פרופסור גוגינסקי נכנס למעבדה. כבר הרבה זמן הוא עובד על המכונה החדשה שהוא המציא. הוא היה מוציא ברגים, מכניס ברגים, מביא עוד ברזלים, חוטי חשמל וחומרי גלם. כך היה יושב שעות במעבדה ולפעמים לא יוצא ממנה במשך שבוע שלם.
"מתי המכונה תהיה מוכנה"? היו השכנים שואלים את גוגינסקי.
"יש עוד הרבה עבודה", ענה פרופסור גוגינסקי.
"אבל אתה עובד על זה כבר שנתיים"? שאל אפרים, השכן מהקומה למעלה.
"מה לעשות"? השיב הפרופסור. "יש כאן עבודה קשה, זה הולך להיות משהו ענק".
כעבור כמה שבועות הופיע כותרת גדולה בעיתון: "פרופסור גוגינסקי עובד על המצאת המאה" בכתבה הצבעונית צולם הפרופסור במעבדה המיוחדת שלו. בין המכשירים והארונות ניצב הפרופסור, כשהוא מסתכל במיקרוסקופ. סביבו היו מונחים באי סדר, כלי עבודה, מכשירי חשמל, חוטי חשמל ולוחות מתכת.
"כמה זמן אתה כבר עובד על הפטנט שלך"? שאל הכתב.
"חמש שנים. שלוש שנים חשבתי עד שמצאתי את הרעיון, ועוד שנתיים אני עובד כדי לבנות את המכשיר".
"מה המכשיר הזה שאתה בונה? אם מותר לשאול".
"המכשיר הזה הוא סודי ביותר. אני לא יכול לאמר לך מה הוא יעשה. אני רק מבטיח הצלחה של מאה אחוזים, ברגע שהוא יהיה מוכן". ענה הפרופסור.
"עוד כמה זמן הוא יהיה מוכן"? שאל הכתב.
"אני מקווה שבתוך שנתיים". ענה הפרופסור.
"השכנים אומרים שאתה לא יוצא מהמעבדה שבוע שלם. מדוע אתה עובד כל כך קשה"?
"כשמתמסרים לרעיון גדול, לפטנט שישנה את חיי האנושות, קשה להפסיק באמצע".
הכתבה עוררה עניין רב. עיתונים רבים ניסו לנחש איזו מכונה בונה הפרופסור גוגינסקי. בהתחלה נענה הפרופסור לבקשת העיתונאים לראיין אותו, אולם כשגבר זרם העיתונאים, ניתק גוגינסקי את מכשיר הטלפון במעבדה, ועל הדלת כתב שלט: "אין כניסה לעיתונאים".
בינתיים התעניינו אנשי עסקים גדולים בעבודתו של גוגינסקי. הם התחרו ביניהם מי יהיה המשקיע של המכונה, על מנת להתחלק ברווחים עליה. לבסוף קיבל גוגינסקי את הצעתו של איש העסקים, שמעון ביזנס. מר ביזנס נתן לגוגינסקי עשרה מליון שקלים, על מנת להתחלק איתו בחמישים אחוזים מן הרווחים.
כשקיבל גוגינסקי את הסכום הגדול ממר ביזנס, נכנסה העבודה לתנופה חדשה. מכוניות היו פורקות ציוד חדיש ליד המעבדה, מחשב משוכלל עם מסך ענק הוכנס אל המעבדה, וארגזים של חומרי גלם גדשו כל פינה במעבדה, עד שבקושי אפשר היה לזוז. מר ביזנס עצמו ניסה להכנס למעבדה, כדי לראות כיצד מתקדמת העבודה. כשהגיע למקום ונתקל בארגזים הגדולים, העדיף לשוב על עקבותיו. הוא היה שבע רצון מאוד מן הרצינות שבה מתרחשים הדברים.
עוד שנתיים עברו, והרגע הגדול עמד להגיע. מן העיתונים נמסר שבעוד שבועיים יציג הפרופסור גוגינסקי את המצאתו לציבור.
עיתונים התחרו ביניהם מי יסקר את הטקס. צלמי טלביזיה, מן הארץ ומן העולם, התמקמו ליד המעבדה של גוגינסקי, כדי לצלם את המכונה יוצאת מן המעבדה בשידור חי. הכל ניסו לתפוס את גוגינסקי לראיון, אולם גוגינסקי סירב להתראיין בנימוק שאין לו פנאי.
"חכו ותראו בעצמכם", אמר גוגינסקי.
והנה הגיע היום הגדול. נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרי האוצר, המסחר והתעשיה, הודיעו שהם באים להשתתף בטקס. כיוון שכך, הכל הגיעו לטקס. שרי הממשלה, ראש העיר, חברי כנסת ואנשי עסקים מן הארץ ומן העולם.
