אני מקווה שאלוקים ועיריית ירושלים יסלחו לי, אבל באמת שאני לא מבין את הברדק סביב חגיגות יום ירושלים, שמגיעות מעט אחרי חגיגות יום העצמאות. האם לא די היה בזיקוקים בבירת הנצח, פקקים, ספריי קצף והופעות של מירי מסיקה בחגיגות עצמאותנו שהכריזו גם על יום נוסף? ובכלל למה לחדרה אין יום, ולרעננה?? שגם אצלם יהיו קצת פקקים.
זה היה ערב חגיגי משהו, סיימנו את התפילה בבית הכנסת "המחתרות" בנחלאות. התפילה עברה בשלום, הריקודים אחר כך היו מיותרים, והיכולת הווקאלית של ההרכב שניגן שם הייתה כמו האודישן של סולן שהשתתף בתכנית ריאליטי. בתוך כל החיפוש העצמי הפכתי לאדם רעב, וכמו סיפורה של הגר ובאר המים, כך גם אצלי. מיד כשיצאתי את המקום ראיתי את מסעדת 'המוציא'. המוציא היא מסעדתו היפה של אבי לוי שהתפרסם כזוכה העונה השנייה של תוכנית הבישול-ריאליטי מאסטר שף ושוכנת בסמיכות לשוק ברחוב משיח בורוכוף 4, כשתגיעו לאזור תוכלו להתקדם בעקבות הריח.
התיישבנו, היינו שניים וביקשנו ארוחת טעימות כדי לא לפספס משהו מהתפריט, בכל זאת הבן אדם בישל במשך עונה שלמה בטלוויזיה והדהים את אייל שני ויונתן רושפלד שליקקו את האצבעות והעניקו לו את המקום הראשון, זה לא מקום בו אני יכול לוותר על מנה כלשהי.
הסגנון של המטבח הוא צפון אפריקאי ביתי עם מעט פרשנות אישית והפתעות לא צפויות, בדגש על מאפייני המטבח האלג'יראי. האווירה במקום קסומה, ונדמה כי לכל אחד מהאורחים היושבים במסעדה היה יום הולדת. או כך לפחות זה היה נראה לאור החגיגות המלהיבות וסיבוב הריקודים והתלבושות שעושה המסעדה לחוגגי השמחה ארבע או חמש פעמים במהלך השעתיים שהיינו שם.
בתפריט טעמנו דגים ברוטב צ'רמלה- רצועות של דגים פריכים מטוגנות וטבולות ברוטב אלג'יראי. מדובר במנת פתיחה מצוינת שמשלבת את הקראסט של דג מטוגן ועסיסי יחד עם רוטב חריף שהולך מצוין עם חלה.. המנה, כמו יתר המנות המוגשות במקום מגיעה על צלחת מסורתית מקסימה המעוטרת בצבעים וצורות סימטריות, ובכלל ניכר כי הושקעה בבניית המקום מחשבה רבה כדי לייצר אווירה פשוטה אך חגיגית ומלאת הדר. הקשתות שבתקרה הגבוהה, הסירים התלויים, ונישת המתוקים שמסודרים יפה במגשים גדולים בקדמת המסעדה, כולם מכניסים את האורחים לאווירה של מסעדה צפון אפריקאית, אבל בקלאס.
 |
|
(צילום: ראובן כהן)
|
למנה עיקרית טעמנו את ה"עסבאן" של אבי , מעי ממולא בתערובת של חלקי פנים והמון עשבים טריים, מוגש כחתיכות לצד רוטב של פלחי עגבנייה וקישואים מטוגנים. למנה טעם פיקנטי, העסבאן היה דחוס יותר מהרצוי, אך דווקא החריפות במנה היא היופי שלה ומשתלבת מצוין עם חלקי הפנים.
 |
|
(צילום: ראובן כהן)
|
לקינוח קיבלנו צלחת מתוקים ו"בראד" של תה- הלא הוא הקנקן המסרותי המפורסם, לצד קוביות סוכר. מזגנו גובה התקרה, וניגשנו לטעימות.
סיגר הממולא בשקדים ומרציפן, מטוגן וטבול בסירופ סוכר עם לימון- מנה קלסית של מטבח צפון אפריקאי שאליה הוסיפו את קציפת הז'אבאן שמעדנת את המתיקות במנה. אישית, איני חסיד של מנות עם מרציפן, כך שאני לא יכול לומר שהיה לי טעים, אך חובבי הז'אנר בהחלט ימצאו בממתק זה נחמה.
 |
|
(צילום: ראובן כהן)
|
עוגיות היויו מעשי ידי אימו של אבי, הן פשוט תמצית הטעמים והטקסטורות שאפשר לבקש בקינוח מסורתי. פריכות מושלמת, מתיקות מעודנת, בצק רך וציפוי קוקוס שמעטר את העוגיה ומקנה לה יופי מלכותי. יויו הולך מצוין עם תה הנענע שהוגש, המשימה הושלמה.
יצאנו מהמקום, בירכנו בחג שמח את העוברים והשבים, ובמקום כל התכנונים שהיו לנו לקרוע את העיר, הלכנו לישון עייפים ושבעים.