"תופעת ההפלות מתחילה לחלחל גם לנוער הדתי"

בשנים האחרונות יש יותר ויותר מקרים של נשים עם ילדים שאינן רוצות להוליד ילד נוסף ומחליטות לבצע הפלה • יש נשים שמעדיפות לא להתייעץ עם רב, כי הן מפחדות ממה שיפסוק להן • שיחה עם גילה שגב, חברה בוועדה להפסקת הריון

חדשות כיפה אריאל הורוביץ 12/01/12 23:38 יז בטבת התשעב

"תופעת ההפלות מתחילה לחלחל גם לנוער הדתי"
גילה שגב, צילום: גילה שגב

"צריך לפתוח את העיניים. יותר ויותר נערות דתיות מחליטות לבצע הפלה, ואחד הדברים שצריך לעשות זה לא להתכחש לכך", כך אומרת גילה שגב, עובדת סוציאלית מטעם הוועדה להפסקת היריון בבית החולים "הדסה הר הצופים" בירושלים. אלפי שנים אחרי שמלך מצרי אחד ציווה להשליך ליאור את התינוקות היהודיים הרכים, הפכה שבת פרשת שמות לעיסוק בנושא ילודה יהודית והפלה. בעוד שרבים סבורים שתופעת ההפלות קיימת בעיקר בציבור החילוני, מתברר כי יותר ויותר נשים - אמהות לילדים כמו גם בנות אולפנא ושירות לאומי - פונות מדי שנה לוועדה להפסקת היריון במטרה לבצע הפלה. חלקן מגיעות מגובות בהיתר רבני; חלקן, לעומת זאת, אפילו לא מספרות להורים.

החוק בישראל מתיר הפלות במקרים מסוימים בלבד: קטינה שנכנסה להיריון, יחסים אסורים (אונס או תקיפה מינית), חשש לבריאותה הנפשית והפיזית של האישה ועוד. תהליך ההפלה מחייב את אישורה של ועדה להפסקת היריון, הקיימת כמעט בכל בית חולים וכוללת שני רופאים ועובדת סוציאלית. גילה שגב משמשת מזה כ-12 שנה העובדת הסוציאלית של הוועדה להפסקת היריון בבית החולים "הדסה הר הצופים", ומייעצת מדי שנה לכחמש מאות נשים המבקשות לסיים את היריונן.

גילה שגב, נשים דתיות מגיעות כדי לבצע הפלה?

עד לפני כחמש שנים מעט מאוד נשים דתיות היו מגיעות לוועדה מסיבות שהן לא רפואיות. אם בעבר היו מגיעות אלינו נשים שיש לעובר שלהן מום, בשנים האחרונות אפשר לראות יותר ויותר מקרים של אישה דתייה לאומית, נשואה, שיש לה כבר ארבעה או חמישה ילדים והיא לא רוצה להוליד ילד נוסף. קשה לה, היא לא רוצה משפחה כל כך גדולה, והיא מחליטה לבצע הפלה. זו בהחלט תופעה חדשה, של השנים האחרונות.

למה המצב השתנה, לדעתך?

נשים דתיות עוסקות היום יותר בתכנון משפחה. הן מרשות לעצמן לקחת גלולות למניעת היריון, חלקן בהיתר רבני וחלקן לא. אלו שמבקשות להפיל משתדלות להגיע בתחילת ההיריון, הרבה פעמים אחרי התייעצות של רב, שאומר להן לבוא בארבעים הימים הראשונים ולבצע את התהליך באופן תרופתי ולא על ידי ניתוח. סיבה נוספת, שגם היא לא הייתה נפוצה לפני חמש שנים, היא נשים שעושות הפלה על רקע קשיי מחיה. קשה יותר ויותר לגדל משפחה גדולה בארץ. נשים שמתחילות את הקריירה או זוגות שגרים בהתנחלויות לא תמיד יכולים להחזיק במשפחה כל כך גדולה.

