בפעם הקודמת כתבנו את הנראה לנו בהגדרת תפקיד הרב כמסדר חופה וקידושין. הפעם אני מבקש להמשיך בנושא החופה והקידושין ולסקור עוד מספר נקודות הקשורות בה מנקודת מבטו של הרב. גזרו ושמרו לקיץ.
האם זו מצווה לערוך חופה וקידושין?
לענ"ד לא. כרב המחתן דרך ארגון רבני צהר, אני בדרך כלל אומר לזוגות (הלא-דתיים) מראש שאינני לוקח כסף עבור עריכת החופה. לא פעם החתן מגיב לדברי ואומר "כן, אתה עושה את זה בשביל המצווה". אז האמת היא שאינני מכיר מצווה לערוך חופה, לא מצאתי בשולחן ערוך חיוב או אפילו מידת חסידות כזאת ואינני מברך לפני החופה "אשר קדשנו במצוותיו וציונו לערוך חופה". האם זה אומר שאינני מקבל שכר מצווה על כך שאני עורך חופות? אני מקווה שזה נרשם בשמיים תחת ההגדרה של "גמילות חסד", הליכה בדרכיו של הקב"ה ו"ואהבת לרעך כמוך". לאור זאת, האם יש בעיה לבקש כסף עבור עריכת חופות? לכאורה לא. האם ראוי ליטול כסף? על זה כתבתי כבר כאן, עיינו שם.
איזה כיבודים חייבים לתת לרב?
כפי שכתבנו בפעם הקודמת, הרב חייב לנהל את החופה ולדאוג שהכל מתבצע בה כהלכה. הרב איננו חייב כלל ליטול חלק מטקס החופה. כיום מקובל שהרב עורך החופה מברך את ברכות הקידושין, אך עדיין ישנן מספר עדות (יוצאי גרבא, למשל) בהם החתן מברך אותם בעצמו. במספר מקורות הלכתיים ישנה הקפדה לא לחלק את ברכות הנישואין, שבדרך כלל מכונים בשפתינו "שבע הברכות", בין מספר מברכים כדי למנוע הפסק. חתן וכלה המקפידים בדבר זה, מן הסתם יכבדו את הרב לברך את כל "שבע הברכות". נכחתי בהרבה חופות של בני ישיבות (הן בציבור הדתי-לאומי והן בציבור החרדי) אך טרם ראיתי חופה שבה הודיעו לפני שבע הברכות "החתן והכלה ביקשו להחמיר בעניין אמירת שבע הברכות והם מכבדים את הרב באמירת כל הברכות, הקהל מתבקש לא להפסיק בין הברכות בשירה ונגינה". משום מה, אנו יודעים לבחור את החומרות שלנו. לעומת זאת, דווקא בחופות של זוגות לא-דתיים החומרא הזאת מתבצעת.
האם יש בעיה לנגן בזמן החופה?
כן. האם זו בעיה הלכתית? לא. הרבנות הראשית פרסמה לפני עשרות שנים תקנות לעריכת חופות. תקנות אלו לא שונו, עד כמה שידוע לי, עד היום. אחת התקנות היא שאין לנגן בכלי זמר בשעת החופה. מטרת התקנה היתה להבדיל את החתונות האורתודוכסיות מהחתונות הרפורמיות ולשמר את המעמד כמעמד דתי, כדוגמת מה שמתקיים בבתי הכנסת. גם כאן, באופן פרדוקסאלי, דווקא בחופות של זוגות לא-דתיים מקפידים על תקנה זאת יותר מחופות של דתיים. כיום בחתונות דתיות, אף אלו הנערכות ע"י בכירי הרבנות הראשית, לא מונעים מהתזמורת ללוות את מעמד החופה בנגינה.
כל רב יכול לערוך חופה?
בגמרא מובא שכל רב שאיננו בקיא בטיב גיטין וקידושין, אל יהא לו עסק עמהן. במציאות הקיימת היום בארץ, כשהרב הוא רק עורך הטקס, ובירור ייחוסי הזוג מוטל על רושמי הנישואין ברבנויות, לכאורה אפשר היה להשאיר את עריכת החופה בידי כל אדם בעל קול נאה, שיודע מעט הלכות הקשורות לחופה ולמילוי הכתובה ללא טעויות. למעשה, הרבנות הראשית, בשנים האחרונות, החליטה לאפשר רק לרבנים מוכרים על ידה לערוך חופות. כלומר, רק רב שמתפקד בתפקיד רשמי מטעם המדינה, קרי רב עיר, רב שכונה, רב צבאי וכדומה יכול לערוך חופות. הרבנות הבחינה מיד שזה גזירה שתגרום לה רק צרות ולכן הוסיפו לרשימה גם את מי שמתפקד כראש ישיבה או כאדמו"ר. משמעות התקנה הזאת היא שרב קהילה לא יוכל לערוך חופות לבני קהילתו. כיוון שברבנות הראשית הבחינו באבסורד שבדבר, הם גם הקימו את "ועדת החריגים לאישור עורכי חופות וקידושין". ועדה זו מתפקדת כאילו שהיא נלקחה ישירות מהסרט "סלאח שבתי". באופן זה גורמים ברבנות יכולה בעצם לאשר דה-פקטו מי ראוי להיות רב בעיניה. בשנתיים האחרונות נעשה מאמץ במועצת הרבנות הראשית לאשר לכל רב המכהן כרב קהילה לקבל אישור אוטומטי גם לערוך חופות. מכיוון שאני כבר קיבלתי, משום מה, את אישור ועדת החריגים הפסקתי לעקוב אחרי ההתפתחויות האחרונות.
הכותב הינו בעל הבלוג רב צעיר.