שאלה
שלום רב.
אני יודעת שבתשעה באב צריך להתאבל ולהיות עצובים על חורבן המקדש. אני רוצה לעשות זאת אבל אני מרגישה שאני לא יודעת על מה אני אבלה.. הייתי שמחה לדעת יותר על בית המקדש כי אני לא יכולה להתאבל על מציאות שאני לא מכירה והייתי רוצה מאוד לעשות זאת..
אנחנו כל הזמן מחכים ומייחלים לגאולה ולעתיד טוב יותר.. הייתי שמחה לדעת גם על זה יותר כי אני מרגישה ממש בורות בנושא..
תודה רבה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לשואלת,
שאלה גדולה שאלת, וקשה לענות בקצרה, אך אשתדל,
א.שאלה זו עלתה לפני זמן, מתאבלים ולא מרגישים על מה,
כיוון שאנו מאוד רחוקים מהמציאות האידיאלית שלנו במצבו הרוחני המתוקן, התרגלנו למציאות שלנו!!
משל למלך שכעס על בני עירו והכניס את כולם לבית הכלא לדורי דורות,
הדור הראשון בוכה יומם ולילה, מי שנולד בכלא בוכה אבל פחות, הדור הבא כבר מוצא לעצמו "משחקים" ן"פעילות תרבות מפותחת" בעזרת אבנים ליכלוכים ושאריות אוכל, והוא שמח וצוהל ולא מבין על מה סבא בכלל בוכה....
ב. צריך להבין שבית המקדש זה לא רק בנין אבנים אלא זו מדרגת חיים עליונה שאנו לא מכירים אבל אנו חסרים אותה וצריכים אותה כמו חמצן לנשימה!!
כל הצרות הרוחניות שלנו ובקעבותם הצרות הגשמיות באו אלינו בגלל שחסרה לנו המדרגה הזו,
הגלות,הרדיפות,הבזיון שעמנו ספג,התלות בגויים,השואה הנוראה,הבלבולים הרוחניים,הכפירה,החילון,החטאים הגדולים שבין אדם לחבירו ובין אדם למקום,ובין אדם לעצמו...הכל נובע מהנפילה שלנו ממדרגתנו האמיתית,
וכאשר איבדנו מדרגה זו אבדנו גם את בית המקדש שלא היינו ראויים לו.
הכואב בעניין שאנו כבר רגילים למצב ושואלים על מה לבכות...
אז צריך להתאמץ וללמוד ולדמיין את הרמה הרוחנית שאנו ראויים לה שאנו זקוקים לה,
לא להסתפק במועט, כדברי ירמיהו " אל תאיצו לנחמני"
לא זה הזמן להתנחם ממה שיש אלא
להצטער על חסרון זה,
אחר כלך יבואו ימי הנחמה,
והקב"ה יזכינו לראות בנחמת ירושלים אמן!