ברגע האחרון נוצרה תקלה חמורה. התברר שהמכונה יותר גדולה מן הדלת, ואי אפשר להוציא אותה מן המעבדה. איש העסקים, שמעון ביזנס, הזמין פועלים לשבור את הקיר ולהרחיב את הדלת.
והנה יצאה המכונה לקול תשואות הקהל.
"גוגינסקי", "גוגינסקי", הריע הקהל בהתלהבות. איש העסקים, מר ביזנס, התחבק עם הפרופסור. כל המכובדים עמדו בתור ללחוץ את ידו. נשיא המדינה וראש הממשלה נאמו נאום. כל הטקס הועבר בשידור חי. והנה הגיע הרגע הגדול, בו תוצג הפעולה של המכונה. שקט מתוח השתרר, הכל עמדו סקרנים, ודומה היה שגם הציפורים בשמיים הפסיקו לעוף, והזבובים הפסיקו לזמזם.
מר גוגינסקי מילא את המיכל הימני בשני דליים של מים.
"מעניין מה יקרה", אמר ראש הממשלה.
"אולי הוא המציא פטנט להפוך מים לדלק", אמר שר האנרגיה.
"אולי הוא המציא פטנט להכפיל פי כמה את כמות המים, כדי לפתור את בעיית המחסור במים", אמר שר החקלאות.
"איש העסקים, המיליונר, מר מנחם ביזנס, מוזמן ללחוץ על כפתור ההפעלה של המצאת המאה", אמר הכרוז.
מר ביזנס התקרב בצעדים בטוחים ולחץ על הכפתור. המכונה התחילה לעבוד. המים שבמיכל נשאבו לתוך המכונה, והמכונה החלה לנוע בקצב מטורף. גלגלי שיניים סובבו זה את זה, רעש של ברזלים החובטים זה בזה נשמע, ולבסוף השתררה דממה. ואז בבת אחת פרץ קילוח גדול של מים, ויצא אל המיכל השמאלי הגדול.
"מה הפטנט"? שאל מר ביזנס. "נכנסו מים, ויצאו מים. מה קרה להם במכונה"?
"המכונה טחנה את המים", הכריז גוגינסקי. "סוף סוף יוכלו אזרחי העולם לשתות מים טחונים".
"נוכל שכמותך", זעק מר ביזנס. "ביבזתי עליך עשרה מיליון שקלים כדי לטחון מים".
ראש הממשלה, הנשיא, ושאר אורחי הכבוד מיהרו לעזוב את המקום בבושת פנים. העיתונאים המשיכו לצלם כיצד באים השוטרים ומעלים את גוגינסקי לניידת המשטרה. הפסיכולוג הראשי של המשטרה בדק את גוגינסקי, וגילה שהאיש אינו שפוי בדעתו. הוא ציווה לאשפז את הפרופסור בבית חולים לחולי נפש. גם שם פתח לו גוגינסקי מעבדה, והמשיך לפתח "המצאות" חדשות...
בפרשת בראשית אנחנו פותחים בהכרזה: "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ". העולם הזה אינו מכונה לטחינת מים. הטבע הוא מכונה מדוייקת להפליא שעובדת ביעילות רבה. בכל יצור שיש בעולם, ישנם מערכות נפלאות ששום אדם לא מסוגל להמציא. אולם, יש בני אדם שחושבים שהעולם נברא על מנת שנטחון מים. אנשים נולדים, חיים שבעים, שמונים שנה, ומתים אחר כך, מבלי שיש טעם וסיבה שבשבילה הם חיים. המטרה בחיים, לדעתם, היא להנות הנאות גשמיות ותו לא. עובדים בשביל לחיות, וחיים בשביל לעבוד.
אולם, הקב"ה ברא את העולם בשביל קיום התורה.
בראשית = בשביל התורה שנקראה ראשית. כך דורשים חז"ל.
על ידי קיום התורה, אנחנו מתחברים אל הקב"ה ונהנים מזיו השכינה, הנאה רוחנית אמיתית ונצחית. באמת הנצחית הזו אנחנו צריכים להזכר בכל פעם שאנחנו מתחילים את השנה, ופותחים את ספר בראשית. כל הבריאה היא לשם המטרה הזו. הקב"ה לא ברא את העולם סתם. הכופרים שאומרים שהעולם נברא לבד, אומרים כך בכוונה, כדי שנחשוב שאין שום מטרה בבריאת העולם, ואיש הישר בעיניו יעשה. אולם אנו שקוראים: "בראשית ברא אלוקים", יודעים שד ברא את העולם בשביל מטרה נעלה, ואנו צריכים להגשים אותה.