באיזה שלב הנשים מגיעות אלייך?

הנשים מגיעות בשלב ההתלבטות. אישה שרוצה לעשות הפלה נפגשת עם עובדת סוציאלית שמנסה לברר איתה מדוע היא רוצה להפסיק את ההיריון. אצל נשים דתיות העניין הדתי עולה כל הזמן, העובדה שהן יודעות שזה אסור, ושהן בעצם מסיימות חיים. ההתלבטות היא בין הרגש לשכל: השכל של האישה אומר לה להפסיק את ההיריון, שהיא לא יכולה לגדל עוד ילד, שהיא מתמוטטת, אבל הרגש והדת אומרים לה שהיא עושה מעשה חמור ופוגעת בנפש בישראל.

מה הרבנים מייעצים לנשים הללו?

בהרבה מקרים הרבנים מתירים את ההפלה, מתוך דאגה לאישה. היו גם נשים שהרב פסק להן שהן צריכות להמשיך את ההיריון, והן אכן המשיכו אותו. אני מכירה גם נשים שאמרו שהן מעדיפות לא להתייעץ עם רב, כי הן מפחדות ממה שהוא יפסוק להן. באופן טבעי אני שואלת את הנשים הדתיות האם הן נוהגות להתייעץ עם רבנים, כי אני יודעת שזה חלק חשוב מחייהן.

עד כמה התופעה קיימת גם אצל נערות דתיות?

היא בהחלט קיימת, אמנם בממדים לא גדולים. מגיעות אליי בדרך כלל בנות שירות לאומי או בנות בסוף לימודיהן באולפנא, בדרך כלל מירושלים או מיישובי גוש עציון. בדרך כלל זו לא תהיה הנערה הדתייה הנורמטיבית; ברוב המקרים מדובר בנערה שיש לה בעיות נוספות, שנפלטה ממסגרות חינוכיות או שיש לה משבר במשפחה. אבל כמובן שיש גם מקרים של בנות ממשפחות טובות ונורמטיביות בציבור הדתי שנכנסו להיריון כתוצאה מקשר עם חבר, בדרך כלל גם דתי ולומד בישיבה.

ההורים מלווים אותן בתהליך?

החוק מאפשר לנערה לעשות את כל התהליך ללא ידיעת ההורים. בהרבה מקרים הבנות באות לבד וההורים לא יודעים. אני מנסה תמיד לבדוק עם הנערות אופציה של לספר להורים, אבל חלקן מאוד מפחדות, וכך מתחילה מסכת שקרים. ברוב המקרים, דווקא הבנות של המשפחות היותר טובות מספרות להורים שלהן, שמלווים את הנערה לאורך כל התהליך ומגבים אותה. לא נתקלתי במקרים של הורים שלחצו על הנערה להמשיך את ההיריון.

מה את אומרת לאנשים שטוענים ש"אצלנו זה לא קורה"?

אני חושבת שצריכים לפתוח את העיניים. תופעת ההפלות מתחילה לחלחל גם לנוער הדתי, אולי לא באחוזים גדולים, אבל בוודאי שביחס לעבר אין מה להשוות. אחד הדברים שכן צריך לעשות זה לא להתכחש לתופעה, ולהתחיל לדבר עליה. אני ממליצה גם להכניס לחינוך הדתי את הנושא של חינוך לאמצעי מניעה. כדאי שנתחיל לדבר על זה במקום להתכחש לזה, אם לא בתיכון לפחות בשירות הלאומי, שם הבנות בוגרות יותר ונחשפות ליותר דברים. יש יחסי מין לפני החתונה, זה קיים, וברגע שזה קיים זה מוביל להריונות לא רצויים. בנות דתיות מעולם לא קיבלו הדרכה בנושא הזה, והן נכנסות להרפתקה עם בן הזוג שנגמרת לא טוב.