שירת נשים

שלום

אלה הכללים-

שמיעה ממכשיר אלקטרוני, כאשר זוכר את דמות האשה-

הגר"ע יוסף התיר בסוף ימיו שמיעת קול זמר של אשה ברדיו, אף אם מכירה. ובזה חזר בו מדעתו הראשונה בשהובאה בשו"ת יביע אומר בחלקיו הראשונים. בדבריו הוא מביא גם את הגרי"ש אלישיב להקל. כמבואר ביביע"א ט קח מג.

אמנם רבים חלקו עליהם להחמיר, אך המקל כמותם לשמוע אשה במכשיר אלקטרוני כשזוכר את דמותה, יש לו על מי לסמוך (זהו דין דרבנן). בתנאי שהשיר ראוי כמובן, ולא מעורר את היצר הרע באדם.

שמיעת שירת נשים חיה בלי רמקול, כאשר זוכר את דמותה או רואה אותה-

אסור. ובכגון זה, הרב קוק זצ"ל יצא החוצה מאירוע של המוסדות הלאומיים כאשר מישהי עמדה ושרה מול הקהל (הגרי"ח זוננפלד, גדול הדור מהעדה החרדית, לא יצא החוצה כמו הרב קוק, אלא אמר תהילים לאוזניו בלי להביט בה).

שמיעת שירת נשים חיה, כאשר לא רואה אותה, ולא זוכר דמותה-

מותר. ובלבד שהתוכן והסגנון מתאימים ליראת השם.

שמיעת שירת נשים ברמקול, או צפיה בוידאו, כאשר רואים אותן שרות-

מצד שמיעת קול אשה, אפשר להקל כדעת הגר"ע והגרי"ש לעיל. אך מצד האיסור להביט אפילו באצבע קטנה של אשה כדי להנות, יש לאסור. שהצופה באשה שרה ונעה, ולבושה היטב וכו', מסתמא נהנה גם מיופיה.

ואם לא רואים אותן כראוי בקליפ, ואין חשש להרהור או להנאה, אינני רואה צד לאסור.

לגבי ההיתר בשתי נשים שרות שירה חיה, משום שתרי קלי לא משתמעי, זו סברא של בעל השרידי אש, שנאמרה עבור ילדים בתנועת נוער יהודית אחרי מלחמת העולם השניה, כדי למנוע התבוללות, ולמעשה אין להקל בזה. גם הוא עצמו כתב שמקל רק להם.

לגבי ההיתר של האור החיים הקדוש לשיר במעורב שירי קודש, החיד"א תלמידו הדגיש שזה רק כשנביא אומר שיש השראת שכינה במעמד, כגון בשירת מרים. ולא במצב שאין נביא.

כל טוב