מרגע שהאדם נהיה מודע לעצמו הרי הוא שם לב שיש לו גוף. גוף זה שמלווה אותנו כל חיינו הוא יצירה מעניינת בעלת מורכבות אדירה, מערכות שונות הקשורות בקשר מיוחד, ואין-סוף פרטים בכל מערכת. כמו בכל מערכת אחרת גם לגוף יש זמנים בהם פועל הכל למישרין וזמנים אחרים בהם האדם מרגיש שמשהו חורק. הרפואה נותנת שם להרגשות הלא טובות האלו- 'סימפטומים'. הרפואה עוסקת בהגדרת הבעיה ממנה סובל האדם ומציעה לו את הטיפול הטוב ביותר על מנת לפתור את בעייתו.
מקצוע הרפואה הוא מקצוע עתיק ועבר גלגולים שונים במהלך ההיסטוריה. הרפואה היא גם תלוית תרבות וקשורה קשר הדוק לתרבות השלטת באותה תקופה ולדת במקום.
הרפואה הסינית עתיקה היא ביותר וימיה מוערכים ב- 3000 שנה. היא הגיעה למערב רק בחצי השני של המאה ה-20 והתפוצה שלה כיום בעולם וגם בישראל היא רחבה ביותר.
( בשנה הקרובה האוניברסיטה העברית! פותחת קורס של 4 שנים להכשרת מטפלים ברפואה סינית).
לרפואה הסינית יש פילוסופיה שלמה הקשורה במישרין לצורת הניתוח שלה את הבעיות הרפואיות ולאופן הטיפול בהם. נציג מספר עקרונות בסיסיים (בקצרה), ואחר כך ננסה להיפגש אייתם בצורה "יהודית" :
- לכל בעיה רפואית חיצונית (סימפטום) ישנו שורש פנימי הקשור לכך שהגוף עובד בצורה לא נכונה. בסין משלמים לרופא משכורת קבועה כל השנה וכשהאדם חולה הוא מפסיק לשלם כיוון שהעובדה שהוא חלה מלמדת על כך שהרופא לא עשה את תפקידו בצורה טובה. הרפואה הסינית גורסת שבעיה רפואית מתחילה להיווצר הרבה לפני שהאדם שם לב לכך ותפקידו של הרופא הוא לאתר את הבעיה בשלב מוקדם ביותר ולטפל בה מיד. (אפשר לדמות את זה לגידול שנמצא בגוף האדם וכבר עכשיו הוא חמור מבחינה רפואית אך האדם ישים לב לכך רק שתהיה לו בעיה חיצונית סימפטומטית כמו כאב ראש וכדו').
- האיזון- ישנם שני כוחות בסיסיים בעולם באדם ובגופו, האחד הוא כוח היאנג והשני הוא כוח היין. היאנג הוא הכוח היוצר, המניע, הכוח הזכרי, היין לעומתו הוא הכוח המזין המאכסן, הנקבי. למשל בעונות האביב היא עונה של פריצת היאנג, הכל פורח כל העצים והפרחים מראים מה יש להם בפנים. הסתיו הוא העונה של היין, הכל נושר מבחוץ ויש התכנסות פנימה להזנה ופיתוח.
היאנג והיין מקיימים ביניהם קשרים הדוקים והם חלק ממעגל התהליכים כמו בציור המפורסם. כל כוח מגיע בתהליך לשיאו ואז מתחיל להיווצר הכוח השני שגם יגיע לשיאו וכך הלאה.
כל מחלה נובעת מחוסר איזון בין היאנג והיין. האברים השונים מחולקים לפי אברי יאנג ואברי יין. למשל חום גבוה הוא עודף יאנג והטיפול בו יהיה או לפזר את החום או להזין את אנרגית היין. חולשה וכבדות הרי הם עודף של היין והטיפול יהיה לחזק את היאנג או לפזר את אנרגית היין.
