חצימחונים טונה ללא דג: פיתוח ישראלי חדש של טונה טבעונית

חדשנות ישראלית פורצת דרך: טונה טבעונית. המוצר, שישווק תחת המותג VUNA, מיוצר בישראל והוא מהווה נקודת ציון משמעותית בחזון התזונתי שהחל עם הקמת 'טבעול' לפני 36 שנה

חדשות כיפה 26/10/21 14:46 כ בחשון התשפב

צילום: יחצ
צילום: יחצ

צוות פיתוח ישראלי של אסם-נסטלה ייצר טונה מן הצומח שתיוצר בישראל ותשווק בשווקים רבים בעולם. הפיתוח החדשני ימותג תחת השם VUNA והוא מורכב מחלבון מן הצומח (חלבון סויה וחלבון אפונה) ובעל טעם, עסיסיות ומרקם של טונה.

הערכים התזונתיים של VUNA דומים לאלה של הטונה, והוא מהווה מקור חשוב לחלבון עבור  אלה המעדיפים להפחית או להימנע מצריכת חלבון מן החי. בשלב ראשון, המוצר ישווק בישראל בשוק המקצועי (מסעדות, בתי קפה ועוד), ובהמשך ישווק לצרכן הפרטי. 

שוק הטונה בישראל נאמד בכ-700 מיליוני שקלים. כמיליון מנות עם טונה מוזמנות בכל שנה במסעדות, כאשר המנה הפופולארית ביותר היא סלט טונה. עד כה, לכ-3 מיליון אנשים בישראל המעידים על עצמם כחצימחונים לא היה תחליף ראוי לדג הפופולרי ביותר בישראל.

בתחילה המוצר יושק במסעדות של רשת לנדוור שתהיה הראשונה להגיש שלוש מנות פופולריות עם VUNA: כריך VUNA עם אבוקדו ולימון כבוש, סלט ניסואז טבעוני וממרח VUNA בארוחת הבוקר הטבעונית של הרשת.

תזונה המבוססת על חלבון מן הצומח כבר מזמן אינה שייכת רק לצמחונים וטבעונים. אנשים רבים ברחבי העולם ובישראל אימצו אורח חיים של FLEXITARIAN – חצימחונים. כלומר, בוחרים לשלב פחות מזון מן החי בתזונה שלהם ומחפשים חלבון אלטרנטיבי. מגפת הקורונה חיזקה מגמה זו, ואנו עדים למגמה חדשה שהתפתחה - תזונה בת קיימא. מדובר בתזונה המיטיבה עם האדם ועם כדור הארץ ומתאפיינת בצמצום צריכת מזונות מן החי וצריכה של מזונות מהצומח, כמו קטניות. למעלה מ-44% מהאמריקאים, 65% מהאירופאים, 42% מהסינים, ו-30% מהישראלים כבר הצהירו כי הם מפחיתים אכילת בשר, עוף ודגים מתוך רצון לשמור על קיימות הפלנטה, בריאות או מסיבות אמוציונאליות. 

צילום: יח"צ

אין דגים בים

מחקרים מצאו כי ככל שאוכלוסיית כדור הארץ גדלה ומשאבי הטבע הולכים ומתמעטים, נוצר לחץ גדול יותר על האוקיינוסים. כיום, אדם ממוצע אוכל פי שניים יותר דגים בשנה, לעומת אדם ממוצע לפני 50 שנים. בעשור האחרון בלבד נרשמה ירידה של 25% בשלל הדיג בים התיכון. הירידה הניכרת בכמות ובאיכות הדיג בים התיכון, וגם בישראל, היא תוצאה של הידלדלות הדגה ולא של ירידה במאמץ הדיג. האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו-69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. מאמר שפורסם באפריל 2021 בכתב העת Nature, מצא כי רשתות הדיג הגדולות פוגעות בקרקע הים שאותו הן "חורשות", ובכך משחררות פחמן שהיה אצור בקרקעית הים, וגורמות לפליטת גזי חממה בהיקף השווה לזה של כלל התעבורה האווירית הגלובלית - 1 ג'יגה-טון פחמן בכל שנה. שחרור הפחמן למים מגביר את תהליך עליית החומציות של הים,  פוגע בחי ובצומח בימים ובאוקיינוסים ומחמיר את שינויי האקלים.

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר