לא להתבונן בחטאיו של האחר

הרב אמנון בזק מותח ביקורת על טענתו של הרב ליאור, לפיה האסון בצפון הוא עונש על ההקפאה. "האם יש מישהו המתיימר להסביר את דרכי ההשגחה בעולם?"

חדשות כיפה הרב אמנון בזק 06/12/10 00:00 כט בכסלו התשעא

לא להתבונן בחטאיו של האחר
Deror Avi, ויקיפדיה - אילוסטרציה, צילום: Deror Avi, ויקיפדיה - אילוסטרציה

עוד לא יבש הדיו מהדיווח על רמיזה של אחד מגדולי הדור על כך שאסון הכרמל אירע בעקבות חילול השבת, וכבר אנו שומעים על הסבר מרב חשוב אחר, ולפיו האסון הוא עונש על ההקפאה ועל ההתנתקות. והלב דואב על כך שגדולי הלכה ופסיקה חוצים את הגבול שבין גדלות בתורה, שהיא בגדר יכולת אנושית, לבין תפקיד שרק נביא - בזמנו - יכול ליטול על עצמו.

ייאמר מפורשות: מיום שנסתלקה הנבואה מישראל, אין ביכולת שום אדם, גדול בתורה ככל שיהיה, לפרש מדוע אירוע זה או אחר התרחש. רק בזמן ששרתה רוח הקודש בישראל, ניתן היה לפרש את האירועים על ידי הנביאים, וכדברי הנביא עמוס - "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַה לֹא עָשָׂה, כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי ה דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים" (עמוס ג, ו-ז). אולם לאחר שבעוונותינו נסתלקה שכינה מישראל, ושוב אין לנו כוהן ונביא, אין מי שיעמוד בסוד ה וידע כיצד הוא מנהיג את עולמו.

מצער הדבר, שבכל פעם שמתרחש אסון כל צד מפרש אותו בכיוון הנוח לאגנדה שלו: כך שמענו, לא מכבר, שהבצורת באה כעונש על מעשיו של ח"כ אמסלם; כך ניתנו בתוך יומיים שני הסברים שונים לחלוטין על האסון בכרמל, וכך היה כמעט בכל אסון שאירע בעם ישראל בדור האחרון. כמובן, עצם העובדה שעל אירוע מסוים מועלים הסברים שונים, ולעתים גם סותרים, היא כשלעצמה מוכיחה עד כמה אין טעם בכל ההסברים שניתנים. יתרה מזאת, לצערנו אנו עוברים לא פעם אסונות וצרות, שכל הסבר הגיוני לא יצלח כלפיהם. האם מישהו מסוגל להסביר באמת מדוע משפחה חרדית נספית בתאונת דרכים, או מדוע שני הורים צדיקים מהיישוב בית חגי נרצחים בדרך הביתה? האם באמת יש מישהו המתיימר להסביר את דרכי ההשגחה בעולם? האם לא הנביאים עצמם כבר קבלו על כך שלא תמיד ניתן להבין את דרך ה, ולא פעם צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?

על אחת כמה וכמה שדברים אלו משמעותיים בדורנו, לאחר השואה האיומה שהכחידה מיליון וחצי ילדים, שבה הושמדו ישיבות שלמות על רבניהם ותלמידיהם. האם מישהו יכול לתת הסבר מדוע צדיקים יסודי עולם מתו? מדוע עוללים ורכים נשרפו? האם לא למדנו את הלקח שאין לנו יכולת להבין את דרכי ההשגחה העליונה?

בעיקר כואב הדבר שבמקום שכל ציבור ייקח על עצמו את הצורך לתקן ולפשפש במעשיו, הרי שישנם המעדיפים להכות דווקא על חזות אחרים בשעת צרה ומצוקה. הדבר הנכון שגדולי תורה צריכים לעשות בעת הזאת הוא לקרוא לכל אדם ואדם, לכל חברה וחברה, לכל קהילה וקהילה, לבדוק את דרכיהם, לראות מה ניתן לתקן, בלא להתבונן בחטאיו של האחר. "מדרכי התשובה הוא", למדנו הרמב"ם בתחילת הל תעניות, "שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן" - יפשפש כל אדם במעשיו של עצמו, מבלי להתיימר להיות נביא, היודע בדיוק מי אשם בצרותנו.

יהי רצון שנדע לתקן את מעשינו, ושהקב"ה יסיר מעלינו כל צרה ומצוקה, ויראנו ניסים ונפלאות כימים ההם בזמן הזה.