3. הצ'י- מושג סיני הקרוב למילה העברית חיים או חיות. הצ'י היא האנרגיה בגוף ובנפש והזרימה הטובה שלה היא המפתח לבריאות הפיזית והנפשית. אדם עם צ'י בזרימה טובה ועם איזון בין היאנג והיין יחיה חיים ארוכים באיכות טובה ובבריאות.
4. מבנה האדם וגופו נלמד ממבנה העולם ודומה לו- הסינים קשורים מאוד לעולם הטבע והרפואה הסינית התפתחה מתוך התבוננות בעולם מבנהו ותהליכיו והשלכה מתוך זה על גוף האדם. הסינים זיהו בעולם 5 יסודות : עץ, אש, אדמה, מתכת, מים. ובגוף יש 12 אברים מרכזיים, 2 לכל יסוד אחד מבטא את ההיבט היאנגי של היסוד והשני את ההיבט הייני של היסוד, ו-2 נוספים לאש. לכל יסוד יש מאפיינים ואיכויות, וכל דבר בעולם ובגוף האדם עם מאפיינים הדומים לאותו היסוד ייכלל תחת היסוד. דוגמא נוספת- זרימת הצ'י בגוף לשלביה השונים נלמדה מזרימת המים בטבע : באר-מעיין-פלג-נהר-ים.
5. מרדיאנים- כל איבר מ-12 האברים המרכזיים הוא ריכוז של איכות יינית או יאנגית של אחד היסודות. לכל איבר יש מרידיאן שהוא מסלול של זרימת צ'י בגוף כך שבסך הכל יש 12 מרידיאנים לאברים. למשל מרידיאן הלב הוא בעל איכות יינית של יסוד האש. המרידיאן מתחיל מהלב יוצא לשכבה החיצונית של הגוף בבית השחי ומשם זורם עד לזרת (הזרימה של המרידיאן היא סימטרית בשני הצדדים).
הנקודות בהם שמים את המחטים נמצאות על גבי מסלולי המרדיאנים ודרכם אפשר להשפיע בצורה הרצויה על האיבר הפנים, על זרימת הצ'י ועל החומרים הקשורים לאותו האיבר.
כפי הידוע לנו וכפי הנראה הרי היהדות לא פיתחה שיטה רפואית ייחודית שעברה במסורת מדור לדור. היו יהודים גדולים שעסקו ברפואה כמו הרמב"ם והבעש"ט ועוד, אך אין שיטה רפואית מסודרת שקיבלנו במסורת. הסיבות לכך יכולות להיות שונות. אחת האפשרויות שהתפיסה היהודית הבסיסית היא שה' הוא הגורם למחלות וכל מחלה הרי היא כעין אזהרה לאדם לחזור בתשובה ולכן היהודים לא הונעו לעסוק בפתרון רפואי. לעומת זאת התחום המחשבתי והרוחני מפותח מאוד ביהדות ולכן ניתן לערוך מפגש עם הרפואה הסינית מבחינה מחשבתית.
ננסה לערוך השוואה בין העקרונות שהוצגו לעיל לבין צורת המחשבה היהודית.
1. רפואה שורשית ומונעת-
מעצם הגדרת האמונה וחיים על פיה הרי נגזרת מזה שתופעות בעולם אינם חלקיות וסופיות. אם יש אלוהים בעולם הרי העולם החיצוני כמו שנראה לעין אינו תמונתו המושלמת של העולם אלא יש עוד גורם הנמצא ומתחבא בעולם. התפיסה שיש מקור פנימי יותר לבעיות מאוד משתלבת עם אופי מחשבה יהודי. כמובן שדרכיה של הקבלה והחסידות תואמות תפיסה זאת עוד יותר. הקבלה עוסקת הרבה בשורשים של העולם, בתיאור שלהם ובקשר ביניהם.
קשר מעניין נוסף ביחס לרפואה מונעת הוא דרך הפסוק :
".. כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך"
הקושי ברור, אם ה' לא ישים עלינו את המחלות הרי הוא לא משמש כרופא המטפל במחלות ולמה הוא מכונה "רפאך"? יתכן שיש כאן רמיזה לכך שהרפואה האלוהית היא רפואה מונעת המטפלת בבריאות האדם בכדי שהוא לא יגיע למצב של מחלה.
