - לא אותו הדבר
כאן חשוב שנבחין בין שני מושגים. כולסטרול תזונתי הוא הכולסטרול שמגיע מהמזון, כולסטרול בדם הוא זה שנמדד בבדיקות דם. אצל רוב האנשים הכולסטרול שמגיע מהמזון משפיע מעט מאוד על רמות LDL בדם (מה שמכונה "הכולסטרול הרע"). מה שכן משפיע בצורה משמעותית הם סוגי השומן בתפריט, איכות התזונה הכללית, משקל גוף, פעילות גופנית וגם גנטיקה. זו אחת הסיבות לכך שהיום במקום לדבר על מזון בודד מדברים על דפוס תזונה.
-
עוד באותו נושאתזונאית מגלה: זה מה שקורה לגוף שלכם כשאתם אוכלים ממש מהר
02/02/26 11:28
כשמסתכלים על סקירות שיטתיות ומטא אנליזות התמונה די עקבית. אצל רוב האוכלוסייה הבריאה צריכה מתונה של ביצים אינה מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. בפועל, צריכה של עד ביצה אחת ביום הביאה תוצאה ניטרלית מבחינת סיכון למחלות לב וכלי דם. בחלק מהמחקרים אף נצפתה ירידה קלה בסיכון לשבץ מוחי.
כאשר בוחנים צריכה גבוהה יותר, מעל ביצה ביום לאורך זמן, התמונה פחות אחידה. בחלק מהמחקרים, בעיקר באוכלוסיות מערביות ובגיל מבוגר, נמצאו עליות קטנות בסיכון או בתמותה, אך האפקטים היו חלשים, לא עקביים ולעיתים נעלמו לאחר התאמה לאיכות התזונה הכללית ולהרגלי חיים.
טלי כהן שמש, צילום: נעמה הלל מלמד
מי כן צריך לעצור ולחשוב רגע?
אצל אנשים עם סוכרת סוג 2 או מחלת לב בעבר הייתה הגבלה כיוון שבחלק מהמחקרים נמצא קשר לצריכה גבוהה יותר, אבל לא הוכח שהביצים עצמן גורמות לנזק. כשביצים משתלבות בתזונה מאוזנת, לא נראתה החמרה ברורה במדדי סיכון. לכן כיום ההמלצות השתנו, אם בעבר ה־ADA (ארגון הסוכרת האמריקאי), דיבר על עד כ-4 ביצים בשבוע, היום אין מספר כזה. פחות סופרים ביצים, יותר מסתכלים על התמונה הכוללת.
ביצה אחת, שתי ביצים, או אולי כל הצלחת?
כאן מגיעה נקודה שרבים מאיתנו מפספסים. ביצים לא נאכלות בוואקום, ההקשר לא פחות חשוב. כשהביצה מופיעה לצד בשר מעובד, מאכלים מטוגנים, מאפים ודגנים מעובדים, הסיכון שנמדד במחקרים קשור לדפוס כולו. לעומת זאת, כשהיא חלק מארוחה שכוללת ירקות, קטניות, דגנים מלאים, דגים ושומנים בלתי רוויים, לא נצפה סיכון קרדיווסקולרי מוגבר. במילים פשוטות, פחות חשוב שתספרו ביצים ויותר חשוב שתשאלו איך נראית הצלחת.
עבור רוב האנשים הבריאים ביצה אחת ביום במסגרת תזונה מאוזנת נחשבת בטוחה מבחינת בריאות הלב. השאלה כמה ביצים מותר לאכול ביום היא לא רק שאלה על ביצים. היא שאלה על פחד ישן, על בלבול תזונתי, ועל הפער בין מדע עדכני למה שאנשים זוכרים שאמרו להם פעם.