הרב יוסף קלנר, מתלמידיו הבכירים של הרב צבי יהודה והרב טאו, ונחשב לבר סמכא בכתבי הרב קוק, מתייחס לראשונה לחשיפת ספרו החדש של הרב קוק. בתחילת השבוע פורסם בכיפה אודות ספר חדש שעובד מכתבי יד של הרב קוק שטרם ראו אור, והופץ בין מספר מצומצם של רבנים ותלמידי חכמים. החיבור הנקרא "לנבוכי הדור" מכיל כ200 עמודים בהם פסקאות בנושאים שונים שככל הנראה נכתבו בעת ששימש הרב קוק כרבה של בויסק.
"הוורסיה שמתגלגלת באינטרנט היא עימוד לא מוגמר של הספר שעובד באופן לא מקצועי ולא שלם. להערכתי הוא יצא לאור על ידי כל מיני חַפֶּרים, שלא ברשות ושלא כראוי", כתב הרב קלנר במכתב שהגיע לידי מערכת כיפה.
הרב צבי יהודה, הוא שעכב את פרסום הספר
הרב קלנר מעריך כי בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה, הוא שעכב את פרסומו של הספר בכדי "לבסס בבנייתו את מקום דמותו הרוחנית של איש האלקים הנורא מאוד - הרב, בתודעה הציבורית. ועל כן חשב לנכון אם לא לגנוז, לכל הפחות להשעות את הפרסום של היצירה הזו". לדבריו של הרב קלנר מהלך הגניזה איננו משמעותי במיוחד, זאת מאחר ומרבית הרעיונות המובאים בספר מפורסמים ביתר כתבי הרב הערוכים.
 |
|
הרב צבי יהודה, הוא שעכב את פרסומו של הספר
|
סיבה נוספת , לטענתו, לגניזת הספר עד כה היא שאסטרטגיית ההסברה הנקוטה בספר היא הסברת היהדות על התביעה המוסרית, גישה אותה מבקר הרב קוק בעצמו בפרק ג של חיבורו "טללי אורות". במקומה העדיף להציב הרב צבי יהודה גישה מורכבת יותר, כפי שהובאה ברוב הכתבים האחרים. יתר על כן, חלק מהסוגיות המובאות ב"לנבוכי הדור" הפכו עם הזמן לאנכרוניסטיות וממילא לא היו רלוונטיות בשעתו.
בעיה משפטית והלכתית של זכויות יוצרים
הרב קלנר התייחס גם להפצת הספר באמצעות הרשת שהתרחשה בעקבות פרסומה של הכתבה. לדבריו יש בכך בעיה משפטית והלכתית של זכויות יוצרים. לדבריו הזכויות על הספר שייכות לרב שחר רחמני, האחראי על הבאתו של "לנבוכי הדור" לדפוס. בנוסף מתייחס הרב קלנר גם לשלב הבוסרי בו נמצא כתב היד, " איכותו מבחינת העיבוד והעריכה אינה מסוג מה שיוצא מתחת יד תלמיד חכם. כי היא איננה מתוקנת, ואין זה מכובד שיבוא ספרו של הרב במצב זה בקהל".
"וודאי שיש עניין ללמוד בעיון רב את הספר הנפלא הזה", מסכם הרב קלנר, "שאם כי לגבי הרב עצמו הוא "יצירה בוסרית", אך לגבינו הוא אוצר של תורה והדרכה והבנות אמוניות נפלאות. והלוואי שגדולי דורנו היו מתקרבים ביצירותיהם לקרסולי קרסוליה של איכות "יצירתו הבוסרית" הזו של הרב".