כשלמד בישיבת הסדר, הוא פרץ דרך כשהפך לקצין ההסדרניק הראשון. כשהיה מנכ"ל מרכז ישיבות 'בני עקיבא' הוא פרץ דרך, כאשר בשנות כהונתו הכפיל את מספר מוסדותיו. עכשיו הוא הגיע למשרד לשירותי דת ומתכוונן לפרוץ גם במשרד הממשלתי המושמץ במדינה בכמה שיותר דרכים. תחת שולחנו רחב הידיים מחזיק אלחנן גלט תכניות מגירה שעתידות לשנות את הזהות היהודית במדינת ישראל ולפרוק את המתח סביב סוגיות דת ומדינה. איך עושים את זה? לגלט יש את כל התשובות.
הראשונה שבהם היא לנקות את הבלגן שהשאירו קודמיו. "תבין" הוא אומר לי "אנחנו הולכים על שינויים שלא יחלפו בשנייה שגם אני אחלוף מכאן. אני מדבר על שינויים שיכנסו לדי אן איי של מדינת ישראל ויעשו פה מהפכה".
אלחנן, איך זה לשבת בתוך ארבעת הקירות המושמצים במדינה?
"אני חושב שאתה קצת מגזים", הוא צוחק. "בכל מקרה, המצב הזה לא יישאר לאורך זמן, הולך להיות פה הרבה יותר טוב. הפעולות שלנו בחודשים האחרונים ובחודשים הבאים יבואו לידי ביטוי בכך שיהיו שינויים משמעותיים בעיצוב פניה של המדינה. אני מדבר על שינוי תפיסת עולם, שהבאנו מהציונות הדתית, לצד שירות מקצועי. השקענו עשרות מיליונים על המהפכות שיתחילו בקרוב. הראשונה שבהם היא פתיחת אזורי רישום, הרחבת הגיורים, ומנהלת זהות יהודית. הנושאים האלה מטרידים אותנו כי זו הבעיה שלנו ולא של אף אחד אחר. חשוב לי להדגיש שכל שינוי יתבצע במעטפת הלכתית וחוקית. במשרד הדתות ובמועצות הדתיות יהיה ניהול תקין, הכל במשרד הזה ייעשה מהיום בצורה שקופה".
כי עד עכשיו היה כאן בלגן?
"אני לא מדבר על מה שהיה אבל אתה יכול להבין לבד".
המשרד הזה הוא צומת של דת, מדינה וחברה. כל המתח מתרכז פה. עבור לא מעט ישראלים המשרד הזה הוא פניה של היהדות. כשאתה הולך הביתה או יושב לבד עם עצמך, זה לא מטריד אותך?
"תשמע, אתה שואל אותי כאילו שאני נמצא פה לבד. אני מתייעץ כל הזמן עם גדולי תורה ומנהיגי ציבור ויחד עם זאת, התפיסה החדשה במשרד אינה שלי, אני הגעתי מ'בני עקיבא' והערכים שלה, וזו התפיסה שמובילה אותנו. זו התפיסה שמוביל סגן השר ואני דואג שהיא תיושם. השליחות שלנו ב'בני עקיבא' צריכה ללוות אותנו גם כמנכלים במשרדים ממשלתיים וגם כעיתונאים. פעולות ששמעתי בשבט 'נבטים' מלוות אותי עד היום. להיות מנכ"ל של המשרד הזה זה לא רק לנהל אלא לעסוק בשאלות ערכיות. בשאלה איך תראה המדינה, איך תראה צמיחת גאולתנו".
וואו. ממש כך?
"כן כן. הבוקר למשל עסקתי בשנת השמיטה. נקראת בדרכנו הזכות להטביע חותם באופן בו תראה השמיטה הקרובה. יש לנו אפשרות לחבר ערכים של הודאה לה' על המדינה ועל החקלאות ולחבר את השמיטה לציבור הכללי, הדתי וגם זה החרדי. שאלת אם אני מפחד? התשובה שלי היא "גילו ברעדה".
והרעדה שלך לא עוצרת בעדך.