2. היאנג והיין והאיזון-
שני ההיבטים בעולם ובגוף האדם מקבילים לחלוקה בין המהות הזכרית למהות הנשית. בקבלה במבנה הספירות הרי זה קו ימין שהוא הצד הזכרי וקו שמאל שהוא הצד הנקבי. באמצע הקו האמצעי שהוא סוג של איזון בין שני הצדדים. לדוגמא ספירת התפארת היא איזון של ספירת החסד הזכרית והגבורה הנקבית. רק איזון בין היסודות יכול להביא לתיקון העולם ולחיים נכונים. חלק מעבודת המקובלים היא עבודה של איזון בין היסודות.
3. מבנה האדם ומבנה העולם-
"בצלם אלהים עשה את האדם" , 'האדם עולם קטן' רעיון זה מפותח ביותר בקבלה ובחסידות. כבר באיוב נאמר "מבשרי אחזה אלוה" והקבלה לימדה שאותם מבנים בהם ברא ה' את העולם הם המבנים אייתם ברא ה' את האדם. רעיון זה גם נגזר מהאמונה היהודית באחדות, כיוון שאם מקור הכל אחד הרי יש הגיוני שיש קשר פנימי והתאמה במבנים של העולם והאדם.
עם כל ההשוואה שיש עוד רבות לפתחה הרי שיש נקודת הבדל חשובה ועמוקה בין התרבות והרפואה הסינית לבין החשיבה היהודית. בעיני הסינים העולם הוא אחד אך אין זה בהכרח נובע מאלוהים אחד שברא אותו ומקיים אותו. ודאי שאין לדבר לפי הסינים על אלוהים בעל רצון, הרוצה בעולם ומצווה מצוות. התחושה העמוקה שמתקבלת ממפגש עם הפילוסופיה של הרפואה הסינית היא תחושה של עיגול ומעגלים. מעגלי העונות הם מעגלי היין והיאנג, הסמל של היין והיאנג הוא סמל בצורת עיגול שזורם במעגלים אין-סופיים. הפילוסופיה של הסינים נובעת וקשורה לעולם הטבע, עולם הטבע מאופיין בחוקיות סדר ובמעגליות. לעומת זאת היהדות בנויה על התגלות, התגלות היא פריצה של אלוהים את הטבע ונלווים לה נסים השוברים את מעגל הטבע. היהדות מסכימה עם ציור העיגול אך יש בה את הקו. הקו נובע מכך שיש אלוהים והוא בורא את העולם. מהקו נובע גם שיש קשר בין אלוהים והאדם ויש מקום לתפילה. הקו הוא גם הקו של ההיסטוריה המתחילה מבריאת העולם ומיציאת מצרים והולכת דרך כל גלגולי ההיסטוריה עד לביאת המשיח.
יש מספר נקודות דמיון נוספות חזקות ומעניינות בין הסינים והיהודים-
1. מסורת ארוכת שנים- הסינים מתגאים בהיסטוריה לאומית של אלפי שנה. יש להבין שמסורת והיסטוריה ארוכה הם גם דבר פנימי, אם עם מצליח לשרוד את גלגוליה השונים של ההיסטוריה הרי שיש בעם זה ובמסורתו איזשהו כוח או אפילו סוג של אמת.
2. תודעת בחירה- הסינים חיים בתודעה שהם סוג של עם נבחר אשר שליטיו הם חכמים הנושאים בעול ובמחויבות לעשות את רצון השמיים בחיים הארציים.
אלו הם מחשבות ראשונות על מפגש אפשרי בין היהדות לרפואה הסינית. נשמח לשמוע הערות או הפניות למקורות ביהדות.
נתנאל ואורית.
אימייל- haimnahun@walla.co.il
לפרטים ויעוץ בקשר לרפואה סינית- 746797-055