"לא, אני פועל מתוך אמונה שיש לנו אחריות ועושה את זה בזהירות. כך לדוגמא את המושבים הקהילתיים והקיבוצים, במשך 12 שנה המשרד הזה מנע מהם מינוי רבנים. אתה מבין? בגלל החלטות אומללות ובירוקרטיות מיותרות יש ישובים בלי רב. בחודשים הקרובים אנחנו נמנה מעל 60 רבנים חדשים לישובים וקיבוצים. אני מביט במהלך הזה ומרגש אותי שבכל קהילה ימונה רב ראוי. זו זכות. אתה יודע מה, זה גילו בלי רעדה".
 |
|
(צילום: נטעאל בנדל)
|
אתה מדבר על מהפכות על פי תפיסת הציונות הדתית, אלא שאין לכם הסכמה מלאה של רבני הציונות הדתית למהלכים כמו הרחבת הגיור ופתיחת אזורי רישום.
"לדעתי יש לנו תמיכה רחבה מאוד. נכון שיש מגזרים מסוימים שיש פחות מוכנות אבל בעוד זמן, אם לא נראה שינוי גדול במתן הכשרות בישראל, המציאות תעשה את שלה. עזוב כותרות רגעיות של מישהו שמפרסם שהוא נגד החלטה שלנו אך מעולם לא בדק ולא יודע על מה מדובר. ראה את נושא הכשרות, יש בעיה אמתית של יחסי משגיח ומושגח. הייתי יכול לדלג על זה ולהשאיר למנכ"ל הבא אבל אני רוצה שבקדנציה שלי תהיה מערכת כשרות נקיה יותר, מקצועית יותר שקופה יותר אבל גם כשרה יותר".
למה בעצם לא להפריט את השגחת הכשרות וליצור תחרות בין גופים פרטיים?
"המדיניות שלנו היא חיזוק הרשות הממלכתית. בסופו של דבר החברה הישראלית מעוניינת בכשרות ויש קונצנזוס רחב בנושא מתוך הבנה שזה לא אמור לעלות סכומי כסף לא הגיוניים. הפרטה פירושה אינטרסים כלכליים. אם אתה מכניס גופים פרטיים האינטרס הכלכלי הוא שיעמוד בראש ואנחנו בנושא הלכתי מעוניינים רק במניעים הלכתיים מקצועיים".
עד כמה הרבנים הראשיים תוקעים את הרפורמות שלך מ-9 עד 10?
"זה לא נכון, אני עובד איתם בשיתוף פעולה טוב, הן עם הרב לאו והן עם הרב יוסף. הם קיבלו את כל המידע על המהלכים שלנו. אחרי פיילוט של פתיחת אזורי רישום, כשזה רץ בשטח, הם מברכים על כך וכל הגורמים מבינים שהדבר היה נדרש. אני חייב לתאם איתם כל פעולה שלי מבחינה הלכתית. לצד זה, לקחנו וניקח בחשבון את הצורך להסביר כל תהליך שלנו מדוע הוא לטובת הציבור ומדוע דווקא הוא יקדם את ההלכה. בתחום אזורי הרישום זה מוכח. ויש לנו כמה עוד בדרך. הכל בתיאום איתם".
פתיחת אזורי רישום זו מדיניות ברורה של רבני צהר, כלומר אתם ממסדים את האג'נדה של צהר. בנינו, היית מעדיף אותם כרבנות ראשית.
"אני מאוד מעריך את רבני צהר אבל משרד שירותי דת לא תלוי וכפוך לאף ארגון. הרעיונות האלה נובעים מתפיסת עולם של הבית היהודי, החל ממרן הרב קוק זצ"ל, והמשרד הזה מעצב ותורם בתחומים האלה. אני יכול להגיד שיש שיתוף פעולה מלא עם הרב לאו ושנותיו ברבנות מודיעין הוכיחו שהוא מחויב לתפיסה הזאת שלנו. צהר היא עמותה לגיטימית אבל אנחנו משרד ממשלתי לא עוד עמותה, אנחנו קובעים את המדיניות ואת העתיד. העובדה שמזכ"ל 'בני עקיבא' לשעבר הוא מנכ"ל המשרד לשירותי הדת זו אמירה ואי אפשר להתעלם. זה תהליך שהחברה שלנו עוברת.
אתה יודע, הכרזתם שמהקדנציה הבאה יהיה רק רב ראשי אחד. אני מתלבט אם זה מהלך נכון מבחינת חיבור הרבנות לעם.
"המדינה הולכת לקו בו בעוד כמה שנים יהיה רב ראשי אחד. זו הגישה החדשה, יש מי שבעדה ומי שנגדה. אנחנו סבורים שיש לזה יתרון ושיש הרבה רבנים שתומכים בכך. לי אישית לא חשוב אם יהיה רב ראשי ספרדי או אשכנזי. רב אחד לא יכול לפסוק גם לתימנים וגם לטריפוליטאים? אתה רוצה 30 רבנים ראשיים? הנכדים שלי כבר לא ידעו לענות לשאלה האם הם אשכנזים כי יש לנו חתן מרוקאי ויש לנו קיבוץ גלויות. משה רבנו לא היה ספרדי או אשכנזי. הכותרות האחרונות על פערי שכר בין אשכנזים לספרדים לא יהיו הכותרות של העתיד ואנחנו מדברים בשפה של העתיד".
השאלה אם זה לא מקדים את זמנו. העדתיות עוד רלוונטית.
"היא רלוונטית, אבל בעוד דור או שניים זה לא יהיה קיים. בירושלים אין רב בכלל ולא קרה שום דבר, אז אתה מבין שהדיון לא רלוונטי בכלל".
אם כך, אולי לא צריך רבני ערים וזהו. בוא נשקיע תקציב רק ברבני השכונות.
"הרבנות היא עולם שלם ויש מאות רבנים שעושים מלאכת קודש בערים הגדולות ובוודאי בקטנות. הם ממלאים שליחות ויש כאלה שממש משנים את פני העיר. אבל השאלה הכי פחות רלוונטית וחשובה היא מאיזה עדה הרב".
הזכרת את רבנות ירושלים. בגוף הבוחר את רב העיר יש רק רבע של נציגי ציבור, וכל השאר הם מינויים. אתה אומר שאתם באים לשרת את הציבור ואני שואל האם לא סביר יותר שהציבור יבחר את רבניו כמו בקהילות ולא פוליטיקאים יבחרו בשבילו?
"אתה צודק. זו שאלה מצוינת. נגעת בנושא בוער אצלנו. בנושא רבני הישובים והקיבוצים שהובלנו אכן העברנו את מרכז הכובד בבחירת הרב לציבור והקהילה. מבחינה מסורתית וציבורית עדיין רבני הערים הם תפקיד עם גוף בוחר ומינון מסוים של נציגי ציבור שחברים בו. אני אומר לך שהנוהל הזה יעבור תהליך של שינוי בשנים הקרובות. אנחנו בוחנים עכשיו את התהליך הזה. ברבני הישובים והקיבוצים כבר עשינו את זה, עכשיו אנחנו בוחנים איך מבצעים זאת גם ברבני הערים".
ומתי יתקיימו הבחירות לרבנות העיר ירושלים? אתם כבר שנה בתפקיד והנושא תקוע, להערכתי, בלי סיבה מוצדקת.
"אומר זאת כך, קדושתה של ירושלים וחשיבותה מעוררת רגישות והנושא מושך הרבה אש. זה נכון שצריך לזרז את התהליך אבל ירושלים מורכבת מציבור מסורתי, דתי לאומי וחרדי וכאלה שיש להם נציגים בממשלה או בכנסת ובמועצת העיר וכל אחד רוצה להשפיע כמה שיותר. כל אחד רוצה להכניס את מרב כוחותיו לגוף הבוחר ויש משיכות חבל. אנחנו מטפלים בזה".
אתמול אמר הרב בן דהן ש"נכשלנו ברבנות הראשית כי לא היה מועמד מוסכם". בירושלים יש מועמד מוסכם, הרב אריה שטרן, ושוב אתם עומדים להיכשל.
"תשמע מה שאני אומר לך, קידום רב העיר ירושלים מתקדם בימים אלה יותר מתמיד. אני משוכנע שהתוצאות ידברו בעוד זמן לא רב".
 |
|
(צילום: נטעאל בנדל)
|
תגיד, מעבר לשיפור השירות, ישנה גם מטרה ליצור אהדה רבה יותר בתחום החיבור בין דת ומדינה?
"בוודאי. זה מדד חשוב ביותר לעשייה שלנו. אחרי תקופה ממושכת הצעדים שלנו אמורים להביא להעלאת אהדת שירותי הדת בציבור. אני לא מבטיח שנצליח בהכל אבל המתחתן, הקובר, המתגייר, הטובלת ועוד, יקבלו שירות מקצועי יותר. תמיכת הציבור בחיבור בין דת ומדינה הוא מבחן שאנחנו נמדד בו. אנחנו משנים הרבה מאוד בשביל זה, גם בדברים קטנים. למשל, הכנסת מקוואות לווייז. זה כאילו סמלי וקטן אבל זו הקדמה. שילוב של הלכה, יהדות ומקצועיות. אפשר לדבר על חשיבות המקווה אבל לתת לכל אישה מקווה בסלולרי זה כבר משהו אחר לגמרי. אגב, אנחנו מעבירים את כל עובדי המשרד והמועצות הדתיות הדרכה מאסיבית לקראת השינויים האלה. יש לנו קורסים לכל הבלניות ועובדי הקבורה כדי להבטיח תפיסה של נגישות לציבור. אנחנו הולכים לאחד מועצות דתיות ולהפחית אותם כי כשיש מועצה דתית קטנה אי אפשר לתת שירות כמו שצריך".
מה בנוגע לנושא הקבורה למשל?
"השבוע נפגשתי עם מנכ"ל משרד הבריאות וחתמנו על אמנה משותפת לפיה מסלקים כל מיני חפרים מבתי חולים שמציעים קבורה בתשלום ומספקים רק מידע על חברא קדישא ושירותי קבורה בחינם. חלוקת פליירים בנושא קבורה תהיה אסורה בבתי חולים, זו הוראה שבקרוב יוציא מנכ"ל משרד הבריאות לכל בתי החולים הארץ. אנחנו מפסיקים עם העברת כספים על קבורה מתחת לשולחן. ננקה מבית החולים את מי שעשה כסף על אזרחים תמימים שקיבלו פרוספקט שהציע קבורה וגילו את הטעות מאוחר מדי".
"אני חושב שבקרוב לא תהיה דמות אהודה במגזרים מסוימים. לא יודע, מן תחושה כזאת, ובקרוב יהיו סיבות נוספות לכך".
למה? נשמע מעניין.
"יש תופעה חריגה של רבנים שיושבים בתפקיד זמן רב ואינם ממלאים את תפקידם. אנחנו בשיתוף משרד המשפטים יוצאים בקרוב במטרה לטפל באותם רבנים שבוודאי לא אוהבים את זה".
כיצד תטפלו בהם?
"בקרוב אנחנו נדרוש שכל רב יצטרך לדווח על כל פעילותיו במשך החודש כולל היכן היה בכל יום. רב שיש לו קושי לדווח על פעילותו, אולי צריך לבדוק מה הוא מסתיר. זו שקיפות בסיסית. דיווח לגוף שמינה אותך כדי להבטיח נאותות, מסירות ועשייה. יהיו גם הליכים משמעתיים. אנחנו נעמוד על דברים בסיסיים שלא היו מובנים בעבר כמו למשל שכל רב יהיה חייב לגור במקום בו הוא מכהן. לך תבדוק בהר נוף כמה רבנים יש שם".
לא יאומן שאנחנו מתרגשים מניהול תקין ברבנות. זה אובייס.
"נכון. אתה צודק. אבל אנחנו בדרך הנכונה. אני רואה את מה שהולך להיות ואני קם בבוקר עם תחושה נהדרת שאנחנו הולכים לשנות את פני הזהות היהודית במדינת ישראל ושירותי הדת. אני אומר לך בכנות שזה אותי עושה אותי מאושר להיות שותף קטן לפעילות הזאת. זה ייקח לנו זמן, אבל לא יותר מדי. זו תחילתה של מהפכה. תאמין לי".
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il